תרבות ופנאי
"תיכון מגשימים": סרט התיכון הכי מקורי שנעשה כאן בשנים האחרונות
יוצר 'העיר הזאת' עמית אולמן עובר בהצלחה את מבחן הסרט השני עם דרמת ראפ סוחפת. הקאסט המרשים כולל את אמיר בנאי, נועם קלינשטיין והופעות אורח נוסטלגיות של כוכבות עבר. ציון: 4.5 כוכבים
עמית אולמן הצליח להפוך ליוצר שרק השם שלו לבד מושך אנשים לקולנוע כדי לראות את היצירה שלו. כל זאת הודות להצלחה של "העיר הזאת" שהפך לאחת ההפתעות הגדולות של הקולנוע הישראלי. הפעם אולמן מוכיח שלא מדובר היה רק בהברקה חד־פעמית והוא לגמרי עובר את "מבחן הסרט השני".
מי שפרץ לפני יותר מעשור בתיאטרון הפרינג' עם "העיר הזאת" והצליח להעביר אותה למסך הגדול מבלי לאבד את הייחוד שלה, ממשיך לבסס את מעמדו כאחד היוצרים המקוריים והמרעננים שפועלים כאן כיום. הוא כבר הוכיח שהוא מחזאי ויוצר יוצא דופן, וכעת הוא מוכיח פעם נוספת שהוא גם במאי קולנוע מוכשר עם שפה ברורה וחותמת אישית.
קרידט: מישה פלטינסקי
אם "העיר הזאת" הייתה אופרת ראפ אפלה עם השפעות של פילם נואר ו"עיר החטאים", "תיכון מגשימים" מחליף כיוון לזירת סרטי הנעורים, אבל שומר על אותו דנ"א שובב, ממזרי ומודע לעצמו. אולמן שואב השראה מסרטים כמו "קלולס" ו"ילדות רעות", אבל במקום לחקות אותם הוא מתרגם אותם למציאות ישראלית ומציב במרכז את עולם הבאטל־ראפ, שהופך ממופע מוזיקלי למנוע הדרמטי של העלילה.
יואב (אמיר בנאי) הוא תלמיד חדש, בן לאם חד־הורית, שמנסה למצוא את מקומו בתיכון החדש. במהרה הוא נשאב לעולם הבאטל־ראפ בעזרתו של חמורבי (אולמן), ראפר לשעבר שמנהל קיוסק ומזהה בו כישרון.
הכול מתחיל מהעימות שלו עם חנן (יונתן הורנצ'יק), הבריון הכריזמטי של בית הספר, ובדרך נכנסת גם מאיה (יעל שלביה), מושא אהבתו של יואב. בנאי מחזיק את הסרט בביטחון, נועם קלינשטיין ממשיכה להוכיח שיש לה נוכחות קולנועית מרשימה, וגם נועם כרמלי, דניאל שלמייב ושאר הקאסט משלימים אנסמבל מוצלח עם ביצועים מרשימים ברמה הכי גבוה שיש.
אחד הנכסים הגדולים של הסרט הוא המעטפת הקולנועית שלו. אולמן ממשיך את שיתוף הפעולה עם הצלם מישה פלטינסקי, שכבר עבד איתו ב"העיר הזאת", ונראה שהשפה הוויזואלית שפיתחו יחד כבר הפכה לסימן ההיכר שלהם.
הצילום מעניק לסרט מראה שלא רואים הרבה בקולנוע הישראלי ומחזק את התחושה שלאולמן כבר יש עולם חזותי משלו. גם הפסקול, שעליו חתומים איציק פצצתי, עמית אולמן וג'ימבו ג'יי, משתלב באופן טבעי בסרט. במקרה שלי, הוא אפילו המשיך איתי אחרי הכתוביות, עד כדי כך שמצאתי את עצמי מחפש את השירים בסטרימינג.
העלילה אמנם לא תמיד מפתיעה, אבל הסרט מודע לעצמו ויודע בדיוק מה הוא רוצה להיות. גם הופעות האורח של מיכל ינאי, רוני דואני ודמויות נוספות מספקות לא מעט רגעי נוסטלגיה שיקרצו במיוחד למי שגדל בשנות ה־90 וה־2000.
עוד ב-
בסופו של דבר, "תיכון מגשימים" מחזק את התחושה שעמית אולמן הוא אחד היוצרים המעניינים שצמחו כאן בשנים האחרונות. בשני סרטים בלבד הוא הצליח לבנות שפה קולנועית מזוהה, דבר שלא קורה הרבה בקולנוע הישראלי. מסקרן לראות לאן הוא ייקח אותה מכאן.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
