בזמן שאזעקות הפרו את שלוותם של תושבי הדרום וחלק מערי המרכז בסוף השבוע האחרון, ובעלי עסקים רבים נאלצו להתמודד שוב עם הפגיעה הכלכלית הקשה שכל סבב לחימה מקומי גורם להם, התוודעו רבים מהם לראשונה לשם RentSafe. זאת לאחר שחברת הפינטק הישראלית הכריזה שתעמיד ערבויות לעסקים מאזור הדרום בתנאים מיוחדים. אבל מה בכלל עושה רנטסייף?

"רנטסייף היא למעשה מרכז ערבויות, שמנפיק ערבויות לעסקים לצרכים שונים", מסביר אבשלום הרשקוביץ, מייסד ומנכ"ל החברה, בראיון לאתר ice. במלים אחרות, במקום שבעל עסק יצטרך להפקיד ערבויות מנכסי העסק תמורת התחייבויות שונות, וכך לאבד גישה לחלק מכספי העסק, "אנחנו מאפשרים לחברות לשחרר את ההון המרותק כנגד הערבות הבנקאית, ואנחנו עושים את זה בשיטה של Guarantee as a Service (להלן: GaaS) – כמו חברות ההייטק שמציעות SaaS (ראשית תיבות של "תוכנה כשירות", כלומר תשלום חודשי עבור גישה לתוכנה במקום רכישת רישיון בתשלום מראש), כאשר משלמים תשלום חודשי כל זמן שהערבות בתוקף, ולא צריך לרתק הון יקר. יותר טוב שאת הכסף הזה ישקיעו בפיתוח, בשיווק, במחשוב, בגיוס עובדים וכן הלאה".

"הרעיון הגיע בתקופת הקורונה, כאשר חברות הסתכלו ימינה ושמאלה מה קורה איתן", מספר הרשקוביץ. "נכון שחלק מחברות ההייטק בתקופה הזו שגשגו והשוויים (שלהן) טיפסו – אבל תחילת המשבר היתה מפתיעה לכולם, והרעיון הגיע מזה שראינו, באחת מחברות הפורטפוליו, שיש לו פיקדון שאי אפשר לגעת בו, כי הוא מרותק לערבות שהיא כנגד הסכם השכירות. ואז אמרנו: מה אפשר לעשות בשביל לשחרר את הדבר הזה? כך בנינו את המודל של רנטסייף, של GaaS, שבו לא צריך לאשר פיקדון, אלא אפשר לשלם תשלום חודשי כל זמן שהערבות בתוקף, להפסיק לשלם כאשר היא מופסקת או לחדש אותו כאשר היא מחודשת, ובגמישות רבה מאוד. זה עוזר מאוד לחברות האלה – בעיקר בעולם ההייטק, כי הכספים של המשקיעים לא נועדו לשכב בפקדונות שלא מניבים דבר, אלא לטובת קידום העסק. מעבר לזה (כלומר לשכירות), אנחנו גם מנפיקים ערבויות לצרכים כגון מכרזים, ערבויות ביצוע, רישיונות, זיכיונות או כל מיני מטרות אחרות שמצריכות ערבויות בנקאיות, או ערבויות בכלל, לטובת הפעילות השוטפת".

יש לך נתונים לגבי הסכום שבזכותכם לא נעול היום בערבויות?
"כל חברה יכולה (לקבל מאיתנו) החל מעשרות אלפי שקלים ועד מיליונים, ברמה של עשרות מיליוני שקלים", הוא אומר. ההיקף של הערבויות, למשל בעולם השכירות, מוערך היום ב-6 מיליארד שקל. בתחומים אחרים – המכרזים והפעילויות האחרות – המספרים מגיעים למאות מיליארדים של שקלים. זה פרויקטים גדולים, של תשתית, פרויקטים של תחזוקה, או פרויקטים של בינוי... ודאי בתחומים מאוד מפותחים. אם כולם יעשו את זה בשיטה שלנו אז זה הסכום שישוחרר – אבל אני מניח שלא כולם (יעשו זאת) וזה לא יקרה. אבל המספרים הם גדולים מאוד בהיבט הזה, והצרכים הם צרכים קיימים, אז לא כולם משתמשים בזה, כמו שלא כל המכוניות נוסעות בליסינג ולא כולם משתמשים בזה – אבל היקף השימושים ילך ויגדל עם ההכרה וההבנה שגם בזה אפשר לעשות GaaS, לעשות את הערבות כשירות. יש עוד לאן לצמוח, לחלוטין. רק התחלנו, והביקושים בהחלט קיימים, הולכים וגדלים".

הליסינג, שאליו משווה הרשקוביץ את הפעילות החדשה, הוא כנראה הדבר שמזוהה איתו יותר מכל; אחרי הכל, הוא ייסד את סוכנות השכרת הרכב – והליסינג, מעל הכל – אלבר, וניהל אותה במשך עשור, עד למכירה לבעלים הנוכחיים. "כשהתחלנו עם הליסינג למכוניות איש לא ידע מה זה. היום 'תחתום לי כאן וכאן וכאן' – וזה עובד", הוא אומר. לאחר מכירת אלבר הוא ייסד את ISL, חברת הלוואות לסטודנטים שלימים הפכה לכלל מימון אישי.

האם המשבר הנוכחי מביא לעלייה מורגשת בביקוש לשירות כזה, שמשחרר את ההון הזמין בתקופה שבה קשה יותר לגייס הון חדש, בתחומים שנפגעו מהמשבר?
"קשה להגיד את זה עכשיו, כי זה עוד מוקדם", פותח הרשקוביץ את תשובתו בזהירות. "ודאי תהיינה התפתחויות, אבל הן כולן התפתחויות בכיוון החיובי או האלטרנטיבי. קצב הגידול בצמיחה מאוד גדולה – הרבה יותר גדולה ממה שהיה קודם, ואת זה אפשר לזקוף אולי לשני כיוונים: אחד – הצורך עכשיו, שהוא גדול יותר, והשני – מודעות. אלה שני הכיוונים".

הרשקוביץ מספר שחלק מהלקוחות מגיבים על הרעיון ב'אוי, איך לא חשבנו על זה קודם?', או 'תשמע, וואלה, עם זה אני מגדיל את הביזנס'. עם זאת, הוא מדגיש בתגובה לשאלה אם שמע ממישהוא שהרעיון הזה ממש הציל אותו מקריסה לאור המשבר. "אף אחד לא מספר לך שהוא נתקע. אף אחד לא יאמר (את המילים הללו) לא לך ולא לאחרים – אבל אנחנו מבינים את זה שעזרנו להם מאוד. אתה לא חייב להגיע למשבר עם הלשון בחוץ ולהתמוטט".

עם זאת, המשבר הנוכחי אינו הסיבה היחידה להשתמש בשירות של רנטסייף, ומודל ה-GaaS פותר לא רק את הפלונטר הנוכחי של צורך בכסף בזמן שהמשקיעים מעדיפים לקחת פחות סיכונים, כפי שמדגיש הרשקוביץ. "ערבויות תמיד יצטרכו להעמיד לטובת פעילויות כאלו ואחרות. אני חושב שזה יהיה פשוט שימוש יעיל יותר בכלי, וזה ילך ויגבר. זה לא משהוא שאני רואה אותו נעלם. יכול להיות שיהיו מודלים חדשים או דברים שאנחנו לא יודעים אותם כרגע – אבל המודל הזה מספיק חדיש כדי שבטווח שאתה מתאר, של שנתיים-שלוש, הוא בוודאי עדיין לא ימצה את הפוטנציאל שלו".

כך, למשל, הוא מאמין שהמודל של החברה טומן בחובו פוטנציאל לשנות לחלוטין את תחום המכרזים: "תחשוב שאם מישהוא רוצה ללכת למכרז הוא צריך לרתק סכום מסוים של כסף. אבל הוא רוצה ללכת גם למכרז נוסף, ואחר כך הוא רוצה ללכת למכרז שלישי, או רביעי, או חמישי. ואז היכולת שלו להתמודד במכרזים – והרי לא בכל מכרז זוכים – הופכת להיות היכולת ההונית, במקום היכולת התפעולית או המומחיות העסקית".

כדוגמא, הוא נותן מקרה של חברה מקומית מתחום המחשוב שניגשת למכרז שבו מתמודדת מיקרוסופט. עבור אותה חברה קטנה, "הוא הולך למכרז אחד, אבל לא יכול להתמודד (במכרזים נוספים), בעוד שאלה (כלומר מיקרוספט) הלכו בבת אחת על עשרה או 20 מכרזים וזכו ב-4 או 5, והוא במקרה הטוב זכה באחד אם היה לו מזל, ואם לא – הוא זכה באפס, ועכשיו הוא צריך להתמודד למכרז הבא. ככה (כלומר עם ערבויות של רנטסייף) הוא יכול לגשת, אם לא ל-20 מכרזים (במקביל) כמו מיקרוסופט, לשלושה-ארבעה מכרזים".

עוד ב-

ישראכרט נכנסת לפעילות ליסינג למוצרי צריכה לבית

לכתבה המלאה

לדבריו, האפשרות הזו תביא לצמיחה בעסקים קטנים, להגברת התחרות בינם לבין חברות גדולות ובסופו של דבר להוזלת שירותים. "כשתחרות גדלה – בד"כ המחירים יורדים, ואם זה מוצרים שיש להם השלכות ציבוריות אז זה יגולגל בתקווה עד לצרכן הסופי".