השוק

ענקית הבנייה החקלאית הישראלית, הפועלת ב-40 מדינות, מוצעת למכירה

למרות רווחים של עשרות מיליונים ופעילות ב-40 מדינות, חברת "אגרוטופ" נקלעה לאחרונה לחובות ונכנסה להקפאת הליכים, וכעת מעמידה את פעילותה הרווחית למכירה על השולחן. כבר יש מתעניינים. כאחת הוותיקות בתחום הבניה החקלאית, החברה מבצעת פרויקטים אגרו-טכנולוגים ועסקים בכל יבשות תבל
מערכת ice | 
חווה חקלאית של אגרוטופ (צילום אלון פלג)
נאמני אגרוטופ, שנקלעה לאחרונה לחובות ונכנסה להקפאת הליכים, מעמידים את פעילותה הרווחית למכירה >> על השולחן: חברה המקימה לולים מתקדמים בכל רחבי העולם שרק לאחרונה חתמה על הסכם להקמת לולים בניגריה ובישראל בשווי של 10 מיליון שקלים, וזכויות במקרקעין בהיקף של 21 דונם המוערכים בעשרות מיליוני שקלים.
קבוצות ישראליות ובינ"ל כבר הביעו התעניינות כמעט רבע מיליארד שקל חובות, בקשה לעיכוב הליכים וירידה משמעותית בהזמנות: ממבט ראשון היה נראה כי מצבה של חברת "אגרוטופ" – אחת מקבוצות החברות הוותיקות ביותר בתחום הבניה החקלאית ובביצוע פרויקטים אגרו-טכנולוגים שמקיימת פעילות עסקית ענפה לא רק בישראל, אלא גם באירופה, אפריקה, אוסטרליה ואסיה – עגום במיוחד, ועלה ספק של ממש האם ניתן לשקמה.
אולם כיום, קצת יותר מחודש מהמועד בו הגישה קבוצת "אגרוטופ" בקשה לעיכוב הליכים שבעקבותיה מונו לה הנאמנים רו"ח גבי טרבלסי (ששימש בין היתר כנאמן "מגה") ועוה"ד אבנר כהן (ששימש בין היתר כנאמן לשיקום העיר "טייבה") ממשרד כהן וילצ'יק ושות', נראית התמונה שונה ומספרת סיפור על פעילות חקלאית ששרדה גם את משבר הקורונה ומניבה רווחים מצטברים של עשרות מיליוני שקלים בחמש השנים האחרונות.
מהבדיקות שערכו הנאמנים עלה כי הסיבה המרכזית למצב העגום אליו נקלעה "אגרוטופ" היא כניסתה לפרויקטי תשתית שאפתניים באמצעות חטיבת הבנייה של "אגרוטופ" שנטלה על עצמה פרויקטים הנדסיים בתחום התעשייה - בו היא נעדרת כל יתרון יחסי; כל זאת, בעוד שדווקא בתחום החקלאות ובניית הלולים המודרניים והמותאמים אישית – תחום הפעילות המסורתית של החברה בו היא נהנית ממוניטין וניסיון רב בן עשרות רבות של שנים – המשיכה החברה לייצר רווחים נאים גם במהלך תקופת משבר הקורונה .
הפעילות החקלאית והקמת לולים ב"אגרוטופ" נמשכת גם בימים אלה והחברה פועלת אף לחתימה על עסקאות חדשות להקמת לולים. כך למשל, לפני כשבועיים חתמו הנאמנים על הסכם עם חברה בניגריה להקמת 4 לולים ברווח נאה, ועסקה חדשה להקמת פרויקט חדש בארץ בהיקף של כ-10 מיליון שקלים שביצועה ימשך מספר חודשים.
לאור מסקנתם של הנאמנים בנוגע לסיבות קריסתה של "אגרוטופ", כפי שעלתה מהדוחות הכספיים, אישר להם בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, בו מתנהל תיק השיקום של קבוצת החברות, להזמין את הציבור להציע הצעות לרכישת החברות כולן או חלקן, ולהעבירן הליך של ארגון מחדש. כשלב ראשון, מציעים הנאמנים
למכירה את הפעילות החקלאית של הקבוצה וכן את הזכויות במקרקעין שלה, בכפוף להסדרתם, כאשר המועד האחרון להגשת הצעות -28.7.
בהזמנה להציע הצעות, פרסו הנאמנים שלוש אפשרויות לרכישת חלקים מקבוצת "אגרוטופ": האחת היא רכישת כל הפעילות החקלאית של הקבוצה המתבצעת כיום בעיקר באמצעות "אגרוטופ" ומתמקדת בהקמת חוות ומבנים מתקדמים למשק העופות והחי ופועלת גם כיום ביותר מ-40 מדינות. פעילות נוספת המוצעת למכירה היא של חברת האם "הפח תעשיות מתכת" – שנותנת מענה ללקוחות המעוניינים לבצע שדרוג או שיפוץ בלולים שברשותם ולשפר את תנאי הגידול לעופות. פעילות החברה בתחום הרשתות אינה מוצעת למכירה, מנוהלת כיום באמצעות הנאמנים, אך תועבר לתקופת ביניים לניהולה של "יהודה רשתות", בפיקוח הנאמנים בכפוף לאישור בית המשפט. וזאת, בתמורה ל-350 אלף שקלים לחודש.
הנאמנים סבורים כי הפעילות בשתי החברות הללו ('אגרוטופ' ו'הפח') צפויה לגדול אף יותר לאור ההסכמות שגובשו לאחרונה בין משרדי החקלאות והאוצר לבין מגדלי העופות לקידומה של הרפורמה בענף הלול בישראל – שתחייב מעבר ללולים ללא כלובים - לולים שלחברה ניסיון בהקמתם בעולם. האפשרות השנייה היא לרכוש את הזכויות במקרקעין בהם מחזיקה הקבוצה. מדובר בזכויות במקרקעין בייעוד תעשייה במושב תימורים, המשתרעים על פני 21 דונם ושעליהם בנוי מבנה תעשיה ומשרדים בשטח של כ-7,500 מ"ר המצוי באזור התעשייה של המושב. האפשרות השלישית היא לרכוש את כל קבוצת החברות, לרבות הזכויות במקרקעין ופעילות החברות בתחום החקלאי כמקשה אחת.
 
העמקה בדו"חות הכספיים חשפה כאמור בפני הנאמנים כי לקבוצה מקורות הכנסה רווחיים גם כיום. כך למשל, בתחום הקמת פרויקטים חקלאיים במשק החי, בעיקר לולים. בפעילות זו, שמבצעת הקבוצה באמצעות "אגרוטופ", נרשם בחמש השנים האחרונות רווח מצטבר של כ-34 מיליון שקלים. בשנת 2021 עמדו הכנסות החברה על כ-66 מיליון שקלים עם רווח גולמי של כ-10.5 מיליון שקל.
זאת, על אף שכבר אז ספגה החברה הפסדים כלכליים משמעותיים בתחומי פעילותה שאינם חקלאיים. בשנת 2018, לדוגמה, הגיע מחזור המכירות של החברה בתחום החקלאי לשיא של 94 מיליון שקלים, כשהרווח הגולמי עמד על כמעט 20 מיליון שקלים והרווח התפעולי תזרימי על כ-13 מיליון שקלים. אין ספק שתקופת הקורונה אינה יכולה לשמש אבן בוחן לבחינת הרווחיות, ולחברה פוטנציאל רווח משמעותי, עם פעילות מגוונת רב לאומית. בעניין זה יצוין כי במסגרת התקשרות עם ממשלות ברחבי אפריקה, נתפסות היכולות המפליגות של החברה כמפתח שיכול לסייע למיגור רעב במדינות עולם שלישי.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה