השוק

אביגדור ליברמן בראיון ל-ice: "לתקציב המדינה אין קשר למציאות"

"לתקציב אין קשר למציאות - יצטרכו לתקן אותו שוב", אומר יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן בראיון ל-ice. על משרדי הממשלה המיותרים שזוללים 5.5 מיליארד, הסטארט-אפים שבורחים לחו"ל, שוק הנדל"ן שקפא, והסיכוי שטראמפ יעצור את הסיוע האמריקאי של 14 מיליארד שקל בשנה: "לא תהיה המשכיות" | ראיון מיוחד

רוי שיינמן | 23/1/2026 14:01

אביגדור ליברמן (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל, shutterstock)

אביגדור ליברמן, שכיהן כשר האוצר בשנים 2021-2022, לא חוסך בביקורת על תקציב 2026 שהוצג לאחרונה. הוא מסביר למה הממשלה תצטרך להעביר תיקון בהמשך ומדבר בראיון מקיף ל-ice גם לנקודות הכאב המרכזיות במשק ומפרט את הכשלים שלדעתו מובילים את הכלכלה הישראלית למשבר.

ליברמן, שכיום משמש יו"ר ועדת ההייטק בכנסת, חד בביקורת: "התקציב שהונח זה תקציב דמה, אין שום קשר למציאות ואי אפשר לעמוד בו". מה שמרגיז אותו במיוחד הם הכספים הקואליציוניים - 5.5 מיליארד שקל למשרדים שהוא מכנה "מיותרים", ותקציב ביטחון שלדבריו לא מחזיק מים מול המציאות הביטחונית.

בראיון הוא מדבר על החוזקה של הסקטור הפרטי שמציל את המשק "למרות הממשלה ולא בזכותה", מסביר מדוע שוק הנדל"ן שהיה בשיא בתקופתו מצוי כיום בקיפאון מוחלט, ומזהיר מפני תרחיש שבו ארצות הברית תפסיק את הסיוע הכספי - חור של 14 מיליארד שקל בשנה שאין לממשלה תכנית איך למלא.

איך אתה רואה את תקציב 2026?
"התקציב שהונח זה תקציב דמה, אין שום קשר למציאות ואי אפשר לעמוד בו. מקום המדינה היו 4 תיקוני תקציב וגם כאן יהיה, כולם אמרו מראש שיעד הגירעון היה לא ריאלי. גם תקציב משרד הביטחון לא ריאלי, אי אפשר לסגור את תקציב הביטחון ב-150 מיליארד שקל.

הממשלה יוצאת מתוך הנחה שאנחנו שוויץ ושלא יהיו פה עוד מלחמות. רק אם עכשיו יתחיל הסיפור עם איראן זה כבר מיליארדים, שיראו כמה עלה עם כלביא.

מה שמרגיז במיוחד הוא שהכספים הקואליציוניים, 5.5 מיליארד שקל למשרדים מיותרים, שיש לפחות 10 כאלה. חייבים לקצץ את זה. לתקציב אין קשר למציאות, יצטרכו לתקן אותו שוב אבל היה חשוב להעביר אותו בשביל שרידות פוליטית".

היו גם הצלחות כלכליות במלחמה?
"המזל של ישראל הוא שיש לנו סקטור פרטי חזק מאוד, וזה סקטור פרטי שחזק למרות הממשלה ולא בזכותה. גם בלבנון השנייה וגם אחרי ה-7.10 השלטון המרכזי והמקומי קרסו ומי שלקח את היוזמה זה הסקטור הפרטי. אחרי ה-7.10 הסקטור הפרטי רכש ציוד צבאי ומזון. בחודש הראשון השלטון המרכזי והמקומי היה משותק. גם היום הסקטור הפרטי חזק מאוד.

העלו את המע"מ, העלו את ההפרשות לביטוח לאומי, את המחירים בתחבורה הציבורית, גם במחירי המזון יש קפיצה אדירה. למרות הממשלה המשק הפרטי דוהר קדימה, ונקווה שהוא יוכל לאזן את כל הכשלים של הממשלה.

כל האוכלוסייה שמשרתת בצה"ל, עובדת ומשלמת מסים היא כ-30% מהמדינה שמשלמים 95% מהמסים, הם אחראים להכנסות המדינה. זה לא יכול להימשך, כלכלה זה הרבה פסיכולוגיה, וגם במובן הזה המצב הולך ומידרדר".

ההייטק לא יכול להמשיך להחזיק את הכלכלה?
"הקטר של הכלכלה הוא ההייטק, שם אנחנו מתמקדים היום בנישה מאוד ספציפית שהיא בעיקר סייבר. הבעיה המרכזית היא הסטארטאפים. החברות המבוססות עושות גיוסים, הן רווחיות, הן עומדות בזכות עצמן, גיוסים חדשים לסטארטאפים זו הבעיה - כמעט ואין השקעות זרות בסטארטאפים.

לכן חלק גדול מהם נאלצים לרשום את החברות בארה"ב, הם עוברים לשם ואת זה צריך למנוע. גם כיו"ר ועדת ההייטק בכנסת אני אומר שיש כאן כספים אדירים בתוך המדינה - המוסדיים מרכזים מעל 3 טריליון שקל, זה סכום דמיוני, לרוב הכסף אין אפיקי השקעה בארץ. אנחנו כמדינה חייבים ליצור תנאים אטרקטיביים למוסדיים להשקיע בסטארטאפים.

ההתחייבות של המוסדיים היא קודם כל לא לסכן את העמיתים. אני אומר שעשירית אחוז מהכספים לא יסכנו אף אחד. בנוסף, אם המדינה תיתן רשת ביטחון אז הסיכון הוא 0. עשירית אחוז מ-3 טריליון זה 3 מיליארד שקל - זה סכום שמכסה לגמרי את העניין של השקעות בסטארטאפים".

אתה בעד המיסוי על הבנקים?
"בנקים צריכים לתרום את חלקם - גם בתמיכה ביוזמות חברתיות. זה חלק מהמערך הפיננסי אבל צריך לזכור שהם גם גוף מסחרי והם צריכים להתנהל ככה".

האמריקאים יפסיקו את הסיוע הכלכלי לישראל?
"נתניהו כבר מכין את דעת הקהל לוויתור על הסיוע האמריקאי, 3.5 מיליארד דולר בשנה. הוא מבין שטראמפ הוא לא נדבן גדול, אז כדי להציל את המצב הוא מדבר הרבה על העצמאות הישראלית. זה עוד חור שיהיה צריך למלא, כ-14 מיליארד שקל בשנה וזה יהיה לא פשוט.

אנחנו מדינה די מבודדת. אם אני מוותר על הסיוע האמריקאי זה אובדן של מיליארדים שהם קריטיים לפיתוח של טכנולוגיות. אני לא רואה שהממשלה הזו מסוגלת להתמודד עם הבירוקרטיה והרוח האנטי-ישראלית וללכת לגייס את הכספים ממקום אחר בעולם. לא תהיה המשכיות".

איפה הממשלה כן יכולה וצריכה להקל את הנטל הכלכלי?
"צריך להוריד את היקפי הקצבאות - מה שמכביד על הצעירים הוא בעיקר משכנתא ומעונות היום. היום בממוצע זוג צעיר משלם על ילד סביב 4,400 שקל בחודש למעון יום. צריך לקצץ קצבאות מצד אחד ולאלה שעובדים לתת תמיכה".

כמה פוטנציאל יש בשוק הקריפטו עבור המדינה?
"הקריפטו כאן והוא לא הולך לשום מקום. כמות הישראלים שמחזיקים בקריפטו זה לא מאות אלפים אלא מיליונים. זה אובדן הכנסה של מיליארדים. זה תפוח אדמה חם שאף אחד לא רוצה לגעת בו. היום השוק הזה הוא כמעט קזינו, אנשים עלולים להיפגע, אבל זה גם הרבה טכנולוגיה שחלק גדול ממנה הוא פיתוחים ישראליים שאנחנו לא נהנים מהם.

ישראל לא צריכה להמציא את הגלגל כאן - יש הנחיות גם של קרן המטבע, גם של הבנק המרכזי האירופאי וגם בארה"ב, צריך פשוט שולחן עגול של הרשויות: של רשות החדשנות רשות המסים, רשות הלבנת הון, בנק ישראל, רשות שוק ההון - כולם צריכים לשבת ולמצוא פתרון.

כשאני הייתי שר האוצר התחלנו עם הסדרה. מאז זה נעלם וכמות האזרחים שמחזיקים בקריפטו הולכת וגדלה".

למה אף אחד לא רוצה לפתור את העניין הזה?
"לבנקים יש טראומה עם ענייני הלבנת הון, לאומי ופועלים שילמו קנסות ענק בזמנו. צריך ממשלה נחושה שיודעת מה היא עושה".

יחס החוב-תוצר מעל 70% וצפוי לעלות. זה עדיין טוב ביחס למדינות מערביות אבל גבוה - איפה הקו האדום?
"כרגע בכל חברות הדירוג אנחנו בקושי מחזיקים מעמד. כולן הורידו דירוג ונתנו תחזית יציבה או שלילית. למדינה כמונו, שלא יכולה להרשות לעצמה להתנהל כמו ארה"ב למשל, צריך להיות יחס חוב-תוצר של כ-60%. ככה יש שוליים לתמרון אם יש מקרה חירום".

ברור שהאיום המרכזי לפי חברות הדירוג היה המלחמה ועכשיו האיום הוסר - אתה לא חושב שהעלאת דירוג היא לא עניין של "אם" אלא של "מתי"?
"אני לא בטוח, אנחנו לא יודעים מה יקרה בסבב הזה בין ארה"ב לאיראן וכמה ניגרר פנימה. פוליטית ברור שאנחנו הולכים לבחירות. עד שהסיפור האיראני לא יסתיים להערכתי הדירוג לא יעלה".

סמוטריץ' אמר שאצלך מחירי הדירות זינקו ועכשיו הם יורדים. איך אתה רואה את שוק הנדל"ן היום?
"אנחנו עשינו שיווק מאסיבי של קרקעות והצלחנו להכין את כל התשתית - ואז מישהו בא וחתך את הסרט במקומנו. הרבה פעמים כשר אתה מכין דברים ואז מישהו מגיע אחריך וחותך את הסרט או דווקא משנה כיוון. כרגע הבעיה המרכזית היא שאין מכירות.

גם ההכנסות ממסים מנדל"ן וגם הנדל"ן כקטר, כנראה השני בחשיבותו, של המשק לא יכול להיות בקיפאון. צריך לחשוב איך מוציאים את השוק מקיפאון ואיך מקלים על המשרתים בצה"ל, על המילואימניקים ועל משלמי המסים. אין מדיניות.

אנחנו הגענו לשיא בשיווק קרקעות, שיא בכמות יח"ד שיצאה לשוק. כל שבועיים ישבתי עם שרת הפנים, שר השיכון וגם עם ינקי קוינט מנכ"ל רמ"י, והיו מהלכים מתוכננים עם הסתכלות לטווח ארוך.

תשאל היום בשוק הנדל"ן ותמצא לי בן אדם אחד שמרוצה מהמצב. הצרכנים לא יכולים לקנות והקבלנים לא יכולים למכור. חברות צוברות המון נדל"ן ולא מצליחות לשווק. יש גם שיא בביטולי עסקאות, אנשים שחתמו על רכישה ולא עמדו בעסקה. עכשיו גם בלי לקבל דירה הם צריכים לשלם קנס של 10% וזה הפסד לשני הצדדים".

עוד ב-

בנק ישראל מטיל פצצה: "זו הריבית הצפויה בסוף השנה"

לכתבה המלאה

ריבית בנק ישראל ירדה פעמיים ברציפות, איך אתה רואה את המדיניות של בנק ישראל בהסתכלות קדימה?
"טוב עשה הנגיד שהוריד פעמיים. זה איתות חשוב לשוק גם בארץ וגם בעולם. לגבי ההמשך לצערי הכל תלוי במצב בין ארה"ב לאיראן, אם ניגרר למלחמה ומה יהיו ההוצאות, וכמובן באישור התקציב ובבחירות לכנסת. כרגע אני חושב שהנגיד מתנהל בצורה אחראית ונכונה".