דיגיטל וטק
התחזו למכון ישראלי: רשת החשבונות החשאית שנחסמה ברוסיה
חברת OpenAI חושפת כי מפעילים רוסים השתמשו בבינה מלאכותית כדי להקים גוף מחקר פיקטיבי בישראל, במטרה להפיץ דיסאינפורמציה נגד מדינות המערב ולשפר את תדמיתה של רוסיה
חברת OpenAI חסמה רשת חשבונות של ChatGPT שפעלה מרוסיה ושימשה, לפי החברה, לקידום קמפיין השפעה ודיסאינפורמציה. אחד המאפיינים הבולטים של הפעילות היה הניסיון ליצור חזות של גוף מחקרי שמבוסס בישראל, באמצעות ארגון פיקטיבי שהוצג כמכון מחקר בינלאומי.
בלב הקמפיין עמד גוף בשם "מכון בורק הבינלאומי", שהוצג כקהילת מומחים הפועלת בישראל. המפעילים הקימו עבורו נוכחות מקוונת ופרסמו מאמרים שנלקחו ממקורות אקדמיים אמיתיים, תוך ייחוס שגוי שלהם לאנשי אקדמיה מוכרים, בהם נועם חומסקי ופרנסיס פוקויאמה.
אחד הכלים המרכזיים ששימשו את הקמפיין היה "מדד ריבונות" שנוצר באופן מלאכותי. באמצעותו דורגו מדינות באופן שהציג את רוסיה באור חיובי, בעוד מדינות מערביות כמו ארה"ב, צרפת וגרמניה, וכן האיחוד האירופי, קיבלו ציונים נמוכים וביקורתיים.
לפי הפרטים שנחשפו, מפעילי הרשת השתמשו ב-VPN כדי לעקוף את המגבלות על השימוש בשירותי OpenAI מרוסיה. ההנחיות שנמסרו ל-ChatGPT נכתבו ברוסית, אך המפעילים ביקשו מהמערכת להפיק את התוכן באנגלית ולהסיר מאפיינים לשוניים שעלולים לחשוף את מקורו.
התוכן שנוצר כלל פוסטים, תגובות ומאמרים שהופצו במספר פלטפורמות, בהן פייסבוק, X, לינקדאין, טלגרם וסאבסטאק. בנוסף נוצרו תכנים בגרמנית, לצד עיצוב סמלים ואלמנטים גרפיים עבור ערוצי טלגרם שתקפו את ממשלת גרמניה ואת אוקראינה וקידמו התקרבות לרוסיה.
הזווית הישראלית בפרשה משמעותית במיוחד. במקום להסתפק בהפצת מסרים פרו רוסיים באופן ישיר, המפעילים ניסו לבנות מקור שנראה לכאורה כמו גוף מחקרי הקשור לישראל. השימוש בזהות ישראלית מדומה נועד להעניק לתכנים מראית עין של אמינות וסמכות, ובכך להקל על החדרתם לשיח הציבורי.
לפי OpenAI, ההשפעה בפועל של הקמפיין הייתה מוגבלת. מרבית התכנים לא זכו לחשיפה משמעותית, והחשבונות הקשורים למכון הפיקטיבי צברו מספר קטן יחסית של עוקבים. עם זאת, בחברה מזהירים כי עצם היכולת לייצר במהירות כמויות גדולות של תוכן שנראה מקצועי ואמין היא איום משמעותי.
הפרשה ממחישה שינוי בשיטות הפעולה של קמפייני השפעה. במקום להסתמך רק על מפעילים אנושיים שמייצרים תוכן באופן ידני, ניתן כיום להשתמש בבינה מלאכותית כדי לייצר טקסטים בשפות שונות, לשפר את הניסוח ולהסתיר סימנים שעלולים להסגיר את זהות המפעילים.
עוד ב-
המשמעות היא שלא רק כמות הדיסאינפורמציה עלולה לגדול, אלא גם היכולת ליצור במהירות זהויות וירטואליות, מוסדות מדומים ומקורות שנראים לכאורה לגיטימיים. עם זאת, המקרה גם מדגים את המגבלה המרכזית של השיטה: גם תוכן שנוצר בכמויות גדולות באמצעות בינה מלאכותית עדיין זקוק לקהל אמיתי כדי להפוך להשפעה ציבורית רחבה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
