הרבעון הראשון של 2026 היה עבור מניות הבנקים אחד המורכבים בשנים האחרונות - ולא בגלל חולשה עסקית, אלא בגלל שני רעשים חיצוניים שהכריעו את התמונה: המלחמה באיראן ומאבק המס.

ברבעון הראשון של 2026, מדד הבנקים סיים כמעט ללא שינוי - מינוס 0.04% בלבד. אבל מאחורי הממוצע הזה מתחבא פער עצום: מזרחי טפחות עלתה 3.59% ומובילה את הדירוג. הפועלים הוסיפה 2.75% ולאומי עלתה מעט - 0.55%. לעומתן, הבינלאומי ירד 1.35%, ודיסקונט צנחה 5.92% - תוצאה הרבה יותר גרועה מכל מתחרותיה.

כדי להבין את הרבעון הזה, צריך לחזור אחורה. הבנקים פתחו את 2026 על רקע תוצאות שיא: רווח נקי מצרפי של 32.1 מיליארד שקל לשנת 2025 - קפיצה של 8.5% ושיא של כל הזמנים. לאומי הוביל עם 10.3 מיליארד שקל, הפועלים הגיע ל-9.8 מיליארד שקל, ומזרחי טפחות שבר שיא היסטורי עם 5.6 מיליארד שקל.

אלא שמעל כל הרווחים האלה ריחפה שאלה כבדה: מה ישלמו הבנקים למדינה? שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז על מס רווחי יתר שנמשך עד 2030, שאמור היה להכביד על הסקטור בכ-7.5 מיליארד שקל. הבנקים הגיבו בדיוק כמו שהשוק מגיב לאיומים - הם ירדו.

ב-30 במרץ הצביעה הכנסת, והמסר היה מפתיע לטובה: במקום חמש שנות מס, הבנקים ישלמו 3 מיליארד שקל ב-2026 ועוד 125 מיליון שקל ב-2027 - ואז הסיפור נגמר. הפועלים ישלם כ-950 מיליון שקל, לאומי כ-980 מיליון שקל, מזרחי טפחות כ-550 מיליון שקל, דיסקונט כ-330 מיליון שקל, ובינלאומי בין 210 ל-240 מיליון שקל. הבנקים גם יממנו קרן של 175 מיליון שקל לסיוע לעסקים קטנים בצפון.

הפועלים כבר עיכל את הנתונים: הוא מעריך רווח של 8.5-9.5 מיליארד שקל ב-2026, ו-9.5-10.5 מיליארד שקל ב-2027 - עם תשואה על ההון של 14%-15%. לא בדיוק תמונה של חברה שנסחטת.

אבל מרץ גם הביא איתו את המלחמה עם איראן, שהכתיבה את הסנטימנט בבורסה לאורך הסיום הדרמטי של הרבעון ודחפה את מדד הבנקים לאבוד כמעט 8% בחודש מרץ לבדו, גם אחרי שהתברר שהמס על הבנקים יהיה פחות גרוע ממה שחשבו.

הוודאות שהחזירה הפשרה שווה לא מעט עבור המשקיעים. מי שמחזיק במניות הבנקים - ישירות או דרך קרן הפנסיה, קרן ההשתלמות או קופת הגמל שלו - יודע עכשיו כמה ישלמו הבנקים ומה נשאר להם.

עוד ב-

דירוג מניות הבנקים במרץ: זה הבנק שהתרסק ב-16%

לכתבה המלאה

אבל ישנה שאלה עקרונית שמרחפת מעל התמונה הזו, ולא פחות מטרידה: הסיפור הפעם נגמר בפשרה. אבל הוא קבע תקדים - המדינה יכולה לפנות לחברות פרטיות ולהכתיב להן תשלומים תחת לחץ ציבורי ופוליטי. הפעם זה היה הבנקים. מי זה יהיה בפעם הבאה?