השוק

רעידת אדמה - זו ההחלטה הדרמטית של המפקח על הבנקים

מוקדם יותר השנה המפקח על הבנקים העלה את תקרת הדיבידנד המותר לחלוקה על ידי הבנקים מ-40% ל-50% מהרווחים, אך כעת ההוראה משתנה שוב - מה המשמעות למניות ומי המרוויחים הגדולים?
רוי שיינמן |  2
אבי לוי, חנן פרידמן, ידין ענתבי, אלי כהן, משה לארי (צילום shutterstock, ישראל הדרי, אורן דאי, ויקיפדיה/ ענבל מרמרי, אייל טואג, יחצ-אבשלום ששוני)
בהחלטה שעשויה לשנות את כללי המשחק במערכת הבנקאית, הודיע המפקח על הבנקים על הסרה מלאה של המגבלות על הבנקים לחלוקת דיבידנדים. מכאן ואילך, הבנקים יוכלו לחלק לבעלי מניותיהם כל סכום שיבחרו מתוך רווחיהם, ללא הגבלת התקרה של 50% שהייתה נהוגה עד כה.
הצעד מגיע על רקע רווחים חסרי תקדים שצברו הבנקים בשנתיים האחרונות, שהגיעו לכ-30 מיליארד שקל בשנה, בין היתר בזכות הריבית הגבוהה בשנים האחרונות.
הבנק הבינלאומי היה הראשון שמיהר לנצל את ההזדמנות החדשה. בדיווחו לרבעון השלישי הודיע הבנק על חלוקת דיבידנד בהיקף של 436 מיליון שקל, המהווה כ-75% מהרווח הרבעוני של 581 מיליון שקל.
עם זאת הבנק הסביר שהחלוקה מורכבת מ-50% מהרווח הרבעוני ומסכום נוסף שנלקח מיתרת הרווחים שנצברו בעבר והיו ראויים לחלוקה - אך למעשה, לכסף אין צבע, והתוצאה היא דיבידנד נדיב במיוחד.
ההחלטה להסיר את המגבלות מגיעה בעיתוי רגיש מבחינה ציבורית. רק לפני שבועות ספורים תקף שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את הבנקים בחריפות, כשטען שהם הכפילו את רווחיהם "לא מעבודה, אלא סתם כי הנגיד העלה את הריבית".
סמוטריץ' אף הודיע על כוונתו להטיל מיסוי מוגבר וקבוע על הבנקים, תוך שהוא מצביע על כך ש"לאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
אבל מי באמת ייהנה מההחלטה? התשובה מורכבת. בשלושת הבנקים הגדולים - לאומי, הפועלים ודיסקונט - אין גרעין שליטה, והחלוקה תועיל יותר לציבור הרחב, בעיקר דרך קרנות הפנסיה וגופי החיסכון המוסדיים שמחזיקים במניות.
אבל בשני הבנקים האחרים הסיפור שונה. במזרחי טפחות מחזיקים בגרעין השליטה אייל עופר ומשפחת ורטהיימר - דודי ודרורית, עם כ-41% מהון המניות. בבנק הבינלאומי, השליטה מרוכזת בידי צדיק בינו ומשפחות אבלס וליברמן, דרך חברת האחזקות פיבי שמחזיקה כ-48% מהבנק.
המהלך צפוי להשפיע גם על מניות הבנקים, אם כי התמונה מורכבת. מבחינה טכנית, חלוקת דיבידנד פוגעת בשווי המניה - הרי הכסף יוצא מהחברה ועובר לבעלי המניות, מה שמקטין את ההון העצמי ואת הערך של העסק. זו הסיבה שבדרך כלל מחיר המניה יורד ביום הדיבידנד בגובה הדיבידנד המחולק.
עם זאת, בטווח הארוך, כל עוד הבנקים ממשיכים להציג תוצאות חזקות ורווחיות גבוהה, המניות עשויות להמשיך לעלות. מניות הבנקים זינקו השנה בכ-61%, וחלק ניכר מהעלייה מקורה בציפיות לרווחיות מתמשכת.
בנק ישראל הסביר את הצעד בכך שלבנקים יש "עודפי הון גבוהים" ושהם עומדים ביחסי הון הולמים גם לאחר החלוקה המוגברת. למעשה, הרגולטור מעביר מסר שהמערכת הבנקאית יציבה ומסוגלת להרשות לעצמה להעביר רווחים לבעלים, גם בתקופה של אי-ודאות ביטחונית וכלכלית.
השאלה היא האם הציבור, שממשיך לשלם עמלות גבוהות ומרווחי ריבית נכבדים, יראה בכך חדשות טובות - או דווקא עוד הוכחה לכוחם המוגזם של הבנקים במשק הישראלי.
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    אלו המפקירים ולא המפקחים. כמו ההוא שביטל לנו את הכספומט (ל"ת)
    מי יעצור אותם? 11/2025/17
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 1.
    כניראה שהמפקח מכין את התפקיד הבא שלו בצמרת אחד הבנקים
    גדעון 11/2025/17
    הגב לתגובה זו
    1 0
    המפקח על הבנקים פועל רק לטובת הבנקים ומסייע להם לעסוק את הלקוחות. מדוע?
    סגור