השוק

נגיד בנק ישראל: "זה מה שצפוי לקרות לריבית עד סוף השנה"

בראיון מסביר פרופ' אמיר ירון מה גרם להחלטה שלו להפחית את הריבית ל-3.75%: "נעדכן את התחזית בהחלטה הבאה. ידענו לפעול בינואר גם כשהשוק חשב אחרת". על התחזקות השקל: "זה נותן לנו כרית מבחינת מיתון סיכוני אינפלציה". ועל הכלכלה שלנו: "מראה עמידות וחוסן למרות התקופה המאתגרת" | ראיון
איציק יצחקי | 
אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל, Magma Images, אביב גוטליב, shutterstock)

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, החליט להוריד היום את הריבית לרמה של 3.75%. זו לא הייתה הפתעה. ההחלטה הייתה צפויה, במיוחד לאור נתוני האינפלציה. מצד שני, נראה כי הגירעון הממשלתי הגבוה והוצאות המלחמה מגבילים את יכולתו להמשיך ולהוריד את הריבית ולא בטוח שנראה עוד הפחתת ריבית בהחלטה הבאה. בראיון ל-ice מדבר הנגיד על אפשרות של הפחתה נוספת במהלך השנה ומסביר מהן הסיבות להחלטה הנוכחית.

נתחיל מהסוף. האם צפויה עוד הפחתת ריבית במהלך השנה? מהו הצפי המדויק של בנק ישראל לגובה הריבית בסוף שנת 2026 ולשנה מהיום, במאי 2027?
"פורמלית, נעדכן את התחזית בהחלטה הבאה, גם מבחינת התוצר וגם את תחזית האינפלציה והריבית. אתה שואל אותי בגרוסו מודו? לא נהיה מאוד רחוקים מהמקום שבו היינו. בסוף, אנחנו פועלים לפי ההתפתחויות הגיאופוליטיות, המקומיות והגלובליות, סביבת האינפלציה, הפעילות הכלכלית וגם הנושאים הפיסקליים. לאור זה, אלא אם יהיו שינויים טקטונים במצב, והראינו שאנחנו יודעים לפעול כמו בינואר, ואז חשבנו שנכון לפעול באותה נקודת זמן למרות שהשוק אז חשב קצת אחרת - אז אני מעריך שכל עוד לא יהיו שינויים נפעל בצורה מדודה ושקולה. אני מעריך שלא נהיה רחוקים מהיעד, שדיבר על הפחתה של עד 3.5%".
הפחתתם ריבית, אבל שידרתם טון ניצי בשל האפשרות שהאינפלציה תעלה והגירעון יגדל.
"בסוף, ההחלטות שלנו, החלטות הריבית או המדיניות המונטירית מאזנות בין שמירה על האינפלציה, שתהיה בתוך היעד, לבין תמיכה. האינפלציה במרכז היעד, בגדול 2%, גם הציפיות מעוגנות, והשקל התחזק. זה ממתן עוד יותר את סיכוני האינפלציה. כשאנחנו מביאים את כל אלה יחד, אז הם אפשרו לנו בניהול סיכונים, וזה לא שהיה צריך לרוץ להוריד, להוריד את הריבית כבר עכשיו. לגבי הטון הניצי ששאלת - ולמה שידרנו את זה? כי ההחלטה מתכללת את מה שאמרתי. אנחנו במרכז היעד והשקל התחזק וזה נותן לנו כרית מבחינת מיתון סיכוני אינפלציה".
"ההחלטה מגלמת את עמק השווה בין האינפלציה והכלכלה שמראה עמידות וחוסן למרות התקופה המאתגרת. מצד שני, קיימים סיכונים לאינפלציה. אלה סיכונים גיאופוליטיים מקומיים וגלובליים. שנית, מגבלות ההיצע בשל אנשי המילואים. רואים את דרישת מערכת הביטחון שמתכללת יותר ימי מילואים לאורך כל החזיתות הפתוחות. יש לנו ניסיון בזה, כלומר איך זה משפיע על תוצר והגבלות התוצר. האלמנט השלישי, שלא היה קיים ברקע עד עכשיו - זה עלייה של האינפלציה בעולם. ככל שזו מתארכת, זה גם עלול להיות מיובא לישראל. לכן, הסיכונים קיימים וכמובן כמו שאמרת, ההוצאות הפיסקליות שמביאות לדחף פיסקלי".
 


מה עם הגירעון?
"אני כן רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר משהו על נושא התקציב. כל ממשלה שתיבחר פה, האתגר המרכזי שלה יהיה בתחום התקציב להוריד את החוב, לממן את הוצאות הביטחון ושלוש - להשקיע במנועי צמיחה. כדי לבצע את כל אלה, וזה יהיה תלוי במצב הגיאופוליטי ובמפת האיומים שנגזרת לגבי התקציבים הביטחוניים, וישפיע על ישימות הפעולות הללו, אבל תחת כמעט כל מנעד של התרחישים יהיו צורך לקצץ בתקציבים שאינם תומכי צמיחה ולהגדיל את צד המקורות".

תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה