הכלכלן הראשי של לידר, יונתן כץ, מעריך הבוקר (ראשון) כי הצמיחה ברבעון הרביעי של 2020 קרסה והייתה שלילית ברמה של 7%, שנת 2020 כולה הסתיימה, להערכת כץ, בשיעור שלילי של 3.3%. עוד מעריך כץ כי האינפלציה ב-2021 תהיה חיובית בשיעור של 0.8% והריבית תיוותר ללא שינוי ברמה של 0.1%. 

באשר למסחר במט"ח מציין כץ כי בשנת 2020 מכרו תושבי חוץ בישראל 21 מיליארד דולר בעוד בנק ישראל ספג 20 מיליארד דולר מהם. כץ מציין כי באופן מפתיע למדי, למרות עודף היצוא על פני היבוא, הסקטור העסקי הריאלי (היצואנים) לא השפיעו על שער החליפין של השקל מול הדולר ולמעשה מי שלחץ את הדולר כלפי מטה היו המשקיעים הזרים שרואים בכלכלה הישראלית יעד אטרקטיבי להשקעות.

נתון נוסף שיש לשים אליו לב הוא ההשפעה המקזזת (יחסית) שהייתה למשקיעים המוסדיים הישראלי בכל הנוגע לשער החליפין של השקל מול הדולר. המשקיעים המוסדיים נוהגים לרכוש דולרים ולמכור אותם בקורלציה הפוכה לביצועים של שוק המניות כך שלמעשה כששוק המניות הישראלי עולה, המוסדיים מוכרים דולרים ולהיפך.

בחודש דצמבר גופים מוסדיים ישראלים מכרו מט"ח בהיקף של 7.2 מיליארד דולר נטו, זאת על ידי מכירה של 1.0 מיליארד דולר נטו בנכסים בחו"ל והגדלת הגידור במט"ח בהיקף של 6.2 מיליארד דולר.

"עליות חדות בשוקי המניות בחו"ל אילצו את הגופים המוסדיים למכור מט"ח כדי למנוע עלייה חדה בשיעור החשיפה למט"ח. בחודש דצמבר שיעור החשיפה למט"ח של המוסדיים מכלל הנכסים המנוהלים עלה מעט ל-7.19% מ-6.19% בנובמבר.

"ציינו בעבר את הקשר ההדוק בין התנהגות השווקים (בחו"ל) והפעילות של גופים מוסדיים בשוק המט"ח. המבחן האמיתי יהיה תקופה של ירידות במחירי המניות כאשר בנק ישראל ייאלץ להמשיך לרכוש מט"ח (בהתאם למחויבות לרכוש 30 מיליארד דולר השנה). כותב כץ.