השוק

כך טראמפ סוגר את הדלת בפני אילון מאסק הבא

טראמפ מנסה לחזק את העובד האמריקאי, אבל בדרך הוא עלול לפגוע בעתיד של ארה"ב, בהתהוות של "גאוני הדור" הבאים, וגם של הישראלים

רוי שיינמן | 30/9/2025 8:49

אילון מאסק, דונלד טראמפ (צילום shutterstock)

ממשל טראמפ הודיע לאחרונה על מהלך דרמטי שצפוי לטלטל את ענף ההייטק האמריקאי: אגרה חדשה של 100 אלף דולר לכל בקשה לוויזת H-1B, לצד שינוי שיטת ההגרלה לטובת מועמדים עם שכר גבוה.

מדובר באחת הוויזות המרכזיות שהניעו את תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית בעשורים האחרונים ובאופן פרדוקסלי, גם אילון מאסק, האיש העשיר בעולם, הגיע לארה"ב בדיוק דרך המסלול הזה.

המהלך נתפס כניסיון של טראמפ להעדיף את העובדים האמריקאים על פני זרים, בטענה שוויזות H-1B מנוצלות להחלפת עובדים מקומיים בכוח עבודה זול. אך המבקרים מזהירים: דווקא הניסיון הזה להגן על עובדים אמריקאים עלול לפגוע ביכולת של חברות הטכנולוגיה לצמוח, ולחסום את הדור הבא של מנהיגים כמו מאסק, נדלה ויואן - שלכולם היה תפקיד מרכזי בשגשוג האמריקאי.

ויזת H-1B נועדה לאפשר לחברות אמריקאיות לגייס עובדים זרים בעלי כישורים מיוחדים בתחומים כמו הנדסה, מדעי המחשב, רפואה, מתמטיקה ועוד. מאז הושקה ב-1990, היא שימשה מסלול כניסה למאות אלפי עובדים, בהם גם כמה מהשמות הגדולים בתעשייה.

אילון מאסק, יליד דרום אפריקה, הגיע לארה"ב ב-1992 והפך לדמות מרכזית בהובלת מהפכת התחבורה והאנרגיה דרך טסלה, ספייס אקס, איביי ו-X (לשעבר טוויטר). לדבריו, "הסיבה שאני כאן, יחד עם כל כך הרבה מהאנשים שבנו את החברות שהפכו את אמריקה לחזקה - היא ויזת H-1B".

גם סאטיה נדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, ויתר על הגרין קארד שלו בשנות ה-90 כדי להביא את אשתו לארה"ב באמצעות ויזת H-1B. מאוחר יותר אף קרא לרפורמה מקיפה בתחום כדי לאזן בין ביטחון תעסוקתי לבין שמירה על יתרון תחרותי גלובלי.

ולא רק הם - מנכ"ל זום אריק יואן ניסה לקבל את הוויזה תשע פעמים עד שהצליח, ג'פרי סקול (הנשיא הראשון של eBay), וג'יישרי אולאל (Arista Networks), כולם נכנסו לארה"ב דרך אותו המסלול. בלי הוויזה הזו ייתכן שזום לא הייתה קיימת, טסלה לא הייתה קמה, ו-eBay לא הייתה הופכת לפלטפורמת ענק.

החידוש המשמעותי בהצעה של טראמפ אינו רק בגובה האגרה, אלא גם באופי ההגרלה. עד כה הייתה זו הגרלה אקראית בין כל המועמדים. ההצעה החדשה תקצה סיכויים גבוהים יותר למועמדים בשכר גבוה, כאשר עובדים ב"דרגת השכר" הגבוהה ביותר יקבלו פי ארבע סיכוי לזכות, לעומת אלו בדרגה הנמוכה ביותר.

דונלד טראמפ (shutterstock).

בממשל טוענים שזהו ניסיון לחזק את ההגירה האיכותית ולמנוע "שימוש לרעה" בוויזה על ידי חברות שמעבירות מיקור חוץ לעובדים זולים. "זו דרך לעודד תפקידים איכותיים ובשכר גבוה, ולא משרות פשוטות שמוחלפות בזרים", נכתב במסמך שפורסם.

אך בפועל, המהלך צפוי לפגוע במיוחד בסטארט-אפים קטנים שלא יכולים להציע שכר של ענקיות כמו גוגל ואמזון. "זו פגיעה אנושה בחברות צעירות, בעובדים בתחילת הדרך, ובחדשנות שמגיעה מהפריפריה", הזהיר בדי דאס, שותף בקרן הון סיכון מנלו ונצ'רס.

השלכות המהלך עשויות להשפיע גם על ישראלים רבים - כאלה שכבר עובדים בחברות אמריקאיות ומחזיקים בוויזות H-1B, וגם כאלה שמתכננים רילוקיישן דרך מסלול זה. אם התוכנית תיכנס לתוקף, ייתכן שהדלת שעד כה הייתה פתוחה לישראלים בתחומי הסייבר, ההנדסה והפיתוח תיסגר עבור רבים מהם.

יתרה מזאת, ישראלים שכבר עובדים תחת הוויזה הזו בארה"ב חוששים כעת לעתידם. חוסר הוודאות סביב האפשרות לחדש את הוויזה או להמשיך במסלול לגרין קארד, מרתיע גם את המעסיקים.

תומכי המהלך טוענים כבר זמן רב כי חברות הטכנולוגיה האמריקאיות משתמשות בוויזות H-1B כדי לעקוף את שוק העבודה המקומי. לדבריהם, גיוס המוני של עובדים זרים גוזל משרות מהאמריקאים. הם מצביעים גם על גלי הפיטורים האחרונים באמזון ובמטא, חברות שמובילות במספר הוויזות שקיבלו, וטוענים לקשר אפשרי בין השניים.

אך הנתונים המלאים לא בהכרח תומכים בטענה הזו. על פי מחקר של Pew, כ-60% מהוויזות המאושרות מדי שנה ניתנות לעובדים בתחום המחשוב, תחום שסובל ממחסור כרוני בעובדים בארה"ב כבר יותר מעשור.

ולכן, השאלה המרכזית היא איזון: איך שומרים על תחרות הוגנת בשוק העבודה המקומי, מבלי לסגור את הדלת בפני כישרונות שמחוללים מהפכות, גם אם נולדו הרחק מעבר לים?

הצעת הממשל צפויה לעבור תקופת תיקונים ותגובות של 30 יום לפני שתאושר סופית והדיון הציבורי כבר החל. ארגונים לזכויות מהגרים, נציגי חברות טכנולוגיה וקרנות הון סיכון נערכים למאבק משפטי נגד המדיניות החדשה, בטענה לפגיעה בעקרון השוויון והחופש העסקי.

עוד ב-

טראמפ נגד מאסק: “עזרתי לו הרבה, ולכן אני מאוד מאוכזב”

לכתבה המלאה

ייתכן שטראמפ מנסה לחזק את העובד האמריקאי, אך ימצא את עצמו מחליש את היתרון הגלובלי של החברות האמריקאיות. אם העולם לא יוכל לשלוח את "המאסק הבא" לארה"ב, ייתכן שהוא פשוט יקים את החברה הבאה שלו במקום אחר.