רשות המסים צפויה לאשר בקרוב רפורמה חדשה, שתאפשר קפיצת מדרגה לעמותות בישראל. רשות המסים גיבשה כאן מהלך בראייה כוללת, המכיר בצורך לבסס איתנות פיננסית עצמאית של העמותות לטווח ארוך, לטובת פעילותן עבור החברה האזרחית בישראל.

מדיניות רשות המסים ביחס לעמותות התגבשה במשך שנים מתוך רצון להבטיח פיקוח, שקיפות ומניעת שימוש לרעה בהטבות המס. עם זאת, בפועל, על רקע הפרת חוק בידי מספר מועט ושולי של עמותות, נוצרה מדיניות שמרנית ומגבילה, שהקשתה גם על עמותות הפועלות באופן תקין לפתח מקורות הכנסה, להשקיע לטווח ארוך ולהתנהל בגמישות פיננסית.

משבר הקורונה, אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל הפנו זרקור להתגייסות העצומה של העמותות לטובת החברה בישראל במגוון תחומי עשייה, והראו את חשיבותה של הגמישות במתן מענה מהיר וסיוע רב לתחומים רבים: צבא וביטחון, חברה, חינוך, בריאות ועוד. במקומות רבים החליפו העמותות או השלימו בהיקף נרחב את העשייה הציבורית והממשלתית הנדרשת. אלא שהכלים העומדים לרשות העמותות הגבילו את פעילותן. מרבית החוקים והנהלים הקיימים הם מיושנים – ואף שבשנים האחרונות הושגו הבנות כאלה ואחרות, הן לא היו מקיפות ומעוגנות דיין. כעת אנו נוכחים במהפך.

ההבנה של רשות המסים, בראשות מנהל הרשות שי אהרונוביץ, היא שהרוב המוחלט של העמותות עוסקות בעשייה למען החברה ובנתינה אינסופית, ומחוללות שינויי עומק היא זו שהובילה לשינוי מדיניות ופריצת דרך, שתשפיע על התנהלות העמותות מקצה לקצה. 

מהלך זה יתבצע במסגרת הנוהל החדש למוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) שיש להם אישור בהתאם לסעיף 46, המאפשר זיכוי ממס לתורמים יחידים ולחברות. נוהל זה גובש תוך התחשבות בהמלצות ועדת המיסוי של "מנהיגות אזרחית".

הנוהל החדש צפוי להסדיר את נושא עבודת המלכ"רים, ואף להרחיב ולהקל בנושאים מהותיים, באופן המבטא את חשיבות הפעילות של המלכ"רים ותרומתן לביסוס החוסן של החברה האזרחית בישראל. חשיבות השינויים טמונה ביצירת שקיפות ושוויוניות מלאה לגבי הקריטריונים הנדרשים מעמותות בעלות הזכאות להטבות מס לתורמים, והסדרת נושאים חיוניים לפעילות העמותות ולאופן התנהלותן – בכלל זה פעילות עסקית כמשאב לפעילות העמותה, אופן פעילות ועדות השקעה והרחבת הגמישות בהשקעות כספים, הסדרת גובה שכר בכירים ועוד. זאת על בסיס הדרישה לשקיפות ואחידות, שעלו מפסק דין בעניין ויפאסנה (2012) ומהמלצות ועדת פריש (2014). עם השינויים העיקריים נמנים:
 

• הכרה גם לגבי סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין. במטרה  להקל על פעילותן, עמותות שיש להן סעיף 46 לפקודת מס הכנסה יוכלו לקבל הכרה גם לגבי סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין, הקובע שמכירת זכות במקרקעין למוסד ציבורי פטורה ממס. כמו כן ישנו פטור ממס בתנאים מסוימים גם על מכירת זכות במקרקעין על ידי מוסד ציבורי.

 

• הפעילות העסקית של העמותה מוגבלת לעד 25% ביחס לפעילות המרכזית לפי מטרות העמותה, שצריכה להוות 75% מכלל הפעילות. בכך קיימת למעשה הכרה ביכולת של העמותות לייצר פעילות עסקית שתסייע להן בפעילותן המרכזית, ולבסס פעילות עצמאית המהווה מקור הכנסה יציב ומתמשך לאורך זמן, לצד ההישענות על תרומות מגורמים חיצוניים, אשר פעמים רבות נתונות לשינויים. זאת כאשר הפעילות העסקית נעשית כחלק מפעילות העמותה עצמה, כשהגבלות אלו לא יחולו בהקמת חברת בת עסקית.  

 

• הקמת ועדת השקעות. חידוש חשוב שמבשר על מהפכה בתחום, הוא בנושא גמישות בהשקעות הכספים של העמותות כאשר מוקמת ועדת ההשקעות. עד כה ההגבלות התבססו על חוק הנאמנות בלבד ומדיניות מאוד שמרנית ומגבילה לגבי השקעות. כעת בוצעה התאמה למציאות הקיימת, שתאפשר לעמותות שיש להן ועדת השקעות להשקיע ולהרוויח לטובת העמותות, תוך הגדרת חלוקה ברורה בין מניות לאג"ח (ניהול סיכונים). כמו כן, קיים פירוט על מינוי חברי ועדת ההשקעות, שמרביתם אינם חברי הוועד המנהל/הדירקטוריון של המוסד הציבורי, אלא אנשי מקצוע ומומחים, שיוכלו להשיא ערך פיננסי משמעותי לעמותה.

 

• יתרת עודפים כספיים. הקלה נוספת היא בנושא יתרת עודפים כספיים, אשר לרוב נדרשים עבור פעילות בשעת חירום. בעוד שעד כה אסור היה לצבור עודפים וניתן היה לשלול את סעיף 46 מעמותה מסיבה זו, כעת יאושרו עודפים – כאשר יתרות מעל 300% מהמחזור במשך שלוש שנים רצופות ייחשבו תקינות, רק כשקיים הסבר המצדיק זאת, בליווי האישורים המתאימים. מוסד ציבורי יהיה רשאי להשקיע את כספיו הלא מיועדים, באמצעות ועדת השקעות באפיקי השקעה "סולידיים" לפי הפירוט בחוזר.

 

• שכר בכירים. במוסדות שאינם מקבלים תמיכה מהמדינה, הוועד המנהל יוכל לאשר לבכירים שכר בשיעור גבוה יותר של 110%-170% משכר של מנכ"ל ממשלתי (שהוא התקרה בעמותות הנתמכות על ידי המדינה) – וזאת במדרגות משתנות לפי היקפי המחזור. בכך בא לידי ביטוי שעמותות המנהלות פעילות בהיקפים גדולים, דורשות ידע, ניסיון וניהול מקצועי, ולטובת זאת צריך להיות תגמול ראוי שיוכל למשוך לתחום מנהלים מקצועיים.

 

• מערכת תרומות ישראל. על כל התרומות לעמותות להתבצע באמצעות המערכת הממוחשבת של רשות המסים. המשמעות: הקדמה הטכנולוגית מגיעה גם לעמותות, עם תשתית טכנולוגית שתייעל ותשפר את העבודה השוטפת, ותסייע לתהליכי פיקוח ובקרה.

בשורה התחתונה, שינויי המדיניות החשובים של רשות המסים עתידים להזניק קדימה את העמותות בישראל – ולהעניק כעת את הכלים העסקיים, הפיננסיים והטכנולוגיים המתקדמים ביותר, במטרה למנף את הפעילות לטובת ניהול טוב יותר שלהן, שירחיב את עשייתן עבור החברה הישראלית.

עוד ב-

המספרים נחשפים: כמה באמת עולה הסיוע האמריקאי בהוצאות המלחמה?

לכתבה המלאה

*הכותבת היא יו"ר משותף ועדת המיסוי ב"מנהיגות אזרחית – ארגון הגג של החברה האזרחית בישראל", ונשיאת לשכת רואי חשבון לשעבר.