הכלכלן הראשי של אי.בי.אי, רפי גוזלן מעריך שהלחצים שהיו להעלאות שכר יתמתנו בשל העובדה כי בחודש יוני יסתיימו תשלומי החל"ת מהמדינה ויחל תהליך של חזרה מואצת לעבודה. התהליך הזה יביא להתמתנות בלחצים להעלאת שכר בישראל.

גוזלן מעריך עוד כי העלייה החדה בקצב האינפלציה השנתי בארה"ב באפריל והעלייה במחירי הסחורות העצימו את הדיון סביב התפתחות האינפלציה, ובפרט האם העלייה זמנית או צפויה להיות עיקשת וממושכת.

"אין ספק כי העלייה עד כה נתמכה בעלייה במחירי הסחורות ובנקודת ייחוס לרבעון השני אשתקד, שבו משבר הקורונה הוביל לשפל בפעילות וצניחה במחירי הסחורות. לגבי ארה"ב, ההתפתחויות מלוות גם בסביבת אינפלציה מבנית גבוהה מאשר במרבית המדינות המפותחות. אמנם במהלך החודשים הקרובים צפוי להימשך הלחץ מצד מחירי התשומות, אך מעבר להשפעות קצרות טווח אלו, המפתח לאינפלציה בהמשך טמון להערכתנו בשני גורמים עיקריים: הציפיות לאינפלציה ושוק העבודה".

גוזלן אומר עוד כי שוק העבודה מושפע ממאוד מאופי התמיכה הממשלתית, וככל שהיא מתבססת יותר על דמי אבטלה מורחבים, צפוי הפער בין הביקוש להיצע להימשך, כפי שהוא בא לידי ביטוי בעלייה חדה במספר המשרות הפנויות.  "כפי שעולה מהנתונים, בארה"ב ובישראל מספר המשרות הפנויות עלה בחודשים האחרונים בשיעור חד לרמה הגבוהה מזו שנרשמה ערב המשבר.

"באירופה לעומת זאת התמונה שונה, בהתחשב בכך שההתמודדות עם משבר הקורונה הייתה ברובה באמצעות "המודל הגרמני" כלומר באמצעות המשך העסקה תוך סבסוד ניכר של עלותה. 

"אופן סגירת הפער בין הביקוש להיצע יכתיב את האינפלציה בשלבים המאוחרים של השנה אל תוך 2022. בישראל, מודל החל"ת אמור להסתיים בסוף יוני. בחינת ההתפתחויות בשוק העבודה המקומי מעלה כי סך הבלתי מועסקים והעובדים שנפלטו משוק העבודה מאז תחילת המשבר עמד בממוצע על כ-310 אלף. למעשה, עיקר השינויים בהיקף התעסוקה והאבטלה לאורך השנה האחרונה נבעו מיציאה וחזרה מחל"ת בהתאם למצב הבריאותי והמגבלות במשק, בעוד האבטלה הקבועה עלתה בתחילת המשבר ונעה בטווח צר יחסית (300-350 אלף).

"בהנחה וסיום מודל החל"ת ביוני יוביל לחזרה מהירה יחסית לשוק העבודה, הרי שהלחצים לעליית שכר צפויים להיות מתונים, ומכאן גם נגזרת הערכה לסביבת אינפלציה מתונה יחסית במהלך 2022 (כלומר, מעבר להשפעות קצרות הטווח של פתיחת המשק והעלייה במחירי הסחורות)". 

"מבחינת ההשפעה של ההתפתחויות האחרונות במישור הביטחוני המקומי, הרי שהן צפויות להיות מוגבלות למדיי. המשק הישראלי למוד ניסיון עם החרפות במישור הביטחוני ומתאושש במהירות מאירועים אלה, מה גם שהסיבוב האחרון היה אמנם בעוצמה גבוהה, אך קצר ביחס ל-2014 (צוק איתן- 50 ימי לחימה).

"בנוסף, ישנם שני גורמים ייחודיים לתקופה הזו שצפויים לתרום לכך שהפגיעה תהיה מתונה. הראשון, משבר הקורונה הרחיב בצורה חסרת תקדים את יכולת העבודה מהבית, כך שהשבתת הפעילות המשקית מתונה יותר מאשר בעבר.

"השני, עיקר הפגיעה מאירועי ביטחוניים מורגשת באופן משמועתי יותר בתיירות הנכנסת, אך רמתה כיום נמוכה מאוד עקב משבר הקורונה, ולכן הפגיעה מרמה זו זניחה. עם זאת, ניסיון העבר מעלה כי התאוששות בתיירות הנכנסת כתוצאה מאירועים ביטחוניים נעה סביב כ-3 רבעונים, כך שמעבר למגבלות הנובעות ממשבר הקורונה, ההתאוששות של סיגמנט זה צפויה להתארך".