1. המתקפה הרצחנית של החמאס והמלחמה בעזה משנות באופן מהותי את התנאים הכלכליים בישראל עקב פגיעה פוטנציאלית משמעותית בפעילות המקומית ובייצוא ותקציבי החירום הנדרשים בעת הזו. הגדלה משמעותית של הוצאות הממשלה לצד ירידה בהכנסותיה הן אתגר ליציבות הכלכלית. התפתחויות אלו מאיימות להסיט את המשק הישראלי מתוואי הצמיחה הגבוהה של השנים האחרונות.

2. כדי לאמוד את ההשפעות הכלכליות של המלחמה נעזרנו בתרחיש להתפתחות הלחימה שבנתה חברת Mind Israel בהובלתם של עמוס ידלין וגיורא איילנד. תרחיש זה מביא בחשבון המשך לחימה המאפיין את הימים האחרונים: פעולה צבאית בעצימות גבוהה מול ארגון החמאס בעזה ומתיחות צבאית-ביטחונית בגבול הצפון מול חיזבאללה. על בסיס תרחיש זה בנינו תחזיות מקרו כלכליות מלוות בצעדי מדיניות מיידיים וכן המלצות לבניית תקציב מחדש לשנת 2024.

יישום צעדים אלו ימזער את הפגיעה במשק במידת האפשר – ניהול מדיניות פיסיקאלית אחראית חשוב כדי לשמר את אמון השווקים הפיננסים, חברות הדירוג ומשקיעי ההיי טק באיתנות הכלכלית של המשק. מאז הלחימה זינקה פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת במחירי ה-CDS מ-60 נקודות בסיס ל-140 נקודות בסיס. עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל מייקרת את מימון החוב העתידי ותקשה על המשק לחזור לתוואי צמיחה.

3. תרחיש המלחמה בניתוח מניח לחימה בעצימות גבוהה בעזה ומתיחות ביטחונית-צבאית עם פעילות צבאית נקודתית בחזית הצפונית עד סוף 2023. מצב זה מלווה בשיבושים בפעילות הכלכלית בעורף בשל ירי רקטי, פינוי ישובים, פעילות חלקית של מערכת החינוך והמשך ירידה בתחושת הביטחון האישי של האזרחים. היקף המילואים המגויס ברבעון האחרון של 2023 הוא 300 אלף איש והחל מהרבעון הראשון ב-2024 תחול ירידה הדרגתית בכוח המילואים. תרחיש זה לדעת אנשי הביטחון נחשב לתרחיש אופטימי.

4. תחת תרחיש זה ועל בסיס ניתוח ירידת שיעורי התעסוקה מתקבלת ברבעון האחרון של 2023 ירידת תוצר של 9%, ביחס לרבעון הקודם. ירידה זו מובילה לכך שצמיחת התוצר בשנת 2023 תהיה 1.5% ומשמעותה ירידה של כ-0.5% בתוצר לנפש. עבור 2024 מתקבלת צמיחת תוצר של 0%-1% (כתלות במהירות חזרה המשק לשגרה), אשר משמעותה ירידה נוספת בתוצר לנפש של כ-2%-1%.

5. התרחיש המלחמתי בבסיס הניתוח מביא בחשבון הוצאות מלחמה הכוללות הוצאות ביטחון, תמיכה במפונים ובנפגעים ותמיכה כלכלית במשק (עסקים ומועסקים). הוצאות אלו מגדילות את הגרעון בכ-10% בשנים 2024-2023 כך שיחס החוב לתוצר בסוף 2024 צפוי לעמוד על 68%. זהו גבול עליון של יחס חוב לתוצר איתו ישראל יכולה להתמודד ללא הפחתת דירוג וכאמור הוא מבוסס תרחיש אופטימי להתפתחות הלחימה ומימון חלקי של ההוצאות דרך הסיוע האמריקאי (20 מיליארד שקל בשנה). בשנים 2025 ואילך תידרש ישראל לגידול פרמננטי בהוצאות הביטחון (בין 0.5-1 אחוז תוצר) כדי לעדכן את בניין הכוח ולהחזיר לאזרחים את תחושת הביטחון.

6. כיום נמצאים אזרחי ישראל במשבר אמון עמוק מול הממשלה ובתחושת בטחון אישי ירודה. משרדי הממשלה מתאפיינים ביכולת ביצוע מוגבלת ואיטית ומסוגלות נמוכה לנהל באופן נכון ומקצועי את המשבר ובכך הם פוגעים בפעילות הכלכלית ובמרקם החברתי. על ראש הממשלה ושר האוצר לבצע מהלכים כלכלים שישדרו לאזרחים, למשקיעים ולחברות הדירוג כי קובעי המדינות מנהלים את המשק באחריות ובהתאמה למציאות החדשה.

7. חזרת המשק לתוואי צמיחה תלויה גם בתחושת הביטחון האישי של האזרחים. עמידה ביעדי המלחמה – שלילת יכולותיו הצבאיות של ארגון חמאס ובמיוחד שחרור החטופים תשקם את תחושת הביטחון האישי של האזרחים ותתרום לחזרתם המהירה לפעילות כלכלית.

8. על ראש הממשלה ושר האוצר לפעול במיידי להגברת יכולת הביצוע והאמון בממשלה והגברת הביטחון הלאומי. יש להעביר את הכספים הנדרשים למפונים ולנפגעים ללא בירוקרטיה, לבטל במיידי את העברת הכספים הקואליציוניים ולדחות מימון כל פעילות שאינה תומכת צמיחה כלכלית או שאינה חיונית בימים אלו. יש להקים לאלתר קבינט כלכלי מצומצם שיהיה אמון על הקמה ותכלול של מנגנוני ביצוע יעילים.

9. יש לפעול במיידית להכנת תקציב חדש ל-2024 שישקף אף הוא את הגברת יכולת הביצוע של הממשלה ואת הגברת הביטחון הלאומי וכן יכלול רפורמות תומכות צמיחה. תקציב זה חייב לכלול ולשקף את התייעלות המגזר הציבורי על ידי שינויים במבנה המשרדים ובפרט ביטול משרדים והגברת התיאום הבין משרדי. שינויים אלו יתמכו בהתייעלות תקציבית ויותר מכל יובילו לייעול בעבודת הממשלה. על תקציב זה להיות מעודכן לצרכי המשק החדשים ובפרט מענה לשינויים פרמננטיים בביטחון, בבריאות, ברווחה ובביטחון הפנים. יש לפעול באחריות תקציבית ולשמור על גרעון שאינו עולה על 5% תוצר.

10. נדגיש כי בניגוד למשבר הקורונה, התמודדות המשק הישראלי עם המלחמה הנוכחית היא אירוע מקומי, ולכן קיים מעקב ממוקד אחר הפעילות בישראל, כך שהתנהלות תקציבית אחראית הינה קריטית לשמירת אמון המשקיעים. התאוששות המשק לאחר המלחמה תהיה שונה מהתאוששותו הנחשונית ממשבר הקורונה. היציאה המהירה ממשבר הקורונה התאפשרה הודות לחיסונים שניתנו בעוד שתוצאות הלחימה מלוות באי ודאות רבה והחזרת הביטחון האישי לאזרחים ופעילות מלאה של המשק תהיה תהליך ארוך ומדורג.

טיעון נוסף וחשוב הוא מצבו של ענף ההייטק אשר שונה באופן מהותי במלחמה הנוכחית ביחס למשבר הקורונה. משבר הקורונה האיץ את ההשקעות בדיגיטציה בעולם וענף ההיי טק המקומי נהנה מזרם ההשקעות ומגידול בפעילות. לעומת זאת, ההאטה הגלובלית בענף ההייטק ובנוסף המלחמה הנוכחית מרחיקות את המשקיעים – כבר עכשיו משקפים שלושת הרבעונים הראשונים של 2023 נסיגה של רמת ההשקעות לרמתן בשנים ב-2019-2017. פגיעה משמעותית בענף ההייטק המקומי עשויה להוות מכה לצמיחה הכלכלית בישראל כיוון שענף זה מהווה 17% מהתוצר. 

11. כל אלו, לרבות החשש הגדול כי יעדי הלחימה לא יושגו במלואם, לרבות חזרתם המלאה של החטופים, מחייבים ניהול כלכלי אחראי ומקצועי שאינו פוליטי או סקטוריאלי ויש בו לתרום ללכידות כלכלית וחברתית. כל סטייה מהניהול המקצועי הדרוש תרחיב לאין שיעור את הפגיעה החברתית והכלכלית באמון אזרחי המדינה במשק וכמובן את אמון המשקיעים בו, לרבות חברות דירוג האשראי. ירידה משמעותית בביטחון האישי, באמון הציבור במוסדות המדינה וברמת החיים בישראל היא איום של ממש לקיומה שכן מצב כזה יתמרץ את ההון האנושי האיכותי לעזוב את המדינה – זהו הסיכון הגדול להישרדותה של ישראל בטווח הבינוני הארוך ויש לוודא שאיום זה מוסר.

עוד ב-

למרות המלחמה: הסיבות לאופטימיות לגבי הכלכלה הישראלית

לכתבה המלאה

• פרופ' צבי אקשטיין הוא ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן