השוק
בקרוב אצלנו? הריבית באירופה עלתה לראשונה מזה 3 שנים
אחרי שמונה הורדות ריבית רצופות, ה-ECB משנה כיוון ומעלה את הריבית ל-2.25%. המלחמה במזרח התיכון, הזינוק במחירי האנרגיה והאינפלציה הדביקה שינו את כללי המשחק. האם גם בנק ישראל ייאלץ לשנות כיוון?
במשך כמעט שנתיים סימן הבנק המרכזי האירופי כיוון אחד בלבד: למטה. ה-ECB הפחית את הריבית שמונה פעמים מאז אמצע 2024, אחרי שזו טיפסה לשיא בעקבות משבר האנרגיה של 2022, והמשקיעים התרגלו לחשוב שהשאלה היחידה שנותרה היא באיזה קצב תימשך ההקלה.
היום הכיוון הזה התהפך. ה-ECB העלה את הריבית ברבע אחוז, והקפיץ את ריבית הפיקדונות שלו ל-2.25% - העלאת הריבית הראשונה שלו מזה כמעט שלוש שנים.
מה שהחזיר אותו לכיוון ההפוך הוא המלחמה בין ארה"ב לאיראן, שנכנסת כבר לחודש הרביעי. ההסלמה במזרח התיכון הקפיצה את מחירי הנפט והאינפלציה בגוש האירו, שעמדה על כ-1.7% בתחילת השנה, כבר זינקה ל-3.2% במאי - הרבה מעל היעד של 2% של הבנק.
אבל מה שמטריד את קובעי המדיניות אפילו יותר הוא שהעלייה כבר לא מוגבלת לאנרגיה: גם אינפלציית הליבה, שמנכה מזון ואנרגיה, עלתה ל-2.5%, מחירי השירותים טיפסו ב-3.5% בשנה האחרונה, וציפיות האינפלציה של משקי הבית קפצו ל-4%, פי שניים מהיעד. כשצרכנים מאמינים שהמחירים ימשיכו לעלות, הם ממהרים לקנות עכשיו - וכך הופכים את הציפייה למציאות.
התמונה הזו לא ייחודית לאירופה. גם בארה"ב, נתוני האינפלציה שפורסמו אתמול הצביעו על האצה מחודשת בקצב עליית המחירים בהובלת רכיב האנרגיה כשהאינפלציה השנתית הגיעה לשיא של 3 שנים - 4.2%. תזכורת לכך שהזעזוע הגיאופוליטי מגלגל את לחצי המחירים על פני כל הכלכלות המפותחות בו זמנית.
ולמרות הדרמה שבמהלך, הוא לא באמת הפתיע את השווקים. לפי נתוני LSEG, הסבירות שגילמו המשקיעים להעלאה של רבע אחוז לפחות עמדה ערב ההחלטה על כמעט 100%.
ה-ECB אף עדכן כלפי מעלה את תחזית האינפלציה שלו - 3% השנה, 2.3% ב-2027 וחזרה ליעד רק ב-2028 - ובמקביל הוריד את תחזית הצמיחה ל-0.8% בלבד השנה.
השילוב של אינפלציה בעלייה עם צמיחה שנחלשת הוא התרחיש שהכלכלנים מכנים בגרסתו החריפה "סטגפלציה", וכלי הריבית לבדו מתקשה להתמודד איתו: ההעלאה בולמת אינפלציה, אבל מייקרת אשראי ופוגעת בצריכה ובהשקעות.
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, סיכם זאת כהחלטה של "תעדוף וניהול סיכונים", והדגיש שלא ניתן לשלול העלאות ריבית נוספות בהמשך השנה. לדבריו, אחרי תקופה ארוכה של מדיניות מוניטרית מקלה, המדיניות בגוש האירו הופכת יותר להיות תלוית נתונים ומתחילה לנטות לכיוון המרסנת.
אז מה כל זה אומר על הכיס שלנו הישראלים? בנק ישראל כבר הספיק להוריד את הריבית פעם אחת, מתוך הנחה שגם כאן הכיוון הוא מטה. המהלך באירופה מחזיר לשולחן את האפשרות ההפוכה.
מצד אחד, ישראל נמצאת בלב של אותו זעזוע אנרגטי וביטחוני, והאינפלציה המיובאת עלולה ללחוץ כלפי מעלה. מצד שני, השקל החזק ממתן חלק מהלחץ הזה, ולבנק ישראל שיקולים מקומיים נוספים. לכן קשה להסיק מהעלאה אירופית ישירות על מהלך ישראלי.
עוד ב-
עבור מי שמחזיק משכנתה, חיסכון או תיק פנסיוני, המסקנה המעשית פשוטה: סביבת הריבית הנמוכה שכולם ציפו לה רחוקה מלהיות מובטחת. כל עוד המלחמה נמשכת ומחירי האנרגיה גבוהים, גם הבנקים המרכזיים וגם החוסכים יצטרכו ללמוד לחיות מחדש עם תרחיש שרבים קיוו לשכוח - ריבית שעולה, ולא יורדת.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
