"זהו משחק כבד-משקל שדורש הון משמעותי, סבלנות והשקעה ארוכת טווח. אם המדינה לא תשקיע בעצמה, אנחנו עלולים להישאר מאחור" - האזהרה הזאת הושמעה השבוע בפסגת החדשנות Tel Aviv Sparks Innovation Festival, ומעלה שאלה קריטית: האם ישראל עומדת לפספס את ההזדמנות הגדולה במחשוב קוונטי?

לפי דוח של Mizuho Securities, שוק המחשוב הקוונטי מוערך היום בכמיליארד דולר - אבל הוא צפוי לגדול בצורה מטאורית למעל 200 מיליארד דולר עד 2035. זה לא עוד סיפור טכנולוגיה רחוק - זה שוק שמתחיל להיפתח עכשיו, והמדינות שיקבעו את המדיניות הנכונה היום יהיו אלו שיובילו אותו מחר.

בפאנל שהתקיים השבוע, הושמעו קולות מהתעשייה על הפוטנציאל האדיר - אבל גם על הסיכונים האמיתיים. דורית דור, מייסדת שותפה בקרן ההון-סיכון Qbeat Ventures שמתמחה בקוונטים, הציגה את המצב בבהירות: "ההחלטות שנקבל היום יקבעו אם ישראל תמשיך להוביל בתחום או תוותר על ההזדמנות הגדולה הזאת".

למה זה כל כך קריטי עכשיו? כי מחשוב קוונטי זה לא עוד טכנולוגיה עתידנית - זה כבר כאן. "כיום המחשבים הקוונטיים עדיין קטנים, והבעיות שנפתרות בהם אפשריות גם במחשוב קלאסי", מסבירה דור, "אבל הטכנולוגיה מתפתחת במהירות והפוטנציאל שלה לשנות את תחום המדע, הביטחון והכלכלה הוא אדיר".

ישראל כבר בנתה אקוסיסטם מרשים: קהילה פעילה של חברות חדשניות, אוניברסיטאות מובילות, ויזמים מוכשרים. אבל זה לא מספיק. "מדובר בבניית יכולות מדעיות, הכשרת כוח אדם, יצירת שיתופי פעולה גלובליים וחיזוק האקוסיסטם כולו", מדגישה דור. "אם המדינה לא תשקיע בעצמה, לא תעודד הון פרטי ולא תחזק את האקדמיה ואת דור המומחים הבא - אנחנו עלולים להישאר מאחור".

הביטחון הלאומי כבר בסיכון. טל ענבר, סמנכ"לית פיתוח עסקי ושותפויות אסטרטגיות בHeqa Security, הזהירה שהצפנה קוונטית היא לא עניין של עתיד רחוק: "הצפנה קוונטית איננה טכנולוגיה של העתיד הרחוק, אלא שכבת הגנה הכרחית כבר היום, לנוכח איומים ממשיים על תשתיות ונתונים רגישים. מדינות וארגונים מתמודדים עם מתקפות מתמשכות, בהן גם גורמים הפועלים מאיראן, שפועלים לאיסוף מידע ארוך־טווח מתוך הבנה שקרב היום בו ניתן יהיה לפענחו".

לדבריה, ישראל צריכה לא רק חדשנות טכנולוגית אלא רגולציה חכמה ומתקדמת שתאפשר אימוץ אחראי של הצפנה קוונטית בקנה מידה רחב. "כאן טמונה לישראל הזדמנות אסטרטגית להוביל - לחבר בין מצוינות מחקרית, תעשייה ביטחונית-אזרחית מתקדמת ואימוץ רגולציה, ולמצב את ישראל בחזית העולמית של אבטחת מידע בעידן הקוונטי".

איך ישראל יכולה לנצח? לפי ניר מינרבי, מייסד ומנכ"ל Classiq (החברה הישראלית המובילה בתוכנה קוונטית), הדרך היא לא לבחור בין חומרה לתוכנה - אלא לפתח את שתיהן. "בישראל מתקיימים מאמצי חומרה משמעותיים, עם יכולות מחקר ופיתוח עמוקות, ולצידם הזדמנויות ברורות למינוף בינלאומי דרך הממשלה והתכנית הלאומית למחשוב קוונטי".

אבל הוא מדגיש שהעולם מתקדם לאקוסיסטם גלובלי שבו הערך נוצר בחיבור בין חומרה קוונטית ליישומים אמיתיים. "כאן לישראל יש יתרון יחסי ברור בשכבות התוכנה, האלגוריתמיקה והאינטגרציה למערכות קיימות. השילוב בין מאמצי חומרה מקומיים, שכבת תוכנה מובילה ושיתופי פעולה בינלאומיים הוא שמאפשר לישראל להישאר רלוונטית ומובילה לאורך זמן".

אז מה זה אומר על תיק ההשקעות שלכם? השוק הקוונטי כבר לא עניין תיאורטי - זה שוק של 200 מיליארד דולר שמתחיל להיבנות. קופות הפנסיה והחיסכון בישראל כבר חשופות לחברות קוונטיות מקומיות, וההשקעות הפרטיות זורמות. אבל בלי דחיפה ממשלתית משמעותית, ישראל עלולה לפספס את מנוע הצמיחה הזה לחלוטין.

עוד ב-

טל דוד, מנכ"ל קוונטום ארט: "ישראל יכולה להוביל את תעשיית הקוונטים"

לכתבה המלאה

הפאנל בתל אביב הבהיר: ישראל עומדת בצומת קריטי. יש לה פוטנציאל כלכלי אדיר, מצוינות מחקרית ויתרון יחסי בתוכנה ואבטחת מידע. אבל בלי השקעה ארוכת טווח, הכשרת כוח אדם ורגולציה מתקדמת - היא תישאר מאחור. השאלה היא רק אם המדינה תקבל את ההחלטות הנכונות בזמן.