השוק

טכנולוגיית הלוויין הישראלית המתקדמת לגילוי ליתיום ומינרלים החבויים בקרקע

החברה הישראלית ASTERRA מודיעה היום כי פיתוחי החברה הביאו לזיהוי מרבצי ליתיום, אחד המשאבים המבוקשים בעולם לאחרונה. הגילוי מתאפשר בזכות טכנולוגיה חדשנית מבוססת אלגוריתמיקה לניתוח צילומי לווין חודרי קרקע המזהה מינרלים מתחת לפני האדמה
מערכת ice | 
לוויינים (צילום pixabay)
ASTERRA, שפיתחה טכנולוגיה מבוססת אלגוריתמיקה מתקדמת לניתוח תמונות לווין המאפשרת זיהוי מינרלים מתחת לפני הקרקע, מודיעה היום (ב׳) כי פיתוחי החברה הביאו לזיהוי מרבצי ליתיום, אחד המשאבים המבוקשים בעת הנוכחית. החברה רשמה פטנט לשימוש החדש בטכנולוגיה ומציינת כי זו צפויה לאפשר לה למצוא מאגרים נוספים ברחבי העולם, לפני השקעה בחיפושים עקרים ויקרים העלולים להביא להרס סביבתי. כמו כן, החברה מודיעה כי פעילות זו תתקיים לצד המשך פיתוח היכולות הקיימות של החברה במציאת מים קרוב לפני הקרקע לצרכים הנדסיים שונים.
טכנולוגיית הליבה שעליה מבוסס הפתרון של ASTERRA עושה שימוש באלגוריתמיקה המבוססת על מדע הגאופיזיקה ובינה מלאכותית לפענוח נתוני מכ"ם (SAR) מלוויינים תוך שימוש בתדר חודר קרקע. השיטה יושמה לראשונה בחיפוש אחר מים על מאדים וכוכבי לכת אחרים בזמן לימודי הגיאופיזיקה של המייסד לורן גאי. מאז 2015, נעשה שימוש בטכנולוגיית ASTERRA במעל מ-70 מדינות. 
בתחילת שנת 2022 השיקו בחברה את ה-CTO OFFICE, תחת ניהולו של גאי, תוך התסכלות אסטרטגית ארוכת טווח של הרחבת  פרוטפוליו החברה לשווקים חדשים בהסתמכות על טכנולוגית הליבה וכן ביצירת שותפיות אסטרטגיות עם שחקנים מרכזיים בתחום החישה מרחוק. 
לורן גאי, מייסד ו-CTO של ASTERRA: ״מתכת הפלא מצויה בלב הרצון העולמי לעבור למכוניות חשמליות אך הביקוש עולה משמעותית על ההיצע מה שגורם לעליה של כמעט 500% במחירי הליתיום ופוגע במאמץ לעצור את ההתחממות הגלובלית. הביקוש העולמי לליתיום אינו יודע שובע, משבר האספקה נוכח ומשמעותי כשההערכות הן כי יגבר עוד רבות ב 10-20 שנים הקרובות. אנו ב-ASTERRA גאים להוביל את תעשיית  space – techבישראל, מרגישים שזו רק ההתחלה ומאמינים שעם הטכנולוגיה הזו, נוכל כולנו להבין טוב יותר את החתימה של האנושות על כדור הארץ". 
לאור המחסור האדיר והביקוש הגובר של ליתיום לרכבים חשמליים, מוליכים למחצה, שבבים, טלפונים סלולריים ולמעשה כמעט בכל תעשייה שבה נעשה שימוש בסוללה, הוחלט להתמקד במתכת יקרה זו ולחקור האם ניתן להשתמש בטכנולוגיה על מנת למצוא מצבורי ליתיום. לאחר בחינת אותות לוויין לזיהוי נוכחות וריכוזי ליתיום מתחת לאדמה ברמות שונות, ובדיקה שנעשתה בשטח על ידי מספר חברות המתמחות בתחום, הממצאים אוששו. התוצאות היו בעלות ערך משמעותי ומעידות על פריצת דרך עולמית.
 
ליתיום, מתכת לבנה-כסופה והיסוד השלישי בגודלו אחרי מימן והליום, נמצא בעיצומו של פריחה חסרת תקדים בהיבטי ביקוש, לכן לא מפתיע לגלות שמחירו של הליתיום עלה פי 13 במהלך השנתיים האחרונות ובמרץ השנה מחירו אף הגיע לשיא של כל הזמנים של 77,000 דולר לטון. העלייה מגיעה בעיקר בשל הביקוש הגואה לרכבים חשמליים הנובע מסובסידיות שניתנת על ידי ממשלת סין לעבור מכלי רכב מונעי בנזין לרכבים חשמליים, כחלק מניסיונה של סין לצמצם את פליטת הפחמן שלה ולעבור לאנרגיה נקייה יותר. יוזמות דומות קיימות גם בארצות הברית שם רק לאחרונה פרסם משרד האנרגיה האמריקאי את התוכנית הלאומית שלו ל והופך את מקורות הליתיום בארה"ב לעדיפות עד שנת 2030.
בשבוע שעבר נחקק אף חוק ה-CHIPS והמדע של 2022, שמחזק עוד יותר יוזמות מעין אלו למעבר לאנרגיה נקיה. נוסף לאלה כוונתה של האיחוד האירופי לאסור מכירת רכבי מנועי בעירה פנימית עד 2035 וכל זאת בזמן שסוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה שמספר הרכבים החשמליים בכל רחבי העולם צריך להגיע ל-47 מיליון בשנה עד 2030 כדי להבטיח שפליטות התחבורה יתאמו לתרחיש הפיתוח בר-קיימא שהסוכנות מבקשת לקדם. 
ככלל, ההשקעה העולמית בסוללות חשמליות גדלה מהר יותר מכל סקטור אנרגיה חדשה, כמו תחנות רוח ואנרגיה סולרית, במהלך השנים האחרונות. רק בינואר האחרון עלו דיווחים כי בשל הביקוש החם לליתיום עבור שוק הרכבים החשמליים שרק הולך וגדל והמחסור באספקה העולמית, מדינות המערב החלו דוהרות להתחרות בסין ולחפש אחר מצבורים.  ההשלכות הכלכליות של אי ייצור מספיק ליתיום עלולות להיות חמורות. Benchmark Mineral Intelligence העריך כי מחירי הליתיום הנוכחיים יכולים להוסיף עד 1,000 דולר לעלות של רכב חשמלי חדש, כשההנחה היא שבישראל העלויות יהיו גבוהות אף יותר. סוללת טסלה דגם S לדוגמא מכילה כ-12 ק"ג של ליתיום. ובמילים אחרות, מגמת התחרותיות של מנועים חשמליים לעומת הנעה מדלק פוסילי נשחקת מה שיקשה על עמידה ביעדי הפליטה העולמיים. המחסור בליתיום כה חריף שאנליסטים ב-Macquarie Group Ltd הזהירו מפני "גירעון תמידי", בעוד שבנק ההשקעות הוותיק Citigroup טעה כשחזה בפברואר האחרון שמחירי הליתיום ״רק״ יוכפלו ל-60 אלף דולר לטון ב-2022. 
ASTERRA (לשעבר Utilis), היא חברת דאטה שנוסדה ב2013 על ידי לורן גאי, כיום מנהל הטכנולוגיות של החברה שיושבת בראש העין ולה כ-70 עובדים. הטכנולוגיה המהפכנית שלה יושמה ביותר מ-70 מדינות כולל ארה"ב, איטליה, בריטניה, צ'ילה ודרום אפריקה. החברה גייסה במרץ 2021 גייסה 6 מיליון דולר בהובלת קרן Beringea ולה משרדים בארצות הברית, יפן ובריטניה. בשנים האחרונות זכתה אסטרה במספר פרסים על חדשנות טכנולוגית בכנסי קיימות וחלל והיא מהווה את חוד החנית של תעשיית הספייס – טק הישראלית.
 
בשנת 2018 נבחרה אסטרה כחברה החדשנית ביותר מישראל על ידי תאגיד FastCompany, בשנת 2019 נבחרה על ידי הפורום הכלכלי העולמי כאחת מ-8 החברות הישראליות בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר להביא לשינוי החברה ועיצוב המהפכה התעשייתית הבאה וב-2021 האקסלרטור AI for good של תאגיד מיקרוסופט בחר בה כאחת הסטארט-אפים ישראליים עם הפוטנציאל הגדול ביותר של שילוב בין בינה מלאכותית לאימפקט סביבתי.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה