בנק ישראל פרסם את דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של 2025. השורה העיקרית בדוח נוגעת לתחזית הצמיחה והאינפלציה לשנה זו ולשנת 2026. על פי תחזית חטיבת המחקר מהחודש, שגובשה תחת ההנחות שההסכם הנידון כעת להפסקת אש בעזה ייכנס לתוקף, שלא תהיה בעזה לחימה עצימה, ובהנחה שהפסקת האש עם איראן תישמר. על פי תחזית זו, התוצר צפוי לצמוח ב-3.3% וב-4.6% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה (לעומת 4.0% ו-4.5% בהתאמה, בתחזית ינואר 2025).

עוד מעריכים בבנק ישראל, כי שיעור האינפלציה במהלך שנת 2025 צפוי לעמוד על 2.6%, ובמהלך 2026 על 2.0% (לעומת 3.4% ו-2.3%, בהתאמה, בתחזית ינואר 2025). בשנים 2025 ו-2026 שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (64-25) צפוי לעמוד בממוצע על 2.9% ו-3.3% בהתאמה (לעומת, 3.1% ו-3.1%, בהתאמה, בתחזית ינואר 2025).

כידוע, בחצי השנה הראשונה הוועדה המוניטרית הותירה את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5% בכל החלטותיה במחצית הראשונה של 2025. על רקע אי- הוודאות הגיאופוליטית, הן המקומית והן הגלובלית, ולנוכח סביבת האינפלציה, התמקדה מדיניות הוועדה המוניטרית במהלך המחצית בייצוב השווקים והתכנסות האינפלציה ליעדה, תוך תמיכה בפעילות הכלכלית.

בסיום המחצית הראשונה של 2025, עמד קצב האינפלציה השנתי על 3.1% (מדד מאי) מעל יעד האינפלציה, לעומת 3.4% בסוף המחצית הקודמת (מדד נובמבר). קצב האינפלציה של הרכיבים הבלתי-סחירים נותר יציב ברמה גבוהה של 3.9% (מדד מאי), רמה המשקפת את עודפי הביקוש על רקע מגבלות ההיצע. קצב האינפלציה השנתי במהלך המחצית היה תנודתי ונע בין 3.1% ל-3.8%, על רקע העלאות מס, בפרט עליית המע"מ בינואר, ובהשפעת סעיף הטיסות לחו"ל. על פי תחזיות החזאים, האינפלציה צפויה להיכנס לתחום היעד ברבעון השלישי של 2025 – בדומה להערכה בסיום המחצית הקודמת. הציפיות והתחזיות לטווח של שנה ולטווחים הארוכים יותר ירדו במהלך המחצית הנסקרת והן מצויות סביב מרכז תחום יעד האינפלציה.

ומה עוד קרה בחצי השנה האחרונה? הפעילות הכלכלית במשק במחצית הנסקרת התאוששה בקצב מתון, על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות. קצב הצמיחה ברבעון הראשון של 2025 במונחים שנתיים – 3.7% (3.4% בקריאה הראשונה) – דומה לקצבי הצמיחה טרם המלחמה ולמגמת הצמיחה ארוכת הטווח של המשק. עם זאת, רמת התוצר עדיין נמוכה מזה התואם את המגמה ארוכת הטווח בכ-4% – פער דומה לזה של סיום המחצית הקודמת. חלק ניכר מפער התוצר ממגמתו מוסבר על ידי מגבלות היצע הנובעות בעיקר ממחסור בעובדים בשל מחסור בעובדים לא-ישראלים והיעדרות עובדים בשל שירות מילואים. במהלך המחצית, שוק העבודה נותר הדוק והתאפיין בשיעור אבטלה נמוך. השכר הנומינלי במרץ–מאי 2025 משקף קצב עלייה שנתי ממוצע של מעל 4% לעומת רמתו ברבעון השלישי של 2023, ערב המלחמה. לקראת סוף המחצית חלה התמתנות מסוימת בהדיקות שוק העבודה. 

לגבי שער החליפין, במהלך המחצית הנסקרת, המסחר בשווקים הפיננסיים המשיך להתאפיין בתנודתיות, שהושפעה מאי-הוודאות המקומית והגלובלית. ביוני, עם סיום מבצע "עם כלביא", פרמיית הסיכון של ישראל – כפי שהיא נמדדת ע"י ה-CDS ומרווחי האג"ח הממשלתיות הדולריות בין ישראל לארה"ב – ירדה באופן בולט, אך עדיין נותרה גבוהה ביחס לרמתה ערב מלחמת "חרבות ברזל". מדדי המניות המקומיים עלו בחדות, תשואות האג"ח הממשלתיות השקליות ירדו משמעותית, והשקל התחזק באופן ניכר. במהלך המחצית הנסקרת האשראי העסקי המשיך להתרחב בהתאם למגמה, תוך יציבות ברמה נמוכה בשיעורי הפיגורים בכל מגזרי הפעילות.

עוד ב-

בבית ההשקעות מעריכים: האם צפויה הורדת ריבית בישראל וארה"ב?

לכתבה המלאה

לגבי המדיניות הפיסקלית נכתב כי "הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים, הסתכם בחודש יוני ב-5.0 אחוזי תוצר. סך תקבולי הממשלה ממיסים בחודש יוני, בניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד-פעמיות, חזרו למגמה ארוכת הטווח (במחירים קבועים), לאחר שבסיום המחצית הקודמת הם היו גבוהים מקו המגמה. העלות התקציבית המיידית של מבצע "עם כלביא" מוערכת בכאחוז תוצר. על פי תחזית חטיבת המחקר מיולי 2025, יחס החוב לתוצר צפוי לעלות מ-68% בשנת 2024 ל-70% ו-71% ב-2025 ו-2026, בהתאמה. ישנה חשיבות מכרעת לקבוע כבר בתקציב הקרוב תוואי מדיניות שיביא לכך שיחס החוב לתוצר יתכנס למגמת ירידה בשנתיים הקרובות".