הדולר האמריקאי חווה את אחת התקופות החלשות ביותר מאז תחילת שנות ה-70. מול סל המטבעות המרכזיים בעולם - האירו, הין, הפרנק השווייצרי ואחרים - המטבע האמריקאי איבד כ-10% מערכו מתחילת השנה, הנתון הגרוע ביותר מאז קריסת הסכם ברטון-וודס שהסדיר את שערי המטבע לאחר מלחמת העולם השנייה.

מאחורי ההיחלשות הזו עומדים כמה גורמים. ראשית, ציפיות גוברות להורדות ריבית מצד הפדרל ריזרב, אולי כבר בחודש ספטמבר הקרוב, דוחפות משקיעים לחפש אלטרנטיבות משתלמות יותר מחוץ לדולר. הירידה באינפלציה וההאטה הקלה בשוק העבודה תומכים בציפיות אלו. שנית, משקיעים זרים אשר מחזיקים בנכסים אמריקאים רבים - מניות, אג"ח ונכסים פיננסיים נוספים - החלו להגביר את פעילות הגידור שלהם כנגד החשיפה לדולר. מדובר במהלך שמייצר ביקוש למטבעות זרים ומכביד על ערך הדולר.

בנוסף, אף ששר האוצר סקוט בסנט ניסה להמעיט בחשיבות הירידות האחרונות, נראה כי מדובר במדיניות לא רשמית אך עקבית - להעדיף דולר חלש יותר. עבור טראמפ, מדובר אפילו במגמה חיובית: מטבע אמריקאי חלש מקל על ייצוא הסחורות לשווקים זרים, מסייע ליצרנים המקומיים ויכול לצמצם את הגירעון המסחרי של ארצות הברית, אחת ממטרותיו המרכזיות.

תפיסת העולם הכלכלית של טראמפ מבוססת על שיקום הייצור המקומי והחזרת תעשיות הביתה. מבחינתו, דולר חזק מהווה נטל עבור היצואנים האמריקאים, מאחר שהוא מייקר את המחירים בשווקים זרים ופוגע בתחרותיות. בדיוק מסיבה זו, טראמפ וחלק מיועציו הבכירים ככל הנראה מעדיפיםפ ירידה בשער הדולר, גם אם המשמעות היא עלייה אפשרית באינפלציה. אפילו סגנו של טראמפ, ג'יי.די ואנס, הודה שדולר חזק מועיל לצרכנים האמריקאים אך מקשה על יצרנים.

ההשפעה החיובית של דולר חלש מורגשת גם אצל החברות הגדולות בוול סטריט - ענקיות שמרוויחות נתח גדול מהכנסותיהן מעבר לים. אותן חברות גובות במטבע זר אבל משלמות את רוב ההוצאות שלהן - כמו משכורות - בדולר. לכן כשהדולר חזק המשמעות היא שאותן חברות גובות פחות במטבע זר, מה שלוחץ על שורת הרווח.

ומה לגבי הדולר מול השקל? כאן נכנסים לתמונה גורמים נוספים שמשפיעים על שער החליפין. הגורם המרכזי הוא פעילות המוסדיים המקומיים - גופי הפנסיה, ההשתלמות והגמל - שמחזיקים בנכסים רבים בארה"ב. כאשר השווקים האמריקאיים יורדים, שווי ההשקעות הדולריות שלהם נחלש, ולכן הם מגדילים את החשיפה לדולר כדי לשמור על איזון. התוצאה היא ביקוש לדולרים בשוק המקומי, במיוחד דרך רכישת אופציות ונגזרים, מה שמחזק את שער הדולר בישראל.

מעבר לכך, המתיחות הפוליטית והביטחונית בישראל משחקת תפקיד משמעותי - מאז סיום המלחמה עם איראן למשל, השקל התחזק מול הדולר ככל שמשקיעים זרים חזרו להשקיע בישראל - כלומר מכרו דולרים וקנו שקלים. עם זאת, המגמה עלולה להתהפך עם הפסקת האש עם איראן לא תחזיק מעמד, המלחמה בעזה תימשך עוד תקופה ארוכה, או שהסכסוכים הפנימיים על רקע חזרתה של הרפורמה המשפטית יצופו מחדש.

עבור הצרכן הישראלי, התמונה מורכבת: דולר חזק מתורגם למחירים גבוהים יותר בייבוא, במיוחד במוצרי צריכה כמו אלקטרוניקה, רכב וטיסות לחו"ל. אך מהצד השני, השקעות שמוצמדות לדולר, כמו קרנות מחקות מדדים אמריקאיים, נהנות מהעלייה בשער, מה שעשוי לפצות חלקית על הירידות בשווקים עצמם.

עוד ב-

שער הדולר יורד - מה זה יעשה למחירי הנדל"ן?

לכתבה המלאה

התחזיות להמשך 2025 נוטות להצביע על המשך היחלשות הדולר בעולם, במיוחד אם הפדרל ריזרב אכן יתחיל להוריד ריבית. עם זאת, בישראל ייתכן שהכיוון יהיה שונה לאור הגורמים הייחודיים שמשפיעים על שער הדולר/שקל.