מדד הזכויות

לא רק מי שנפגע מטיל: מי בכלל יכול להיות מוכר כנפגע איבה?

נפילה בדרך אל המרחב מוגן, חרדה שהחלה אחרי אזעקות, פציעה במהלך מנוסה או פגיעה מהדף – לא כל נפגעי האיבה נראים כמו מה שאנחנו מדמיינים. המומחים מסבירים: באילו מצבים ניתן להיות מוכרים כנפגעי פעולת איבה, ולמה ישראלים רבים כלל לא יודעים שהם עשויים להיות זכאים להכרה ולזכויות

בשיתוף לבנת פורן | 22/7/2026 8:57 עקבו אחרינו בגוגל

כאשר אנחנו שומעים את המושג "נפגע איבה", אצל רובנו הקונוטציה הראשונית היא לאדם שנפצע ישירות בפיגוע, מטיל, כטב"ם או רסיס. אלא שהמציאות מורכבת הרבה יותר. מאז אירועי ה-7 באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל והמבצעים הצבאיים שבאו בעקבותיהם, אלפי ישראלים נחשפו לאירועי איבה בדרכים שונות. חלקם נפצעו פיזית, אחרים חוו פגיעות נפשיות, ויש גם מי שנפגעו בנסיבות שבמבט ראשון כלל לא נראות קשורות לאירוע עצמו.

דווקא בגלל מצב העניינים הזה, רבים מהישראלים כלל אינם מודעים לכך שהם עשויים להיות מוכרים על ידי הביטוח הלאומי כנפגעי איבה. אז מי באמת יכול להיות מוכר? הנה כמה מצבים שיפתיעו ודאי לא מעט אנשים.

לא רק מי שנפגע ישירות
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לחשוב שרק מי שנפגע באופן ישיר מטיל, רסיס או בפיגוע זכאי להכרה. בפועל, גם אנשים שנפגעו במהלך ניסיון להתגונן מפני הסכנה עשויים להיות רלוונטיים להכרה. כך למשל, אדם שנפל ונחבל בזמן ריצה למרחב מוגן, נפצע בזמן הירידה למקלט או נפגע במהלך פינוי חירום, עשוי להיות במצב שונה לחלוטין ממה שהוא חושב. הנסיבות המדויקות של האירוע הן כמובן משמעותיות – אך חשוב להבין שלא תמיד חייבת להיות פגיעה ישירה מהאירוע עצמו.

"לא נפצעתי, אבל מאז אני לא אותו אדם"
לא כל פגיעה נראית לעין. ישנם אנשים שלא סבלו מפציעה פיזית כלל, אך מאז האירוע מתמודדים עם חרדות, קשיי שינה, התקפי פחד, דריכות מתמדת או סימפטומים אחרים שמשפיעים על התפקוד ועל איכות החיים. בהקשר הזה חשוב להבהיר כי עבור לא מעט אנשים, הקושי מתחיל רק שבועות או חודשים לאחר האירוע. בינתיים הם ממשיכים לעבוד, לנהל משפחה ולתפקד כלפי חוץ – אבל בפנים מרגישים שמשהו השתנה. לכן במקרים מסוימים, גם פגיעות נפשיות עשויות להיות מוכרות, כאשר קיים תיעוד רפואי מתאים וקשר ברור לאירוע האיבה.

הפגיעה הרגישה "קטנה" בזמן אמת
יש אנשים שבחרו שלא לפנות לקבלת טיפול מיד לאחר האירוע. אולי כי הכאב נראה נסבל. אולי כי היו אנשים שנפגעו קשה יותר. ואולי כי פשוט רצו להמשיך הלאה. לעיתים, רק לאחר חודשים מתחילים להופיע כאבים, מגבלות תנועה או קשיים שלא היו קיימים לפני כן. זו אחת הסיבות שמומחים ממליצים לא להתעלם גם מפגיעות שנראות קלות יחסית, ולתעד אותן בזמן אמת ככל שניתן.

ומה לגבי פגיעה מהדף?
גם כאן אנשים רבים מופתעים. לא תמיד חייב להיות מגע ישיר עם הטיל, הרקטה או הרסיס כדי להיפגע. במקרים מסוימים, ההדף עצמו עלול לגרום לפגיעות שונות, החל מפגיעות בשמיעה ועד בעיות רפואיות אחרות. לכן חשוב שלא להסיק באופן עצמאי שהפגיעה אינה קשורה לאירוע, אלא לבדוק את הנסיבות ותנאי הזכאות להכרה כ"נפגע פעילות איבה" באופן מסודר.

למידע נוסף, מדריכים והכוונה בנושא מימוש זכויות רפואיות, זכויות רפואיות בביטוח לאומי, פטור ממס הכנסה לנכים ופתרונות נוספים – היכנסו לאתר לבנת פורן.

כשהמצב מחמיר רק בהמשך
אחת התופעות המוכרות בקרב נפגעי איבה היא שההשפעה של האירוע אינה מיידית. יש מי שמצליחים להמשיך בשגרה במהלך החודשים הראשונים, ורק לאחר מכן מתחילים לחוות קשיים משמעותיים יותר. אצל חלקם מדובר בכאבים כרוניים. אצל אחרים בפגיעה נפשית. ויש גם מי שמגלים שהפציעה המקורית השפיעה על תחומים נוספים בחייהם. גם במקרים הללו, כדאי להפנים: העובדה שעבר זמן מאז האירוע אינה בהכרח אומרת שהסיפור הסתיים.

אז למה כל כך הרבה אנשים לא בודקים?
הסיבה המרכזית היא שרבים כלל אינם תופסים את עצמם כ"נפגעי איבה". הם אומרים לעצמם:

"לא נפצעתי מטיל".
"רק נפלתי בדרך לממ"ד.
"זו רק חרדה".
"יש אנשים שנפגעו הרבה יותר ממני".

כאן נדרש שוב לחדד ולהדגיש: לא תמיד מה שנראה לאדם כעניין שולי הוא גם האופן שבו המערכת רואה את הדברים. כדאי שלא להסתמך על הנחות מוקדמות, ובמקום זאת לקחת יוזמה ולבדוק כל מקרה לגופו.

האם גם אני נפגע איבה?
כשמדברים על נפגעי איבה, רוב האנשים חושבים על פציעות קשות וברורות לעין – המציאות רחבה הרבה יותר. פציעה בזמן ריצה למרחב מוגן, פגיעה מהדף, חרדה שהתפתחה בעקבות אירוע ביטחוני או קשיים שהופיעו רק חודשים לאחר מכן – כל אלה הם מצבים שגורמים לאנשים רבים לשאול בדיעבד שאלה אחת: האם יכול להיות שאני בכלל נחשב לנפגע איבה ולא ידעתי?

השורה התחתונה ברורה: לפני שממהרים לקבוע בנחרצות שהתשובה היא "לא", חשוב לבדוק לעומק את הנסיבות, לשמור תיעוד רפואי ולברר מה באמת קובע את הזכאות. לפעמים מתברר שהסיפור מורכב הרבה יותר ממה שנראה במבט ראשון.

לכל הכתבות במדד הזכויות של ישראל לחצו כאן