חשד להונאת פירמידה בישראל: מספר פעילים בשוק ההון נעצרו
הרשות לניירות ערך פתחה בחקירה נגד פעיל שוק ההון אלי שמש ועוד מספר פעילים, בחשד להונאת פירמידה של כ-200 משקיעים בישראל. שמש נחקר בחשד לביצוע עבירות מרמה והלבנת הון, ושוחרר למעצר בית. כך פעלה לכאורה השיטה
הרשות לניירות ערך פתחה בחקירה נגד פעיל שוק ההון אלי שמש, ועוד מספר פעילים, בחשד להונאת פירמידה. שמש אף עוכב לחקירה בחשד לביצוע עבירות מרמה והלבנת הון שהתקיימו על פי החשד החל משנת 2020, ובתום חקירות ממושכות הוא שוחרר למעצר בית.
על פי דיווחים בתקשורת הישראלית, החשודים ניהלו בשנתיים האחרונות כספים של כ-200 לקוחות בסך של כ-17 מיליון שקל. על פי החשד, הם ניהלו את הכספים של אותם משקיעים על אף העובדה כי אין בידיהם רישיון לניהול תיקי השקעות. על פי החשד, הם הטעו את המשקיעים תוך הצגת מצגי שווא, והשתמשו בכספיהם לצורכם האישי.
אז מה היא למעשה הונאת פונזי ואיך אפשר להיזהר ממנה? הונאת הפונזי הראשונה נקראת על שמו של צ'ארלס פונזי שהיגר לארה"ב בתחילת המאה ה-20 והיה הראשון שנתפס מרוויח באמצעותה סכומי כסף גדולים.
לרוב, ההונאה מתבצעת על ידי מנהל השקעות "מוכשר" המציג בפני לקוחותיו מצג שווא לגבי ביצועי השקעותיו, בעוד שבפועל מנהל ההשקעות משלשל את הכספים שקיבל מהמשקיעים לכיסו הפרטי ואינו מבצע את ההשקעות עליהן דיווח ללקוחותיו. למעשה מבצע ההונאה "מייצר" למשקיעים רווחים פיקטיביים באמצעות גיוס כסף חדש ממשקיעים חדשים. בפועל, הכסף (או מרביתו) אינו מושקע באפיק כלשהו.
בדרך כלל מנהל ההשקעות המבצע הונאות פונזי הוא אדם בעל פרופיל כריזמטי וקסם אישי המפגין עושר ויכולת כלכלית באופן מוגזם ומוחצן, כפי שקרה בפרשת מיידוף. מבצע ההונאה משכנע את לקוחותיו כי הם משתייכים לחוג סגור ואקסקלוסיבי ולא אחת אף דואג למידור בין המשקיעים ששומרים על חשאיות ולא חושפים את מעלליו.
ניתן לזהות הונאות פונזי באמצעות מספר מאפיינים קבועים. הסממן הראשון והבולט שבהם היא התשואה החריגה שמציג מבצע ההונאה ללקוחותיו עבור השקעתם. על פי רוב, מדובר בתשואה קבועה, העולה על התשואה הממוצעת בשוק ונשמרת לאורך זמן, גם בתקופות של מיתון כלכלי כאשר השוק לוקה בחוסר יציבות.
הדיווחים אודות ביצועיו של מבצע ההונאה ללקוחותיו הם אמורפיים ונשלחים בתדירות נמוכה, לעיתים רק לאחר דרישת המשקיעים. אישורים בלתי מפורטים ולא רשמיים, הכוללים מידע על סכום ההשקעה או התשואה, מבלי לספק מידע על הרכבה אמורים להדליק נורת אזהרה אצל המשקיע. בדיקת מהימנות הדיווחים והשוואתם של הנתונים שנמסרו ממנהל התיקים לנתוני השוק יכולה לסייע בחשיפת המעילה.
אינדיקציה נוספת שאמורה להדליק נורה אדומה לציבור המשקיעים היא היעדר ליווי של גוף פיקוח, נאמן או פירמת רו"ח מוכרת שנמצאת בתמונה. בנוסף, מבצע ההונאה מנהל את ההשקעות באופן בלעדי ועצמאי, ללא קיומו של מערך תפעולי מקיף ותומך.
השתייכות למועדון חברים – כאמור, במרבית המקרים, בהונאות פונזי מבצע ההונאה גורם למידור בין המשקיעים, באמצעות שיוך המשקיעים לחוג סגור ואקסקלוסיבי וזאת בכדי לשמור על חשאיות במטרה להימנע מחשיפת מעלליו.
