אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מפרסם את נתוני סקירת המאקרו של החברה הישראלית. על פי הנתונים,  המדד המשולב של בנק ישראל משקף צמיחה מתונה ברבעון הראשון, למרות היעדר מכשולים ביטחוניים משמעותיים. הצמיחה עדיין מובלת ע"י הצריכה הפרטית.

התשואות הארוכות בישראל הציגו ביצוע עודף מתחילת השנה, למרות העלייה בפרמיית הסיכון היחסית של ישראל ולמרות היציבות בריבית בניגוד לירידה בבנקים המרכזיים האחרים, למעט ה-FED. אנו ממשיכים להמליך על מח"מ בינוני-ארוך.

אחרי העלייה בציפיות האינפלציה פחת היתרון של הצמודים הקצרים והבינוניים על פני השקלים בטווחים אלה. בטווחים הארוכים השקלים עדיפים. על פי ההערכה של הכלכלנים, האינפלציה ל-12 החודשים הבאים תעמוד על 2.5%. ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד על 3.75% בעוד 12 חודשים. 

המדד המשולב למצב המשק עלה מתחילת השנה בקצב חודשי של כ-0.3% ומשקף קצב הצמיחה השנתי של כ-3.0%-3.5% בתמ"ג העסקי. נראה שמומנטום ההתאוששות הואט בתחילת השנה. 

הצמיחה ממשיכה להיות מובלת בעיקר ע"י הענפים שקשורים לצריכה הפרטית, כמו המסחר הקמעונאי, אירוח ואוכל ובידור ופנאי. על פי הנתונים השוטפים שמפרסמת הלמ"ס, יבוא ויצוא הסחורות ירדו ברבעון הראשון. מלחמת הסחר צפויה להחליש יצוא מישראל בהמשך השנה. 

הפעילות בענפי הבנייה ובענף פעילויות בנדל"ן מתמתנת אחרי ההתאוששות המהירה ב-2024. מכירות הדירות נחלשו מתחילת השנה וצפויות להאט עוד בעקבות הקשחת תנאי מימון ע"י בנק ישראל. ביטוי נוסף של צמיחה מתונה יחסית משתקף בעצירת העלייה של קצב הגידול באשראי הבנקאי גם לעסקים וגם לפרטיים.

בסה"כ,  קצב הצמיחה במשק יחסית נמוך, במיוחד במצב שהתמ"ג נמצא הרבה מתחת לתמ"ג הפוטנציאלי ועל אף העובדה שברבעון הראשון לא היו מגבלות משמעותיות על הפעילות שקשורות למלחמה, כגון גיוס מילואים נרחב או ירי מאסיבי על שטח ישראל. המכשול שלא מאפשרות למשק להאיץ קצב הצמיחה ולצמצם את הפער מול התמ"ג הפוטנציאלי קשור בעיקר לחוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית. 

הפער בין ריבית בנק ישראל לריבית ממוצעת במדינות G7 עלה מכ-0.5% לפני שנה לכ-1.25% היום. התרחבות פער הריביות אמורה להוביל להתרחבות הפער בין תשואות האג"ח.  במחצית השנייה של 2024 זה לא קרה בגלל הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל.

בחודשיים האחרונים פערי התשואות בין ישראל למדינות G7 לשנתיים ול-5 שנים התרחבו בחודשיים האחרונים, אך הפער ל-10 שנים נותר יחסית יציב והפער ל-30 שנה אפילו ירד. התשואה ל-10 ול-30 שנה בישראל ירדה מתחילת השנה יותר מכל מדינה אחרת ב-G7 למעט ארה"ב .

ישראל הייתה אמורה להציג ביצועים נחותים באג"ח הארוכות לא רק בגלל העובדה שהריבית בישראל נותרה יציבה לעומת הירידה במדינות האחרות, למעט ה-FED. בנוסף, עלה הסיכון היחסי של ישראל. הפער בין פרמיית הסיכון (CDS) של ישראל לפרמיית הסיכון הממוצעת של מדינות G7 התרחב בחודש האחרון.

התפתחויות אלה בשוק האג"ח המקומי הובילו לתשואות ארוכות נמוכות מדי ועקום התשואות הכי שטוח מבין המדינות העיקריות. מחיר הנפט בשקלים ירד בכ-20% מתחילת אפריל. הירידה לא כל כך באה לידי ביטוי במחירי הדלק במאי, אך צפויה להתגלגל בהמשך למחירים. מדד מחירי הסחורות החקלאיות בשקלים נותר יציב בשנה האחרונה ואינו מצדיק התייקרות במחירי מוצרי מזון. 

עוד ב-

בנק ישראל חושף: זה מה שקורה באפליקציות התשלומים בישראל

לכתבה המלאה

העלייה די מהירה בציפיות האינפלציה הגלומות בשוק האג"ח שנרשמה לאחרונה מצמצמת יתרון של האפיק הצמוד על פני השקלי בטווחים הקצרים. הכלכלנים עדיין ממליצים על מח"מ בינוני-ארוך ברכיב האג"ח, אך לטענתם כדאי לרכז משקל גדול יותר של ההחזקה באג"ח הבינוניות. פחת היתרון של האג"ח הצמודות בטווחים הקצרים והבינוניים.