מדד ת"א-ביטוח מניות והמירים, הושק כבר ב-1984 והינו אחד ממדדי המניות הוותיקים בבורסה. המדד הוותיק חווה כשלים מתודולוגיים שונים, כך שלא ניתן היה לעקוב אחר המדד באופן אפקטיבי ומדויק.

כתוצאה מכך, השקעות פאסיביות על המדד "נתקעו" על כ-265 מיליון שקל במשך שנים. קרן הסל היחידה על המדד הייתה דה פקטו חסומה לשיווק למשקיעים חדשים, כלומר, המדד היה מועדון סגור במובן השלילי.

בשנת 2021 עבר המדד שדרוג ומיתוג מחדש במסגרתו הבורסה גרעה מהמדד ניירות ערך המירים, אופן חישוב המדד שונה ממדד סוף יום למדד רציף ומתודולוגיית המדד עודכנה בדומה למתודולוגיית מדדי המניות של הבורסה, ובכך נסללה הדרך להשקת מוצרים עוקבים חדשים אחר המדד המעודכן - ת"א-ביטוח.

בשנים האחרונות המדד הציג ביצועים מרשימים, כשמתחילת 2025 עשה תשואה של כ-76%, זאת לעומת תשואה של כ-25% מתחילת השנה במדד הייחוס, ת"א-125. עם הביצועים המרשימים, גם השקעות אחר המדד לא איחרו לבוא. הכסף הפאסיבי העוקב אחר המדד צמח משמעותית ועומד כיום על כ-2.7 מיליארד שקל עם שש קרנות עוקבות אחר המדד ועוד היד נטויה. בנוסף, במניות המרכיבות את המדד, עלתה הסחירות באופן משמעותי, וניתן לראות זאת בטבלת התפלגות הסחירות.

טבלת התפלגות המניות במדד. קרדיט: יניב הירש והבורסה לניירות ערך בתל אביב

החדירה לתיקים הפאסיביים על מדד ת"א-ביטוח היא נמוכה, בעיקר בהשוואה לבנקים וזאת למרות הגידול המשמעותי ברווחים ובשווי של חברות הביטוח בשנתיים האחרונות.  לדוגמא, שווי חמשת חברות הביטוח עומד על כ-83 מיליארד שקל ואילו ושווי ההשקעות במדד ת"א-ביטוח עומד על כ-2.7 מיליארד שקל. לצורך השוואה, שווי חמשת הבנקים הגדולים עומד על כ- 300 מיליארד שקל ואילו ושווי ההשקעות על מוצרים פאסיביים עומד על כ-32 מיליארד שקל. קרי, אחוז החדירה לתיקים הפאסיביים של כ-11% בבנקים לעומת אחוז חדירה זניח יחסית של פחות מ-3% בחברות הביטוח.

כאשר חושבים על חברת ביטוח לרוב עולה אסוציאציה של סוכן ביטוח המוכר פוליסות ביטוח רכב ודירה, אך לא כך הדבר. חברות הביטוח בישראל או המוסדיים הגדולים כפי שהם מכונים בשוק, הן חברות עם מגוון רחב מאוד של עסקים. החל מפוליסות ביטוח קלאסיות אשר מחירן התייקר מאוד בשנים האחרונות, ועד לניהול כספי עמיתים בקופות הגמל והפנסיה וניהול כספי הנוסטרו של המוסדיים העומד יחד בהערכות זהירות על מעל ל-3 טריליון שקל.

חברות הביטוח חוות עדנה בשנים האחרונות אך עדיין קיימים חסמים רגולטורים משמעותיים להשקעה בחברות ביטוח. כפי שציינו, הרגולטור קובע כי ניתן להחזיק עד 5% מניות ביטוח ללא קבלת היתר שליטה, וכיום קיים מספר לא מבוטל של גופים מוסדיים שהגיעו למגבלת האחזקה בגופי הביטוח ואינם יכולים לרכוש יותר מניות ביטוח. הדבר הופך מורכב עוד יותר כאשר גוף מוסדי המחזיק במניות ביטוח עבור העמיתים שלו ולכן באופן טבעי מגיע למגבלה במהירות.

המוסדיים הגדולים חווים פריחה משמעותית בשנים האחרונות והופכים לגופים דומיננטיים ובעלי השפעה בשוק ההון המקומי בדומה לבנקים הגדולים. למרות חסמים כאלו ואחרים התחום צפוי להמשיך ולהתפתח, קל וחומר אם אותם חסמים רגולטוריים יוסרו. לא בלתי נמנע כי לאור חדירת החסר של מניות הביטוח לתיקים והפוטנציאל הגלום במניות הביטוח עם הזמן ולצד חינוך שוק נכון, הציבור יוסיף שורה לחשבונו בדמות מדד הביטוח המקנה חשיפה ישירה לתחום משמעותי זה.

עוד ב-

דו"ח מיוחד חושף: כך נראה שוק העבודה תחת השימוש ב-AI

לכתבה המלאה

*נכתב על ידי יניב הירש, מנהל מדור שיווק ומדדים בבורסה לניירות ערך תל אביב