השוק

יפית אטיאס לוי: "האונליין זה התחום החשוב לעתיד הקרוב"

יפית אטיאס לוי, המנכ"לית השותפה של "רמי לוי שיווק השקמה" ובתו של רמי לוי, מדברת בריאיון חשוף על העבודה לצדו של אביה, על האסטרטגיה שהביאה עמה, על שולחן השבת המשפחתי שמלא גם בעובדים וגם בדיונים עסקיים, על השאלה האם בנותיה ימשיכו את הדרך, וגם על עמדתה לגבי מחאת החטופים וסגירת עסקים I ריאיון חג

ענת סימן טוב | 22/9/2025 17:00 20

יפית אטיאס (צילום באדיבות החברה, shutterstock)

לפני כשנה יפית אטיאס לוי, הבת של רמי לוי, נכנסה לתפקיד מנכ"לית שותפה ברשת המזון הגדולה "רמי לוי שיווק השקמה". אטיאס-לוי, שעבדה שנים בחברה, מספרת בריאיון חשוף על העבודה לצד אביה, על האסטרטגיה החדשה שהביאה, על ארוחות השישי בבית משפחת לוי ("מאוד מעניין אצלנו בשישי") בו חוץ מיפית ואביה, עובדים גם שאר בני המשפחה, על המחשבה האם בנותיה ימשיכו את דרכה ("זו שאלה שנוגעת לי בלב"), האם לדעתה עסקים צריכים לסגור כאות מחאה לשביתה להשבת החטופים, איך מתקנים את שירות המשלוחים שהוא עקב אכילס של הרשת ועוד.

נכנסת לתפקיד לפני כשנה. מה השתנה?
"אני חושבת שהאמת היא, שהרבה השתנה. ראשית, לא חשבתי שאעבוד אחרת ממה שעבדתי. אמרתי לעצמי: מה, אני לא יכולה לעבוד בצורה שונה ממה שאני רגילה. 'אני לא יכולה לקחת יותר אחריות ממה שכבר לקחתי, זה פשוט לא הגיוני'. חשבתי שאני די בשיא, אבל לא. זה מאוד שונה. הפורמליות הזאת מאוד מחייבת. ובגלל שגם היום אני מאוד נגישה, אולי אפילו יותר מאבא שלי, אז גם יותר קל לפנות אליי ולקבל מענה. ולכן הרבה מאוד מתמקדים בי. אני מרגישה את זה.

אז מצד אחד, אני מרגישה את החותם שלי, שזה סיפור מאוד גדול, והמון דברים שקרו מאז. אבל מצד שני, ישנה גם אחריות עצומה. כלפי הספקים, כלפי הלקוחות, כלפי העובדים וגם כלפי כל מיני תרחישים שקורים בשוק. פתאום נהיה ברור שהמהלך שלנו בעצמו, יכול להשפיע על כל השוק. גם על אנשים שלא קונים אצלנו. זה פתאום בא לי ממש בפנים. אז כן, זו בעיקר התחושה של הבגרות הזו".

איזה צעדים חשובים עשית למשל?
"זה מורכב מהמון דברים קטנים, המון החלטות שאני יודעת שהן משפיעות על השוק. אני פותחת סניפים באזורים מסוימים, יש התנהלות מסוימת בתוך הסניפים, ויש גם את הפיתוחים הטכנולוגיים שאנחנו מוציאים ועוד. אני יודעת שמתחרים רואים את זה היום, ומנסים לעבוד על דברים דומים .בסופו של דבר, זה משפיע. כמובן שגם ברמה המסחרית. אז אני מבינה שיש פה משמעות".

הייתה סיטואציה שאת התנגדת לדעה שלך אבא שלך, והפוך?
"כן. יש הרבה פעמים שמגיע רעיון או איזשהו עסק לשולחן, אני מביעה את דעתי, הוא מביע את דעתו. ואם הדעות שלנו לא מתכנסות יחד, אז אנחנו עוצרים לרגע, מדברים על זה. כל אחד מסביר את נקודת המבט שלו, למה כן ולמה לא וכך אנו מנסים להבין מה עומד מאחורי כל גישה. בסוף, אנחנו שמים את זה על המאזניים ומנסים להבין לאן נושבת הרוח, מה נכון לעסק ומה פחות. היו פעמים שאני התכנסתי לדעות שלו, והיו גם לא מעט מקרים שהוא התכנס לדעות שלי.

בסופו של תהליך, המטרה הראשונה והעיקרית היא העסק והלקוח. לכן, אם אנחנו מרגישים שיש משהו שלא יושב נכון או לא מתחבר כמו שצריך, אז זו לא הדרך הנכונה וזה כנראה גם לא הרעיון שיביא אותנו לאן שאנחנו רוצים להגיע. אין בינינו אגו, באמת שלא. מצד שני, יש לו (רמי לוי) ניסיון אדיר. הוא אבא שלי, ויש לו רקורד מטורף שאפשר רק ללמוד ממנו. אפילו אם אני מצליחה לקחת פרומיל קטן מהניסיון הזה, זו זכות עצומה מבחינתי. ויש לי את האפשרות למנף את הדרך שלי לצידו, ללמוד, להתפתח, אבל גם להביא את עצמי ואת המקום שלי לתוך זה".

כשאת עובדת איתו (רמי לוי), את מרגישה את הקושי שבזה שהוא גם אבא וגם קולגה? זה מתערבב לפעמים?
"זה מתחלק לשתיים. קודם כל יש את עניין הכבוד. הכבוד כלפיו תמיד נמצא שם, והוא לא מתערער גם אני באמצע ישיבה והוא ייכנס לחדר, לפי ההלכה אני צריכה לקום להורים שנכנסים, אז אני אקום. זה פוגש גם כאשר כשאני נכנסת לתוך תהליך מקצועי או לוקחת אחריות, ברור לי שאני באה לעבוד. אני לא מצפה שדברים יקרו סביבי מעצמם. אני נוכחת, אני חלק, ואני עומדת מאחורי כל מה שאני עושה. במובן של כיבוד הורים, זה ערך שלא משתנה. לא משנה מה קורה, ולא משנה באיזו סיטואציה אנחנו נמצאים, זה לא נפתח לדיון. זה משהו שמבחינתי ברור מאליו.

החלק השני הוא הצד המקצועי. במהלך השנים נבנתה בינינו שפה משותפת מאוד חזקה. אנחנו עובדים יחד הרבה זמן, ויש בינינו הבנה עמוקה. אני יודעת מתי לומר דברים, מתי לשתוק, מתי להפעיל יותר לחץ ומתי לשחרר. וגם הוא. הוא יודע לקרוא אותי, יודע מתי לגשת, ומתי עדיף להמתין רגע. יש בינינו תקשורת מאוד מיוחדת, שמצליחה להכיל גם את הקשר האישי וגם את העבודה המשותפת".

יש לך אסטרטגיה שונה משל אבא שלך בכל מה שקשור לניהול?
"האסטרטגיה שלנו מאוד ברורה. הלקוח נמצא במרכז, והמטרה היא לאפשר לאנשים לרכוש את המוצרים בזול. זו אסטרטגיה סגורה שלא משתנה, והיא הייתה לנגד עינינו לאורך כל הדרך. אני יכולה להגיד בוודאות שהוא העביר את הרוח הזו לדור השני, ולמעשה גם לכלל העובדים. זה לא שאני לבד. יש לי צוות מקסים, חכם ומסור שעוזר לנו להוביל את העסק קדימה. אבל אם נכנסים לרזולוציות של ניהול, אז כן, יש בינינו הבדלים. באסטרטגיה הגדולה אנחנו על אותו קו, אבל כשמדובר בצורת ניהול ביומיום, אפשר לראות הבדל. אבא שלי יותר סוליסט בגישה שלו. הוא מאוד דעתן, שומר את הדברים אצלו, פועל לבד, מקבל החלטות בצורה עצמאית. אני לעומת זאת פועלת אחרת. סגנון הניהול שלי הרבה יותר שיתופי. חשוב לי לחבר את האנשים, לשתף, לעבוד בצוות. גם הנושא הטכנולוגי מאוד חשוב לי, ושם אני כנראה חזקה ממנו. בסופו של דבר אנחנו משלימים אחד את השני".

איזה שינויים הכנסת, שינויים שחשובים לך באופן אישי?
"אני חושבת שהדבר המרכזי הוא נושא השיתוף. גם בין הארגונים השונים, גם מול הספקים, וגם בתוך הצוותים ובין בעלי התפקידים עצמם. החיבור הזה בינינו היה משהו שקצת חסר, ואני הכנסתי אותו לתוך הארגון. הוא מאוד מאוד חשוב בעיניי, והוא גם תורם בצורה משמעותית. גם להחלטות שמתקבלות ברמה האסטרטגית, וגם להתנהלות היומיומית של החברה. אני שמה דגש על תחומים טכנולוגיים. אלה נושאים שאנחנו מתקדמים בהם, וזה חשוב לי להמשיך ולפתח אותם. לראות איך אנחנו מייעלים, איך אנחנו מתקדמים ומניעים את המערכת קדימה.

עם זאת, יש את המקצועיות של אבא שלי, את הראייה הרחבה והניסיון שלו. אלו דברים שאני עדיין לומדת, ולפעמים גם אומרת לעצמי שאני רואה את הדברים קצת אחרת, שאני בדילמה. אבל בגלל זה בדיוק אני מרגישה שזה כוח כפול. אנחנו לא מבטלים זה את זו, אלא באמת יוצרים ערך גדול יותר יחד. אנחנו ממש משלימים אחד את השני".

יפית היא הילדה הבכורה של רמי לוי. היא עבדה לצידו בחברה כסמנכ"לית השיווק, עד שנבחרה לכהן כמנכ"לית שותפה לצד אביה. מה שהביא אותה לשינוי בתפקיד היה שינוי בחשיבה, בניהול שהיווה אתגר קשה עבורה. "אני שמחה שהאתגר קשה" אומרת אטיאס-לוי ומוסיפה "אני תמיד אומרת את זה, כי בסופו של דבר, מעבר לזה שאנחנו עסק וצריכים להרוויח כסף וזה בסדר גמור, ישנה גם אחריות. אנחנו רוצים להרוויח כדי לשלם משכורות, להחזיר לספקים, להחזיק עסק שמתפקד. אבל כשאת מנהלת עסק שמתנהל יום־יום, עסק גדול מאוד, יש לך אחריות עצומה כלפי כל הסביבה.

אני יודעת שמהצד זה נראה לפעמים כאילו כולם פתאום רוצים להיות רמי לוי. כולם מדברים על זה שצריך להיות זולים, שצריך להוריד מחירים. וזה נכון, אנחנו באמת צריכים להיות זולים ויש לי שמחה בלב על זה. כי אם תסתכלי 10 שנים אחורה, השוק היה נראה אחרת. אז הכול היה יותר גדול, יותר נוצץ, אבל לא בהכרח זול. היום יש סיכוי אמיתי למצוא מחירים טובים יותר, ואני יודעת שאנחנו חלוצי הדרך, אין מישהו שיכול להגיד אחרת".

רמי לוי וביתו יפית אטיאס לוי. קרדיט: באדיבות רמי לוי

כך מספרת לנו אטיאס-לוי ומוסיפה "בגלל שאני יודעת שזה חותם של רמי לוי, אז גם אם מחר לא יקנו אצלנו מכל סיבה שהיא, כי אני מבינה שלא הכול בשליטה שלי, אבל אם יקנו אצל המתחרה והוא יוריד מחירים, אז גם בזה מבחינתי יש הצלחה. עצם זה שהשוק זז בזכותנו, זו הצלחה. בסופו של דבר, ככה אנחנו משפיעים. עם זאת, אני אומרת בכנות שהתחרות בענף המזון קשה מאוד. צצות המון רשתות, גם קטנות, גם כאלה שפונות למגזרים מסוימים וגם לשוק הכללי. ולפעמים אפילו יש כמה סניפים של אותה רשת באותו אזור. אז כן, התחרות בהחלט קיימת. והיא לא פשוטה, אבל גם מאוד מעניינת".

איך אתם מוכרים ב־ X ורשת אחרת מוכרת ב־Y?
"אני חושבת שזה עניין של אסטרטגיה. אנחנו בחרנו להעביר את ההנחות שלנו לצרכנים. גם את החיסכון שאנחנו יוצרים דרך השקעות טכנולוגיות, אנחנו מעבירים לצרכן. המטרה שלנו היא לא להתייעל על חשבון הלקוח, אלא להתייעל מתוך מה שאנחנו עושים מאחורי הקלעים. זה כולל טכנולוגיה, לוגיסטיקה, ייעול תהליכים בתוך הרשת, מו״מ מול הספקים, יבוא, וגם הפיתוח של המוצר הפרטי. אני מאמינה ששם אנחנו מתייעלים, לא על חשבון המחיר לצרכן".

בימים אלו, רשות התחרות דנה על ביטול המשלוחים של רשת המשלוחים 'וולט' עם רשתות המזון, הסיבה לכך הינה, שרשת המשלוחים 'וולט', מחזיקה גם ברשת 'וולט מרקט', מה שעשוי לפגוע בתחרות. רשת 'רמי לוי בשכונה' בניהולו של פיני שטרית, כבר מצאו פתרון לביטול המשלוחים של וולט, ופיתחו אפליקציה ייחודית משלהם ועובדים כיום רק עם שליחים ולא ישירות דרך וולט. רשת רמי לוי הגדולה עדיין בודקת אופציות, כך אומרת לנו אטיאס-לוי "אני חושבת שמה שאנחנו עושים כרגע זה להמשיך כרגיל, במסגרת מה שאנחנו יכולים לעשות באינטרנט. אני מאמינה שנוכל להציג פתרונות גם ליעדים האלה, ובקרוב. ובכלל, אני חושבת שהתחרות האמיתית תתגלה דווקא במה שקורה בתוך השכונות. אני לא מאמינה שהיום באמת יש תחרות בשכונות. יש הרבה יותר עוצמה מבחינת אינדקסים של מחירים, יש המון רשתות, זה נכון. אבל אני חושבת שעדיין יש עוד הרבה מה לעשות בזירה הזאת. וזה בדיוק מה שאני מתכוונת אליו".

מה עם המשלוחים? אתם כבר חושבים על אופציות אחרות? משהו מתבשל?
"תראי, נושא המשלוחים היום הוא מאוד מורכב. בעיקר בגלל כוח האדם. יש כמה דרכים לגשת לזה, וזה לא בהכרח קשור לאפליקציה או לטכנולוגיה עצמה. הטכנולוגיה כבר יודעת לתמוך בזה. הבעיה האמיתית היא כוח האדם. אני מאמינה שנמצא לזה פתרון, פתרון שיהיה גם יעיל וגם יתבסס על כוח אדם איכותי".

המחסור בחלב בימים אלו ממשיך להחריף. משרד הכלכלה אישר פטור במכס לייבוא חלב למשך חצי שנה. בינתיים, אף רשת לא התחילה באמת בייבוא החלב. מדובר בהליך לא פשוט, גם יקר ולרוב ההצעות שמגיעות מאירופה מסתכמות בחלב עמיד, עקה המשבר בחלב שהם בעצמם חווים.

מה קורה עם החלב אצלכם?
"אנחנו מנסים למצוא כל מיני פתרונות. בודקים אפשרויות ביפן ובפולין, כדי לייבא חלב במחיר שיאפשר לנו למכור אותו בפיקוח מסובסד. אנחנו מחפשים את המחיר הרלוונטי, כי הייתה עליית מחירים באירופה בתחום החלב. אז אין טעם לייבא חלב אם אי אפשר למכור אותו במחיר סביר. גם כשמביאים חלב עמיד, זה לא באמת פותר את הצורך האמיתי, שזה חלב טרי. אז כן, בתכנון שלנו אנחנו מחפשים דרך להביא חלב טרי".

סיפרתי ליפית, על הצרכים המשתנים של הצרכן, כך למשל משיחות עם מכרים וגם זה מאוד ניכר ברשתות אחרות, לא כולם מתעניינים בלנסות להיות הכי זולים. זה לא בראש שלהם. הם בוחרים בכיוון של חוויית לקוח, יותר ממחיר. הם משקיעים בעיצוב הסופר או בשילוב עם מותגים.

מה את חושבת על זה? בסוף גם ללקוחות שלכם יש עניין בחוויה.
"קודם כול יש אצלנו חוויית לקוח, אנחנו פשוט לא מדברים אותה. אני חושבת שחוויית הלקוח צריכה לבוא לא על חשבון המחיר לצרכן. זאת הסיבה שאנחנו לא מציגים את זה ככה, בצורה השיווקית הזאת. אבל אצלנו, מעבר למשמעות של חוויית הלקוח, יש גם קופות חכמות. כך שלמשל אצלנו לקוחות לא מחכים בתור בסופר, לצורך העניין, ישנם סולקים דיגיטליים שהופכים את התהליך ליותר מהיר, זאת גם חוויה. יש לנו צגים דיגטליים שמציגים מחירים, זה משפר את היעילות של המדף.

הספקים שלנו, ברוך השם, נאמנים. אם זה בירקות, אם זה בפירות, אנחנו מביאים ראשונים, טריים. אני חושבת שיש לנו את החוויה הזאת, אנחנו פשוט לא מדברים אותה. אנחנו מדברים על קנייה גדולה, על חיסכון, וזה חשוב. ובגלל שאנחנו לא מדברים על זה שיווקית. אבל כן יש לנו חוויית לקוח, לא על חשבון האיכות, לא על חשבון השירות, ובטח לא על חשבון המחיר לצרכן. זה פשוט יותר רמי לוי".

סניף ברשת רמי לוי. קרדיט: באדיבות רמי לוי

בפן האישי, איך המלחמה השפיעה עלייך?
"המלחמה מאוד השפיעה עליי. כאמא, כתושבת מדינת ישראל. בהתחלה, הסתובבתי בתחושת עצבנות, תחושת חוסר אונים. היה בזה משהו מאוד קשה. אבל התמודדתי עם זה די מהר. גם בזכות האמונה, וגם בזכות האמונה ביכולת שלי ובחיילים שלנו. מהר מאוד הבנתי שמתוך החורבן תבוא התקומה, אז נקום חזקים יותר, נקום לעולם טוב יותר, למדינה בטוחה וטובה יותר לילדים שלנו. נכון שזה לא פשוט, כי אלו רגעים מאוד מטלטלים. אבל כשחושבים על זה ממבט רחב יותר, פתאום מבינים מה אני באמת מסוגלת. מה אני עושה, מה אני מסוגלת לעשות, מה כבר עשיתי. כשרואים את זה לא רק מתוך הרגע, לא רק מתוך עצמך, אלא בפרספקטיבה רחבה יותר, זה מחבר לעוצמה של המדינה ושל החיילים שלנו. יחד עם זאת, אני עדיין בתקווה ובתפילה, בעזרת השם, שהשבויים יחזרו הביתה. לתקומה, לגבורה ולחיים. אני באמת מאמינה שכל אזרח במדינת ישראל, בלי קשר לדעות או לעמדה, נושא את התפילה הזאת בלב".

ובפן העסקי, איך זה השפיע?
"שהתחילה המלחמה וכל מה שהתלווה אליה, ראינו שינוי מאוד ברור. אנשים חיפשו קרבה לבית, זה הדבר הראשון. הדבר השני, התמודדנו עם אתגרים משמעותיים בכוח אדם, וזה היה קשה מאוד. היו לנו סניפים שנמצאים גם בשטחים וגם באזורים תחת לחימה. נאלצנו לפתוח חלק מהם עם כוח אדם מצומצם מאוד, ולתת שירות בעיקר לחיילים ולמערך האספקה. זה עוד מהשלב הראשון של המלחמה, בימים של האזעקות והחרדה. עברנו חוויה עסקית לא פשוטה. ומצד שני, אני יכולה להגיד לך שהייתה גם תחושת חרדה, ודווקא שם היינו צריכים לגלות עוצמה. היינו חייבים לתת לאנשים תחושת ביטחון, בעיקר ברגעי משבר. אז כן, עברנו אתגר עסקי אמיתי. היינו צריכים לקבל החלטות מהירות, מדויקות, ולבצע אותן בזמן אמת. ומצד שני, היינו חייבים להיות עוגן לאנשים. וזו אחריות גדולה".

את חושבת שאם היית יכולה להצטרף למחאת החטופים ולסגור את העסק, היית עושה את זה?
"לא, כנראה שלא".

למה?
"כי אני לא חושבת שצריך לערבב עסקים עם פוליטיקה. בסופו של יום, אתה משרת מגוון רחב של אוכלוסייה. זה לא משנה אם אלה ערבים, יהודים, שמאלנים, ימנים, דתיים או חילונים. אתה גם משרת אנשים שיכולת הקנייה שלהם מאוד נקודתית כרגע. אם זה אוכל לילדים או לתינוקות, אתה לא יכול לערבב את זה עם מחאות. אין בעיה שאני אלך ברחובות ואביע עמדה. אין קשר בין השניים. עסק צריך לשרת את הלקוחות שלו. גם אי אפשר להתעלם מזה שמחאת החטופים הפכה ברגע מסוים לסוג גם של מחאה פוליטית. מצד אחד דרשו להחזיר אותם עכשיו, ואני לגמרי שם, אבל מצד שני, זה גם הפך למאבק מול השלטון הנוכחי, מול נתניהו, וזה מקום שאני לא רוצה להיות בו כעסק, כצעד פוליטי ולא משנה מי בראש הממשלה. ברוך השם, אנחנו תורמים, גם למען משפחות החטופים, וזה קורה מהצד, אבל ברגע שזה נכנס לרובד פוליטי, אנחנו לא מערבבים את זה עם הפעילות העסקית שלנו".

אם יגיע היום שמישהו יגיד שצריך לסגור את העסק שלנו כדי להחזיר את החטופים, אני לא חושבת שזה הפתרון. אני בעמדה של להחזיר את החטופים, בוודאי, ואם הייתי יכולה לעשות הכול למען זה, הייתי עושה. אבל לסגור רשת מזון שמוכרת מזון לציבור הרחב, מבחינתי זה כמו לפגוע בביטחון. לסגור את זה כדי להעביר מסר? אני לא מאמינה בפרובוקציה הזו. אני כן מאמינה שיש מקום לצאת לרחובות, להשמיע קול, זה משפיע. ואם עובדים שלי משוכנעים שזה חשוב, ורוצים לקחת חלק בהפגנה למען החקלאים או החטופים, אני לא אמנע מהם. אבל לסגור את העסק? בעיניי זה לא רלוונטי. להפך, זה מחליש את המשק, זה מחליש אותנו כמדינה. כמו שלא סוגרים את הצבא, לא סוגרים רשת מזון".

כילדה גדלת וראית את ההתפתחות מרשת קטנה של כמה חנויות ועד לרשת חזקה בפריסה ארצית. זה שינה משהו במשפחה?
"כילדה, ראיתי מקרוב את הפעולות של הרשת, עוד מהמכולות הקטנות בשוק. החנות הראשונה שנפתחה הייתה כשהייתי בערך בת 11, אז ממש חייתי את זה. את הילדות שלי עברתי בשוק, את ההתבגרות שלי חוויתי בתוך המעורבות בעסק, ואחר כך עם פתיחת הסניפים החדשים, ההנפקה בבורסה, כל השלבים. אגב, ההנפקה הייתה בדיוק כשהתחתנתי, כך שזה ממש תפס אותי ברגעים משמעותיים של החיים".

אומרת אטיאס-לוי ומוסיפה "אני מרגישה גאווה מאוד גדולה. הייתי שותפה גם כילדה בתקופות של חגיגה וגם בתקופות של אתגרים. היו גם רגעים קשים, פתאום פחות לקוחות, משברים. אבל ברוך השם, הרשת התפתחה, גדלה והיום אנחנו פרוסים מצפון עד דרום, ומגיעים לכל האוכלוסייה בישראל. מעבר לגאווה, אני מרגישה גם סיפוק עמוק, ואמון עצום של הציבור שמלווה אותנו לאורך הדרך. אבל אני לא נותנת לזה לעלות לי לראש, אפילו לא לרגע. אני באמת רואה בזה שליחות. אני מאמינה שצריך להיות טוב, באמת טוב, כל הזמן, בשביל הצרכנים שלך. אם אתה לא טוב, יש להם אלטרנטיבות. הם ילכו למישהו אחר. התחושה הזו רק מגבירה אצלי את תחושת האחריות והמחויבות. אין פה רגע לנוח. אני מרגישה כל הזמן דחיפות שצריך להיות בתנועה, חייבים להתקדם. אם לא נהיה בקצב, פשוט ניפול. אין אופציה אחרת".

מה המצב מבחינת כוח אדם? יש קושי?
"כן, קשה מאוד. בענף הזה, זה באמת מורכב. אני לא יודעת, באמת לא יודעת מה אנשים מחפשים. וזה לא קשור לשכר. כי השכר, יחסית לענף ולסכומים, הוא שכר יפה. אנחנו לא משלמים שכר מינימום, זה כבר לא מה שהיה פעם. ובכל זאת, אנשים לא רוצים לעבוד.
יש להם עוד אופציות, הם פשוט לא רוצים. אולי זה לא מצטלם יפה בעיניים של צעירים. אבל זו מציאות מאוד קשה".

את לא נותנת לעצמך רגע לעצור ולהגיד, “הגענו למקום טוב”?
"לא. יש עוד המון מה לעשות. ברוך השם, אנחנו במקום טוב, אבל אי אפשר להרשות לעצמנו להירגע. יש עוד סקטורים שלמים שאנחנו צריכים לטפל בהם. אם זה תחום המעדניות, אם זה סניפים בתוך שכונות, ואם זה האונליין, ששם אני מרגישה שאנחנו עדיין לא קרובים למציאות שצריכה להיות. אנחנו רק באמצע הדרך. והאונליין מבחינתי, זה אחד התחומים הכי חשובים לעתיד הקרוב שלנו".

תמונות אווירה ברשת רמי לוי. קרדיט: באדיבות רמי לוי

יש המון תגובות שליליות סביב נושא המשלוחים. איך מתמודדים עם זה?
"אני חושבת שנושא המשלוחים הוא באמת הנושא הכי רגיש. אני עוקבת אחרי תגובות, גם של הלקוחות שלנו, כמובן וגם אני עוקבת אחרי תגובות על המתחרים, כדי להבין את השוק בכדי ללמוד ולהשתפר. אני רואה בדיוק לאן זה הולך. במשלוחים עצמם, ברגע שהם יוצאים מהמרלו"ג, יש הרבה מורכבות, וזה משהו שאנחנו עדיין לומדים אותו כל הזמן. אנחנו מנסים מאוד להשתפר, כל הזמן, בכל פרט. אני אומרת את זה בצורה הכי כנה, עדיין לא הגענו למצב מושלם. בגלל זה אמרתי קודם שהאונליין, מבחינתי, עוד רחוק מלהיות הצלחה מלאה. אנחנו מפתחים עכשיו כמה שיטות חדשות, ואני באמת מאמינה שאם נצליח לפצח את זה בחודשים הקרובים, אנחנו נעמוד מול השוק בעמדה חזקה מאוד. אני באמת מאמינה שבמקרה כזה, נוכל להוביל גם את התחום הזה".

דיברנו על ההצלחה, אבל האם היא שינתה משהו במשפחה?
"אני לא חושבת שזה שינה אותנו. אנחנו לא מרגישים אחרת. אני גם לא רואה בהצלחה משהו שגורם לנו להרגיש "וואו, ניצחנו". ההצלחה מבחינתנו היא תחושת שליחות, שאנחנו במקום הנכון, בזמן הנכון, ויש לנו עוד הרבה עבודה קדימה. המחויבות נשארת, ואיתה גם הצניעות. כולנו אנשים מאמינים אבא שלי, אני, האחים שלי ואנחנו באמת מייחסים את ההצלחה קודם כל לריבונו של עולם, אחר כך לאנשים שסביבנו. כמובן שאנחנו שמחים בה, אבל מבחינתנו היא חלק מהשליחות, לא מהמעמד".

ובעצם, רובכם עובדים בעסק בעלך, אבא שלך, האחים, אפילו אמא. אז ארוחות שישי זה נטו משפחה או שזה גולש גם לעבודה?
"תראי, בהתחלה אנחנו ממש מנסים לא לדבר על עבודה. אבל את יודעת איך זה, בסוף איכשהו זה חוזר. משהו קטן שצץ, נושא שעלה ופתאום כן מדברים על זה. ואם זה כבר נהיה העיקר, אז מישהו עוצר ואומר: 'רגע רגע, לא מדברים על עבודה'. ואז אנחנו עוברים לשיעור פרשת השבוע, או מדברים על הילדים, ואז שוב חוזר משהו מהעבודה. זה קצת כמו גלים כאלו. זה תמיד בלב, אז זה גם נכנס לשולחן. אבל כן, יש איזון. מצד שני אנחנו יודעים לשים לזה גבול כשצריך".

את רוצה שהילדים שלך ימשיכו את הדרך שלך, אולי ישתלבו ברשת?
"האמת היא, שאני לא יודעת להגיד לך. מצד אחד, כשאני חושבת על הילדים שלי, הדבר הראשון שאני באמת רוצה זה שהם ילכו אחרי הלב שלהם, שיעשו מה שמרגיש להם נכון. איפה שהם ירגישו שהשליחות שלהם נמצאת, גם בפרטי וגם בכללי. אם להיות כנה, יד על הלב, זה לא משהו שאני חושבת עליו ביום יום. האמת היא, השאלה הזו אפילו נגעה בי. לא עצרתי ביומיום לחשוב על זה עד הסוף. אני מנסה להיות כנה עם עצמי כשאני אומרת את זה. יש בי צד שכן רואה עד כמה העולם הזה קשה, עד כמה יש בו אחריות גדולה ולפעמים גם עומס רגשי וכאמא הייתי רוצה לגונן עליהם".

אומרת אטיאס לוי ומוסיפה "הקמעונאות היא עולם לא פשוט, היא דורשת הקרבה גם בשעות, גם בהחלטות. ולפעמים אני אומרת לעצמי, אולי זה מוגזם, אולי זה יותר מדי. כן, אולי בעבר לא נבהלתי מהגודל של זה, אבל היום אני מבינה כמה זה מורכב. יחד עם זאת, אני כן רואה בבית ניצנים של המשכיות, יש לי שתי בנות, ואני מרגישה שהן מבינות את הערך של עבודה קשה, של שליחות, של אמון. הן כן מרגישות את זה מבפנים. אבל גם אם כן, אני אתן להן לבחור. אני באמת מאמינה שזו צריכה להיות הבחירה שלהן. לא מתוך ציפייה, לא מתוך חובה. רק אם זה מרגיש להן נכון".

את הרגשת שנולדת לתוך זה, או שזו הייתה בחירה שלך להיכנס לעסק?
"אני חושבת שזה שילוב של שניהם. אף אחד אף פעם לא הכריח אותי באמת, לא היה עליי שום לחץ להיכנס לזה. אבל יכול להיות שזה גם קשור לזה שאני הבכורה. גדלתי בבית עם שני הורים שעבדו מאוד קשה, וזה השפיע עליי. הרגשתי צורך לעזור, לא במקום של להביא כסף הביתה, כי זה לא היה העניין. אלא לעזור בבנייה עצמה, להיות חלק ממה שהם הקימו. כילדה, ראיתי אותם כל הזמן עובדים. וכילדה בכורה, הרגשתי אחריות. אז כן, מצד אחד נולדתי לתוך זה, גדלתי עם זה. מצד שני, בחרתי בזה לגמרי. אבא שלי אף פעם לא הכריח אף אחד מאיתנו להצטרף לעסק, זה תמיד היה מבחירה. ואצלי, זה בא מתוך רצון אמיתי. הרגשתי את זה ממש חזק, את הרצון ואת הצורך להיות חלק".

המינוי שלך ,כאילו נולדת לתוך זה, זה היה ברור מאליו. לא?
"המינוי שלי ממש לא היה מובן מאליו. לא עבורי, ולא עבור אחרים. להפקיד עסק של שבעה וחצי מיליארד שקל בידיים שלך, זו אחריות עצומה. זה עסק ציבורי, ובסוף כל יום אני שואלת את עצמי: מה עשיתי היום? מה אני הולכת לעשות מחר? יש לזה משמעות ציבורית, זה לא רק עסק משפחתי. אם את שמה עסק כזה בידיים לא מקצועיות, זו טעות קשה, אולי אפילו פשע. כי בסוף, אתה מסכן את כל מה שנבנה בעשר אצבעות. מי רוצה לקחת את הסיכון להרוס את כל מה שבנה?".

אטיאס-לוי מספרת כי, היא זו שנמנעה מלקחת את המושכות, בעוד שאבא שלה, רמי לוי ביקש ממנה כבר שנים לפני, להיות מנכ"לית שותפה. "אבא שלי ניסה לשכנע אותי להיכנס לניהול עוד הרבה קודם, כשהייתי צעירה. והוא האמין בי. אמר לי שוב ושוב: 'אני מאמין בך', אבל אני לא רציתי. לא התחברתי לזה אז. רציתי כיוון אחר. ועדיין, אם הוא לא היה באמת בטוח שיש לי את היכולות המקצועיות להוביל רשת בגודל הזה, הוא לא היה נותן לי את האחריות הזו. זה לא משהו שעושים כי 'את הבת של', זה לא ברור מאליו.

כל מי שאישר את המינוי כמו הדירקטוריון למשל, הם ראו את הדרך שלי לאורך השנים. הם לא היו מאשרים דבר כזה אם לא היו משוכנעים לחלוטין שאני מתאימה. בסוף, מדובר בהחלטה מהותית על עסק גדול, לא על עניין סמלי או רגשי. אז כן, זה ריגש אותי מאוד. אבל זה גם דרש ממני להבין את גודל האחריות. זה לא היה מינוי סמלי, אלא תוצאה של עבודה לאורך זמן. לפעמים שואלים אותי: 'מה את עושה פה בכלל? אבא שלך סידר לך את זה?' אבל זה ממש לא כך. זו אחריות יומיומית, עמוקה, שמגיעה עם לא מעט הקרבה ועם הרבה עבודה קשה".

אמרת שלקח לך זמן לקבל את הניהול, למה בעצם?
"בסופו של דבר החלטתי לקבל את האתגר. הרגשתי שיש לי את היכולות הניהוליות, גם מול המטה שלי. הבנתי שכשאני מעורבת ברמה שכזו, אני צריכה לנהל את התהליכים באופן ישיר. אחד האתגרים המרכזיים הוא ניהול אנשים, וידעתי שעדיין לא הייתי בשלה לנהל את הצוותים שיופקדו תחתיי. כיום, כשאני מנהלת אותם, זה שינוי משמעותי כי בעבר היינו באותו דרג, ועכשיו אני זו שמובילה. רציתי תחילה להרגיש ביטחון ביכולותיי ובאמון הצוות. כשזה קרה, ידעתי שאני מוכנה לקחת את הצעד הבא. מלבד זאת, היה לי חשוב להרגיש את האמון גם מצד השוק והספקים, שהיו שותפים לדרך, שהכירו את העבודה שלי והעריכו אותה. בהחלט היו גם רגעים שבהם חשתי צורך בעוד ניסיון לפני שאקח על עצמי את התפקיד. אך ברגע שהבנתי שאני ערוכה לכך, קיבלתי על עצמי את האחריות המלאה, את המיצוב ואת ההובלה של הארגון".

אין הרבה נשים בתחום שלך. למה?
"נכון, לצערי אין הרבה נשים בתחום, במיוחד בקמעונאות וגם בשוק ההון האמת. אין הרבה נשים בתפקידים רציניים ובכירים. בכל תחום ותחום שבו אין נשים, זה מורגש. נשים מכניסות איזון, מכניסות משהו שונה. הן בנויות אחרת, גם פיזיולוגית, ויש להן תרומה אחרת. אני מאחלת שנשים ייכנסו יותר לתחום. גם כשכבר עושים עבודה טובה, ברגע שיש נשים, העבודה נראית אחרת. זה פשוט דבר אחר".

למה הן לא נכנסות?
"אני באמת חושבת שזה נוגע בעיקר למשפחה. בסופו של דבר, יש בחירה בין קריירה למשפחה, ואני מרגישה שנשים, גם כאלה שרוצות להיות מאוד מצליחות ומקצועיות, הלב שלהן נוטה יותר לבחור במשפחה. לא מתוך כפייה, אלא מתוך מודעות ובחירה אישית.
בנוסף, לדעתי ישנו גם את נושא התמיכה מהבית. אם אין תמיכה אמיתית מבעלה של אישה, יהיה לה מאוד קשה לצאת לדרך הזאת. אני קוראת לזה "לא להציק". למשל, אם אני בבית ומדברת בטלפון, בעלי לא אומר לי: "גם בבית את סביב הטלפון?" הוא לא שם לי מראה ברגעים שאני לא רוצה להסתכל בה. הוא פשוט מניח לי וזה המון. הוא נותן לי עזרה, נותן לי מרחב. ואני לא מדברת על עזרה כמו לזרוק את הזבל או לקום בלילה לילדה.

אלא מדובר על תמיכה נפשית ואנרגטית. זה הבדל מהותי. בבית שאין את זה, יהיה מאוד קשה לאישה להחליט שהיא עושה ויתור קטן על הבית, לטובת הקריירה, כי כן יש ויתורים. כל אישה שמתחילה בדרך הזו, כן מוותרת קצת בהתחלה. אבל עם הזמן מוצאים את האיזון. מבינים שהמשפחה יכולה להסתדר עם הקריירה, שכל אחד מתאים את עצמו אלייך, וזה לא כזה נורא. בהתחלה זה מרגיש אינטנסיבי. את חורשת, יש שבבים. אבל את מסתכלת אחורה ואומרת לעצמך: חרשתי, וזה לא היה כזה נורא. ההתחלה היא הכי קשה. צריך לעבור את ההתחלה, כדי להבין שזה לא סוף העולם. ואם גם המשפחה תאפשר לך את זה, אז אפשר לעשות את זה. כשאני בטלפון בשעה שלא הייתי עם הילדים, זה כן מרגיש כמו ויתור. אבל אני לא חיה את זה. אני לא מרגישה שאני מפסידה, אני מבינה שיש לי גם קריירה וגם משפחה. ולפעמים זה הולך לפה, ולפעמים לשם. והתפקיד שלי הוא למצוא את האיזון. צריך פשוט להבין שלפעמים שני העולמות נוגעים זה בזה וזה בסדר".

הכתבות החמות

לואנה לופז לארה, צילום: מסך מאינסטגרם Luana Lopes Lara

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה

תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה

18.

ככה נראה הבת של השטן, עוטפים אותה בתחפושת של ה'

רון 09/2025/27

הגב לתגובה זו

0 0

וככה זה עובר לכל ישראל השנייה בגרון, המתכון: תהיה מזרחי משלנו ותז**ן אותנו חזק בכל הרבדים אבל בתחפושת של דתי, שחור ומסכן שבא לטובת הלקוחות... אבל על הדרך תרסק את כל השרשרת ועל מחירים בקואלציות מוסתרות
סגור
17.

מה שווה האונליין שלכם

איכס 09/2025/27

הגב לתגובה זו

0 0

וכל המלקטים ערבים שדואגים שנקבל סחורה לא ראוייה ??? בגלל האונליין אני פרשתי מרמי לוי וגם ביוחננוף לא עושה אונליין ... אתם בושה שמעסיקים מחבלים !
סגור
16.

צערי, האתר רק מידרדר כוח שנה

יורם 09/2025/27

הגב לתגובה זו

0 0

ועוד ועוד מוצרים חסרים באתר ויש אותם בסופרים
סגור
15.

איזו אישה תותחית. הרבה כבוד לאישה הזו (ל"ת)

עמך 09/2025/27

הגב לתגובה זו

1 0

סגור
14.

כל הכבוד

עוז 09/2025/25

הגב לתגובה זו

0 0

הם באמת משאירים אבק לכל המתחרים ואנינאחד שהזמנתי בעבר מכולם, אבל מכולם הם מס. 1 בכל מקרה כל מה שנוגע לאון ליין ואני מזמין רק און ליין. הם מס.1 מקווה שישכילו להמשיך ככה. ישר כוייח.
סגור
טען עוד
13.

לא באמת

דוד 09/2025/24

הגב לתגובה זו

1 0

גברת אטיאס לוי כנראה לא מסתובבת בסניפים , קפה ב 33 שקלים ממש זול , יש עוד הרבה דוגמאות .
סגור
12.

שלמו טוב תנו תנאים עובדים ירצו לעבוד

מני 09/2025/24

הגב לתגובה זו

1 0

הייתי בסניף בבני ברק העובדים צריכים לאכול ליד השירותים כאילו אין מקום יותר מכובד לאכול
סגור
11.

למה כשאני מזמין ממכם און ליין העגבניות רכות.

מוטי 09/2025/24

הגב לתגובה זו

2 0

הכל כבצ' לכן אני מעדיף לבחור בעצמי
סגור
10.

לעולם לא

יהושע 09/2025/24

הגב לתגובה זו

1 0

לעולם לא אכנס ואקנה ברמי לוי זולים הם לא חווית לקוח ממש לא שירות ממש לא חברת התקשורת ממש ממש ממש לא שירות גרוע גובים כספים שרירותית. להתרחק מהם
סגור
9.

במדינת ישראל אין תחרות אמיתית

צדק 09/2025/24

הגב לתגובה זו

1 0

ממשלות לדורותיהם יצרו פה קרטלים ולכן הכל פה בלוף במדינה
סגור
8.

רמי לוי

1956 09/2025/24

הגב לתגובה זו

1 0

החנויות המעטות שנכנסתי אליהן היו מלוכלכות ברמות, מבולגנות ומבריחות לא נכנסת יותר
סגור
7.

שליחים גונבים קניות שלא מגיעות ללקוח שדילם עליהם, הזול

חגית 09/2025/24

הגב לתגובה זו

2 0

לא לדרוך לרמי לוי! שליחים שחהם גונבים קניות שלא מגיעות ללקוח ששילם עליהם, והם נותנים להם! הזול יוצא יקר!
סגור
השליחים ערבים מחבלים

איכס 09/2025/27

הגב לתגובה זו

0 0

מי שמכניס אותם הביתה מסתכן בפריצה או רצח
סגור
6.

נצלנים (ל"ת)

גבר 09/2025/23

הגב לתגובה זו

1 0

סגור
5.

אופסי

יהוה 09/2025/23

הגב לתגובה זו

0 1

גדל לך סמרטוט על הראש
סגור
4.

קודם כל שפו בהצלחה אבל

לקוח 09/2025/23

הגב לתגובה זו

1 0

הרשת לא בדיוק זולה, הכל יקר בטרוף ואין לזה הצדקה שכל רבעון בכלל כל רשתות השיווק מדווחות על רווחים של מאות מיליונים ורק מעשירים את עצמם יותר ויותר, באמת כמה עוד עשרות מיליונים למאות שכבר ייש להם בהון האישי לא ישנו את רמת החיים שלהם, ולא חייב כל הזמן לקנות עוד ועוד נכסים ולהתרחב, אפשר להוריד מחירים ועדיין להרוויח את זה אף אחד מהרשתות לא עושה. ועוד משהוא אין נגישות לנכים לפחות באזור הדרום שבו אני נמצא. חג שמח לכולם
סגור
3.

רמי לוי מאוד התייקרו בזמן האחרון

יהושוע 09/2025/23

הגב לתגובה זו

2 0

לפעמים אפילו יותר מרשתות אחרות, אולי זה החותם של הגברת? חבל כי תמיד אהבתי אותם.
סגור
2.

רמי לוי אונליין

יולן 09/2025/23

הגב לתגובה זו

1 0

אם באמת חשוב לכם תשקיעו. שירות האונליין של רמי לוי הוא מתחת לכל ביקורת. אף פעם לא מגיעים בסמו, אף פעם אין תיאום בין ההזמנה למה שמגיע, זיכוי מוצר הוא רק 14 ימי עסקים כלומר לפחות חודש וחצי בפועל. מוצרי חלב ובשר מגיעים בצורה מופשר ומזעזעת. בקיצורשירות הכי גרועהאונליין
סגור
מה חשבת שתקבל מערבים ? (ל"ת)

שואל 09/2025/27

הגב לתגובה זו

0 0

סגור
1.

ככל שהחיתול על הראש יותר גדול

הרבי מבולבליץ' 09/2025/22

הגב לתגובה זו

0 1

"ככל שהחיתול על הראש יותר גדול כך האדם יותר טיפש" הרבי מבולבליץ'
סגור