דעות

רגע האמת של בנק ישראל: הציבור משלם את מחיר ההססנות

הגיע הזמן שבנק ישראל יפסיק לחשוש מהשווקים ויתחיל להקשיב למצוקה האמיתית של מאות אלפי משפחות בישראל. ריבית גבוהה אולי מייצבת מספרי מאקרו על הנייר, אבל מרסקת משפחות, עסקים קטנים ויזמי נדל"ן בכל רחבי הארץ

שי אלון, ראש מועצת בית אל | 15/6/2026 15:02 עקבו אחרינו בגוגל

שי אלון, ראש המועצה המקומית בית אל (צילום ברוך גרינברג)

החלטת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, להסתפק בהורדת ריבית של 0.25% בלבד משדרת שמרנות יתר הגוברת על הצורך האמיתי של הציבור והמשק לנשום אוויר. הנגיד, לתפיסתו, רואה מערכת מורכבת של שיקולי מאקרו: מלחמה מתמשכת, אי ודאות ביטחונית, חשש מהאטה עולמית, תנודות בשוק ההייטק והשלכות מהפכת ה-AI על שוק התעסוקה.

במצב העניינים הזה, החשש שלו הוא שהפחתת ריבית משמעותית תסיט את המשקיעים להפקדות בבנקים או בחברות אשראי חוץ בנקאיות שיציעו ריבית גבוהה יותר על פיקדונות. צעד זה יוביל לרכישות מאסיביות של דולרים, וכתוצאה מעודף הביקושים, לחיזוק הדולר – כאשר היחלשות חדה מדי של השקל עלולה לייקר את היבוא לישראל: מדלק ומזון ועד מוצרי חשמל. לכן מבקש הנגיד לשמור באדיקות על איזון בין הרצון לעזור למשק וליצואנים ובראשם קטר ההיי-טק, שמתמודדים עם ירידה גדולה בהכנסות בשל הירידה החדה בשער הדולר.

את המנטרות הללו אנחנו שומעים כבר שלוש שנים, ובינתיים ממשיכים בנק ישראל והנגיד להתעלם ממציאות ברורה: הכלכלה הישראלית הוכיחה עמידות בלתי רגילה גם בחודשי המלחמה העצימים ביותר. על אף הוצאות חריגות שכבר חצו את רף 300 מיליארדי השקלים, מלחמה רב-זירתית, גיוס של מאות אלפי אנשי מילואים ופגיעה בענפים שלמים – המשק הישראלי מפגין ביצועים כלכליים שגורמים להשתאות בקרב גופים פיננסיים ומשקיעים בעולם, מלבד הנגיד עצמו.

פרופ' ירון מבין שהורדת הריבית תניע מחדש את גלגלי הכלכלה, ואנשים יפסיקו להשאיר כסף רדום בפיקדונות בבנקים. בזמן שחמשת הבנקים הגדולים בישראל רשמו גם השנה רווחי שיא של כ-32 מיליארד שקלים, הציבור מקבל פעמים רבות ריבית של 1%–3% בלבד על פיקדונות רגילים, בעוד שעל המינוס בבנק ועל האשראי הצרכני הוא משלם ריביות שיכולות להגיע גם ל-10% ו-15%.

הגיעה העת שהנגיד יבלע גלולת אומץ וגם אם הפחתת ריבית חדה תתברר כמהלך חד מדי, תמיד ניתן לעצור ולמתן את הקצב. בלתי אפשרי להמשיך במציאות שבה הציבור הישראלי נשחק תחת נטל הריבית הגבוהה. רבבות זוגות צעירים, שלפני ארבע שנים שילמו החזרי משכנתא של כ-5,000 שקלים בחודש, משלמות כיום כ-7,000 שקלים ויותר – עלייה מצטברת של מאות אלפי שקלים לאורך חיי ההלוואה. כאשר ההכנסה החודשית נטו הממוצעת למשק בית בישראל עומדת על כ-21.6 אלף שקלים בלבד, אלו בדיוק פערי התשלומים שהופכים משפחות רבות ל"עבדי משכנתא" שבלית ברירה מצמצמים את הצריכה למינימום האפשר.

בנק ישראל (צילום פלאש90/יונתן זינדל)

גם מדינת ישראל עצמה מושפעת ישירות מהריבית: הרשויות המקומיות, החברות הממשלתיות וחברות התשתית הגדולות, ממונפות כולן באמצעות הלוואות ואגרות חוב – וכשהריבית יורדת, מתפנים יותר תקציבים לחינוך, לתשתיות, לרווחה ותחבורה.

לפי נתוני הפיקוח על הבנקים, בישראל יש כיום בין 850 ל-900 אלף משקי בית עם משכנתא פעילה, כאשר שיעור הפיגורים המשמעותיים נע סביב 2%–3%. גם אם המספרים נראים נמוכים על הנייר, בפועל מדובר בעשרות אלפי משפחות שמתקשות לעמוד בתשלומים. הפחתת ריבית של שני אחוזים יכולה להפחית את ההחזר החודשי במשכנתא ממוצעת של 1.5 מיליון שקלים ל-25 שנה בסכומים של 1,900-1,600 שקלים בחודש. משכנתא בריבית ממוצעת של כ-6% מייצרת החזר חודשי של כ-9,700 שקלים, בעוד שבריבית של כ-4% ההחזר יורד לסדרי גודל של 8,100-7,900 שקלים בלבד – חיסכון מצטבר של כחצי מיליון שקלים לאורך חיי ההלוואה.

הפחתת ריבית תסייע גם ליזמים קטנים ו"קבלני בטן", שאין להם עתודות הון משמעותיות ונאנקים תחת עלויות המימון הגבוהות. כשמדובר בענף שבו שולי הרווח נעים סביב 5%-10% בלבד, שינוי של אחוזים בודדים בריבית או בעלויות הבנייה עלול להוביל קבלנים בינוניים לחדלות פירעון. ואכן, לפי נתוני התאחדות הקבלנים, יותר מ-550 חברות קבלניות קרסו מאז תחילת 2024, על רקע הריבית הגבוהה והזינוק במדד תשומות הבנייה.

הציבור הישראלי הוכיח אחריות, עמידות ואמונה גם בתקופות הקשות ביותר. כעת הגיע תורו של הבנק המרכזי במערכת הכלכלית לתת לו אוויר לנשימה.