השוק

הג'וקר של סולאראדג': האם החברה הישראלית תציל את אנבידיה?

דוחות סולאראדג' הציגו נתונים מעורבים, אך ייתכן שהסיפור האמיתי בכלל קורה מתחת לרדאר. בזמן שהחברה מתמקדת בשיקום עסקי הליבה, הטכנולוגיה שלה יכולה להיות הפתרון לאחת הבעיות הגדולות של אנבידיה ושל תעשיית השבבים כולה. האם מהפכת הבינה המלאכותית תמציא את החברה הישראלית מחדש?

רוי שיינמן | 
שוקי ניר, גנסן הואנג (צילום דורון לצטר, shutterstock)
מובילאיי החלה את דרכה כיצרנית של מצלמות בטיחות לרכבים, והיום היא מעצמת נהיגה אוטונומית. סאנדיסק, שייצרה רכיבי זיכרון פשוטים, זוכה לתחייה מחודשת ולביקושים אדירים בזכות הזינוק בצרכי האחסון של ה-AI שהובילו לזינוק של 4,000% במניה תוך שנה, ואפילו ענקית כמו IBM, שאיבדה מעט מהרלוונטיות שלה בעידן של גוגל וענקיות השבבים, חזרה לבמה כמובילה עולמית בתחום המחשוב הקוונטי.
ההיסטוריה רצופה בחברות שעשו "פיבוט" (שינוי כיוון אסטרטגי) או זכו לחיים חדשים בזכות התאמה מהירה להתפתחויות. האם סולאראדג' הישראלית יכולה להיות הבאה בתור?
סולאראדג', שמפתחת ומייצרת ממירים ואופטימייזרים לפאנלים סולאריים, הייתה בעבר אחת החברות הישראליות הגדולות והמבטיחות בוול סטריט. עם זאת, בשנים האחרונות היא חוותה התרסקות קשה עקב צניחה דרמטית בביקושים בעולם, ועברה למגננה.
כעת, כשהחברה מראה סימני התאוששות והחברה "טובלת" בתחום ה-AI הלוהט נשאלת השאלה: האם ייתכן שבעתיד הפעילות המרכזית של סולאראדג' תהיה ממוקדת בכלל בבינה מלאכותית וחוות שרתים?
כדי להבין את גודל ההזדמנות, צריך להסתכל על צרכי האנרגיה של מהפכת ה-AI. חברות ענק כמו אנבידיה, שמובילות את התחום, נתקלות באתגר עצום: הדור הבא של המעבדים דורש כמויות חשמל אדירות. צריכת החשמל בחוות שרתים עתידה לזנק מאזור ה-100 קילוואט לארון שרתים (ראק) לטווחי המגה-וואט.
אם התעשייה תישאר עם הארכיטקטורה המסורתית המבוססת על נחושת, הביקוש לנחושת יקפוץ לממדים בלתי אפשריים.
הפתרון ההנדסי הנדרש, אותו מובילה אנבידיה, הוא מעבר להמרה ישירה של המתח מרשת החשמל לזרם ישר (DC) בעוצמה של 800 וולט - וכאן מסתמנת חפיפה טכנולוגית מדהימה: ההמרה הזו מרשת החשמל ל-800 וולט DC זהה כמעט לחלוטין לטכנולוגיית ההמרה שסולאראדג' כבר פיתחה בעבר.
בעקבות ההבנה הזו, החברה כבר הקצתה מהנדסים ומשאבים כדי לפתח פתרון ייעודי לשוק הזה.
יש כאן פוטנציאל אדיר, אבל לחברה שבכלל נמצאת בתהליך התאוששות יש כאן גם לא מעט סיכונים. השאלה המתבקשת היא האם לחברה שעדיין נאבקת לחזור לרווחיות בעסקי הליבה שלה יש את המשאבים והיכולת לפזר מאמצים לכיוון כה שונה.
ההחלטה להיכנס לתחום ה-AI כעת נשענת על שתי רגליים: גודל ההזדמנות האדיר, והוודאות שחברות הענק באמת משנות את הארכיטקטורה לזרם ישיר. בנוסף, מדובר בשוק המורכב מכ-20 עד 30 לקוחות ענק בלבד, מה שהופך את מאמצי השיווק לניתנים לניהול ללא צורך במערך הפצה חסר תקדים.
ככל הנראה, ההנחה בחברה היא שעד שהתחום החדש יצבור תאוצה וידרוש השקעות כבדות יותר, אי שם באזור 2027-2028, עסקי הליבה הסולאריים כבר יהיו במקום יציב ורווחי הרבה יותר מזה שהם נמצאים בו כיום.
בינתיים, עסקי הליבה מציגים תמונה מעורבת. בדוחותיה האחרונים לרבעון הראשון של 2026, סולאראדג' רשמה הכנסות של 310 מיליון דולר - זינוק של 46% בהשוואה לשנה שעברה, נתון שעקף את תחזיות האנליסטים. עם זאת, המניה הגיבה בירידות, בעיקר בשל הפסד נקי גבוה מהצפוי (43 סנט למניה לעומת צפי ל-27 סנט) ותחזית הכנסות פושרת לרבעון הבא.
מה גרם לרווח הנמוך ברבעון? הסיבה המרכזית היא הוצאה חד פעמית ומחיקת חוב של כ-14 מיליון דולר. לקוח אמריקאי של החברה, מתקין מערכות, נקלע לקשיים כלכליים שעלולים להוביל לפשיטת רגל. כתוצאה מכך, סולאראדג' נאלצה להפריש את מלוא יתרת החוב, מה שאיפס את ההכנסות מאותו לקוח והגדיל משמעותית את ההוצאות התפעוליות (OPEX) ברבעון.
החוב הזה מגיע כתוספת כואבת לחוב עבר עצום של 100 מיליון דולר מצד לקוח גדול אחר, Freedom Forever, שביקש לאחרונה הגנת נושים (Chapter 11). סולארדאג' הבינה כבר לפני מספר רבעונים שהחברה בדרך למטה והחלה להפריש את החוב שלו באופן הדרגתי, עד שהיא הגיע למצב היום בו יתרת החוב של הלקוח היא אפס.
אתגר נוסף שמעיב כיום על ההכנסות בארה"ב נוגע למודל ה-TPO (Third-Party Ownership) - מודל שבו חברת מימון חיצונית מתקינה ומחזיקה בבעלותה את המערכת הסולארית שעל גג הלקוח. היסטורית, סולאראדג' תמיד הייתה חזקה בתחום זה. לאחרונה, עם ביטולן של כמה הטבות מס ישירות, יותר צרכנים עברו למודל ה-TPO.
אלא שכעת, הרגולציה מעיבה גם על המודל הזה: כדי שחברות המימון יוכלו ליהנות מהטבות המס מהממשל האמריקאי, עליהן להוכיח שאין בין משקיעיהן "ישויות זרות" (ובעיקר - להוכיח היעדר קשרים לסין). דרישה זו מחייבת חשיפה של שרשראות בעלות מורכבות של המשקיעים.
כתוצאה מאי הבהירות סביב התקנות הללו, משקיעים רבים מקפיאים את השקעותיהם עד שהרגולציה תתבהר (כנראה לקראת הרבעון השלישי), מה שמייבש את מקורות המימון ופוגע ישירות במכירות סולאראדג' לשוק הביתי בארה"ב.
לצד כל אלה, יש גם כמה נקודות אור. הראשונה היא הצמיחה במגזר המסחרי: סולאראדג' מגדילה את נתח השוק שלה במערכות מסחריות (C&I) בארה"ב על חשבון מתחרות מסין ומגרמניה, בין היתר משום שייצור מוצריה בארה"ב מקנה ללקוחותיה הטבת מס נוספת.
בנוסף, החברה מצליחה להתחזק באירופה. למרות התחרות מול מוצרים סיניים זולים, ההכנסות באירופה צמחו ב-14%, וההשקה של "נקסיס" (Nexis) - הממיר החדש משולב הסוללה - צפויה לחזק את החברה בשוק הבתים הפרטיים, במיוחד בגרמניה.
מעל כל אלה, סולאראדג' שומרת על יציבות פיננסית. למרות השנה המאתגרת, החברה לא "שורפת" מזומנים אלא מייצרת תזרים חיובי ושומרת על כרית ביטחון ויציבות של כ-246 מיליון דולר נטו בקופה.
סולאראדג' נמצאת בצומת דרכים. תהליך ההחלמה שלה מעוגן בשיפורים הדרגתיים שכבר כללו בין היתר מכירה של פעילויות שלא בליבה וחזרה לרווחיות תפעולית שצפויה כבר ברבעון הבא.
אבל הסיפור המרתק באמת וההזדמנות הגדולה לטווח הרחוק כבר מתחילה להתגבש מתחת לפני השטח. הפיתוח המואץ של ממירים לחוות שרתים, שמנצל טכנולוגיה קיימת כדי לפתור את אחת מבעיות התשתית הגדולות ביותר של מהפכת הבינה המלאכותית, יכול להיות ה"ג'וקר" של החברה.
השנים הקרובות יקבעו אם סולאראדג' תישאר ענקית אנרגיה סולארית שמתאוששת ממשבר, או תהפוך לאחת מחברות התשתית המרכזיות בעולם ה-AI. עד אז, התנודתיות כנראה תימשך.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה