ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, החלה לדון הבוקר בהצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2026) (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026. במסגרת ההצעה, בהתאם לעדכון בתחזית ההכנסות והצמיחה, מוצע להעלות את תקרת הגירעון לשנת 2026 כך ששיעור הגירעון הכולל לא יעלה על 5.1% מהתוצר. 

עוד מוצע להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2026 בסך של כ-32 מיליארד שקלים נוספים, נוסף על גידול השיעור המותר בהוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2026 בסך של עד 4.4%, אשר הוצע במסגרת תיקון מס' 30 לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. 

עוד מוצע לקבוע כי הממשלה תהיה רשאית להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2026 בסכום נוסף של 7 מיליארד שקלים, בהתקיים תנאים מסוימים אשר ייקבעו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "במסגרת המערכה גדל באופן ניכר היקף גיוס המילואים ביחס לתחזיות, גדלו הוצאות לחימה אחרות, ובכלל זה רכש ביטחוני, ונוצרו צרכים אזרחיים הדורשים מענה תקציבי".

יועמ"ש משרד האוצר, עו"ד דודי קופל הסביר בפתח הדיון כי את מרכיבי 40 מיליארד השקלים הכלולים בהגדלת ההוצאה: "התחלנו מ-32 מיליארד שקלים לביטחון, בנוסף 7 מיליארד שקלים כרזרבה לביטחון, ועוד רזרבת חירום אזרחית של 5.8 מיליארד שקלים, ולצד זה חצי מיליארד ש"ח הוצאה אזרחית שיודעים עליהם, על כל הסכימה הזו יש קיצוץ רוחבי ויש תוספת של תחזית הכנסות, מה שמביא אותנו ל-5.1 אחוז של הגרעון".

עוד הסבירו באוצר כי המסגרת של 32 מיליארד השקלים מתאימה לתרחיש הייחוס של צה"ל לגבי משך הלחימה, לגבי מספר תרחישים שונים, וכי מעל זה ישנם 7 מיליארד שקלים רזרבה כאמור, לתרחיש קיצוני יותר באופן משמעותי. לעניין חצי מיליארד השקלים הוצאה אזרחית ידועה, צוין כי 0.3 מיליארד הינם עבור עלויות מנגנון חל"ת שצפוי לגדול ככל שהלחימה תתארך, 0.1 מיליארד עבור שיפוי הוצאות רשויות מקומיות בגין הלחימה, במיוחד רשויות שספגו פגיעות, ועוד 0.1 מיליארד עבור הוצאות גיוס מג"ב והוצאות כיבוי אש.

חברי הוועדה מתחו ביקורת על כך שלגבי 5.8 מיליארד השקלים במסגרת הרזרבה האזרחית לא נקבע מנגנון מסודר בחקיקה כפי שנעשה בעבר בניגוד לרזרבה לביטחון, והביעו חשש כי יעשה בהם שימושים שאינם למטרה לשמה הוקצו, ובמיוחד בשנת בחירות. הביקורת גברה כאשר עלה כי במהלך הדיון בממשלה הוצג מנגנון הוצאה מצד גורמי המקצוע באוצר וכי זה לא נכלל בסוף בהחלטה הסופית. 

יועמ"ש הוועדה, עו"ד שלומית ארליך הדגישה כי בפעמים קודמות צעד כזה נעשה במסגרת מנגנון מוסדר: "בסופו של דבר משמעות הדברים שהממשלה תוכל לקבל החלטה לשנות את היעוד בהחלטת ממשלה אחרת, זה לא מעוגן בחקיקה". 

בהמשך הדיון ולשאלת חברי כנסת, ציינה ארליך כי "אפשר יהיה לקבוע מנגנון בתוך החקיקה. אני חושבת בהתחשב בתיקונים קודמים ביחס לשקיפות ובהירות, שנכון שגם הפעם יהיה קבוע מנגנון, שלא יאפשר כל מיני זליגות ביחס לתקציב במסגרת החלטות ממשלה, מנגנון כפי שנקבע לכספים האחרים שהובאו כאן". 

מול הדברים הסבירו באוצר כי יש מטרות בגינן יהיה אפשר לעשות שימוש בכספים האלה, והן מוגדרות כ"הוצאות נוספות הנובעות במישרין ממלחמת שאגת הארי", וכי כל שינוי יצטרך להבחן אם הוא עולה בקנה אחד עם העיקרון הזה. 

עוד ציינו באוצר כי הייעוד של הסכום מוגדר, עם הליך שחרור מצד האוצר, וכי כל הוצאה שתבקש הממשלה להוציא מתוך הרזרבה תצטרך לעבור את ועדת הכספים ולקבל רוב בוועדה. עוד ציינו באוצר כי ייתכן שבבסיס החלטת הממשלה שלא לכלול מנגנון לגבי הרזרבה האזרחית, עלה גם חשש מקושי הצפוי מהגעה לכנסת בבקשה לבצע שינויים בעת הזו, במידה ויתברר שיעלה כי יש צורך בתוספות נוספות נוכח המלחמה. עוד הדגישו באוצר כי החלטת הממשלה המקורית כללה מנגנון לגבי כל סכום הרזרבה, הביטחונית והאזרחית וכי לבסוף נקבע מנגנון רק לגבי הרזרבה הביטחונית, בניגוד להמלצת הגורמים המקצועיים באוצר.

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי ביקש מיועמ"ש האוצר להבהיר האם יש מניעה משפטית להליך. יועמ"ש האוצר השיב לדברים: "זו שאלה מה היקף הכספים שניתן למקם בסעיף הרזרבה הכללית, בעולם שחוק היסוד קובע שההוצאות צריכות להיות צפויות ומתוכננות, זה שאלה לא פשוטה, אבל אני לא חושב שהסכום הזה הוא סכום שאי אפשר לומר שהממשלה יכולה לשים ברזרבה. לכך שהממשלה החליטה לייעד את הסכום למטרה מסוימת, לדבר הזה עשויה להיות משמעות בהמשך לאור הוראת חוק היסוד, מאחר שהממשלה גילתה את דעתה שההוצאות הצפויות הן הוצאות נוספות הנובעות במישרין ממלחמת שאגת הארי, ככל שיהיה רצון לשנות את המטרה הזו, זה יצטרך להיבחן לאור חוק היסוד".

לשאלות חברי הכנסת לעניין המנגנון שהוצע כי יכלל בהחלטת הממשלה, הוסיף קופל: "חוות הדעת המשפטית שלי שניתנה הייתה שגם 5.8 מיליארד השקלים יהיו במסגרת מנגנון, שנכון לוודא שמטרת הכספים וגם המנגנון יובאו המסגרת החוק, העניין הזה שונה במסגרת ישיבת הממשלה", לצד כך הבהיר קופל: "סעיף הרזרבה הכללית מובא לכנסת והיא רשאית לאשר או לא לאשר, האם במסגרת מצב העולם של הוצאות צפויות ומתוכננות ניתן לשים סכום לא מבוטל כזה בסעיף רזרבה כללית זו שאלה לא טריוויאלית אבל נוכח ההיקף הגדול של התקציב אי אפשר לומר שלא ניתן לעשות זאת. יש לציין שהממשלה הגדירה מה יעוד הכספים". 

עוד ציין קופל לשאלת חברי הכנסת מדוע נעשה השינוי כי "לא הייתה לנו בהירות לגבי השינוי שנעשה" והרחיב לשאלות חברי הכנסת: "נעשה תיקון נוסח, לא הבנו את הדברים ולא הייתה לנו הזדמנות להידרש אליהם בזמן אמת בעת החלטת הממשלה. לאחר מכן ביצענו התייעצויות רבות בין הגורמים הרלוונטיים באוצר ביחס לנקודה הזו, והדברים נאמרו והוצפו".

חברי האופוזיציה מתחו ביקורת קשה על הדברים. ח"כ ולדימיר בליאק: "לא כל דבר זה מניעה משפטית. יש מניעה משפטית לגנוב כסף מהציבור. בעיני לצד ההגדרה הלא ברורה צריך להיות מנגנון מאוד סדור לתקציב הזה כדי למנוע שימוש בכספים הללו ככספים קואליציוניים. אנחנו יושבים שבועיים על 4.5 מיליארד קואליציוניים ועכשיו יכולים להתחבא פה עוד 6 מיליארד כספים קואליציוניים".

ח"כ חמד עמאר: "בשנת בחירות אי אפשר לשים בידי הממשלה 5.8 מיליארד שקלים ככה, בלי פיקוח ובלי שיהיה מעורבות של הכנסת ואז הקואליציה בדיון בוועדה תאשר את זה ללא דיון.  אם אתם מכירים את הייעוץ המשפטי של משרד האוצר אתם מבינים שזה חריג, ישבתי לילות שלמים עם הייעוץ על סכומים הרבה יותר נמוכים, אני רוצה לקבל את חוות הדעת המשפטית של משרד האוצר ושל הכנסת ושל הממשלה".

עוד ב-

ההוצאה לפועל בבשורה על הקלות בחובות: "לגלות רגישות כלפי אזרחים"

לכתבה המלאה

ח"כ אורית פרקש הכהן דרשה לקבל את עמדת היעוץ המשפטי לאוצר ואת עמדת הגורמים המקצועיים בכתב. ח"כ נאור שירי: "בכל התקציבים שעברנו עליהם לא היה דבר כזה שנשמר כסף בלי שום מסגרת מנגנון או ייעוד מדויק. חריג זה שלושה תקציבים במהלך מלחמה, זה לא חריג, זה אף פעם לא נעשה. בכל החלטת ממשלה יש עמדת גורמי מקצוע. הייעוץ הממשלתי של משרד האוצר לא אישר את זה, הם למעשה נותנים לממשלה לדלג על הכנסת ולתת לכל גרעין תורני במקום למקומות שצריך את זה, משהו נדפק בדרך, אין מנגנון כזה ולא היה כזה. הממשלה תבוא לעשות שינוי תקציבי ויהיה רק דיון של חצי שעה וזה יעבור לכל מטרה שהממשלה רוצה".