השוק
המלחמה חוזרת? ארה"ב תוקפת באיראן, הנפט מזנק: מה יקרה לשוק?
לאחר שאיראן תקפה שלוש ספינות מסחר במצר הורמוז, הצבא האמריקאי השיב במתקפה, הממשל האמריקאי ביטל את האישור שאפשר לטהרן למכור נפט - וההפוגה השברירית שהחזיקה חודש נגמרה. מחירי הנפט קופצים, בורסות אסיה נצבעות באדום, והשאלה עוברת עכשיו לתל אביב. מה כל זה אומר על יום המסחר שלפנינו?
הזירה הגאופוליטית חזרה הלילה למרכז הבמה, ובגדול. לאחר שלושה שבועות של הפוגה שברירית, המתיחות בין ארה"ב לאיראן התלקחה מחדש.
אתמול תקפה איראן שלוש ספינות מסחר שחצו את מצר הורמוז, הנתיב הימי הקריטי שדרכו עובר חלק ניכר מהנפט בעולם. בתגובה, פיקוד המרכזי האמריקאי (CENTCOM) הודיע כי פתח ב"סדרת מתקפות עוצמתיות" נגד יעדים איראניים, והזהיר כי טהרן תשלם "מחיר כבד" על פגיעה בנתיבי השיט.
צעד נוסף שהבהיר עד כמה הידרדר המצב: משרד האוצר האמריקאי ביטל את הפטור שאפשר לאיראן למכור את הנפט שלה בעולם. במקביל, המרכז הימי המשותף בהובלת ארה"ב העלה את דירוג האיום לספינות החוצות את המצר לרמה "חמורה", והזהיר כי פעולות עוינות נוספות מצד איראן צפויות.
בקיצור, ההפוגה שהתבססה בחודש שעבר - זו שפתחה מחדש את הורמוז לשיט מסחרי - נמצאת שוב על סף קריסה.
התגובה בשווקי אסיה ממחישה עד כמה האזור חשוף לזעזועים במצר הורמוז. יפן ודרום קוריאה, שתי כלכלות ענק חסרות משאבי אנרגיה מקומיים כמעט לחלוטין, נשענות על המצר כעורק מרכזי לייבוא הנפט שלהן. כל איום על השיט שם מתורגם מיד לחשש מפני התייקרות אנרגיה ופגיעה ביצואניות ובתעשייה.
וכך, מדד הקוספי הקוריאני צולל הבוקר בכ-4.5%, בהמשך ישיר לצניחה החדה של אתמול על רקע דוחות סמסונג. הניקיי היפני מאבד כ-0.8%. מנגד, השווקים הסיניים דווקא מחזיקים מעמד: מדד שנגחאי עולה ב-0.5% ומדד האנג סאנג בהונג קונג מוסיף 0.2% - עדות לכך שהמשקיעים מבחינים בין המדינות הצמודות ביותר לסיכון האנרגטי לבין אלה שפחות.
מחירי הנפט הגיבו מיד: מחיר הברנט קופץ בכ-2.6% ונע סביב 76 דולר, בעוד הנפט האמריקאי (WTI) עולה לכ-72 דולר. זו בדיוק התגובה שהשוק חושש ממנה - הורמוז אחראי למעבר של נתח עצום מהנפט הגלובלי, וכל חשש להפרעה שם מקפיץ את המחירים.
בוול סטריט התמונה מעורבת ומתונה יותר. החוזים על הדאו ג'ונס נחלשים קלות, החוזים על ה-S&P 500 יציבים והחוזים על הנאסד"ק מוסיפים כ-0.3%. המשקיעים מנסים לשקלל שני כוחות מנוגדים: המתיחות הגאופוליטית וזינוק הנפט מצד אחד, ופרוטוקול ישיבת הפד שיתפרסם היום מצד שני.
הפרוטוקול, הראשון בניהולו של היו"ר קווין וורש, צפוי להיות ניצי בטונו - ועלייה במחירי הנפט רק מחזקת את החשש שהאינפלציה כאן כדי להישאר, מה שעלול לאלץ את הפד לנקוט קו קשוח יותר.
עבור הבורסה בתל אביב, הסלמה ישירה בין ארה"ב לאיראן היא תמיד חרב פיפיות. מצד אחד, מתיחות ביטחונית באזור נוטה להכביד על הסנטימנט הכללי ולהגביר תנודתיות. מצד שני, חלק ממניות הביטחון והאנרגיה המקומיות דווקא רגישות כלפי מעלה בתקופות כאלה, ועלייה במחירי הנפט משפיעה על חברות הגז והחיפושים הישראליות.
התגובה בפועל תלויה בעוצמת ההסלמה, במשך הזמן שבו היא תימשך, ובשאלה אם הלחימה תישאר ממוקדת בזירה הימית או תתפשט עד כדי כך שגם ישראל תיגרר למערכה.
עבור המשקיע הישראלי, שתי חזיתות נפגשות כאן. הראשונה היא מחיר הנפט: התייקרות האנרגיה מתגלגלת בסופו של דבר ליוקר המחיה - דלק, חשמל, תחבורה - וגם ללחצי אינפלציה שמשפיעים על החלטות הריבית.
עוד ב-
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
