השוק

הפניקס: הורדת דירוג האשראי דורשת תוכנית אסטרטגית ליום שאחרי

הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות רינת אשכנזי מדגישה לאחר החלטת מודי'ס, כי על תקציב המדינה לכלול רפורמות מבניות: "דירוג נמוך מאותת למשקיעים על שחיקה בכושר החזר החוב הממשלתי. הדאגה מהתרחבות המלחמה לחזית הצפון היא מקדם משמעותי. לא מדובר בגזירה פרמננטית שלא ניתנת לתיקון"
מערכת ice | 
הפניקס (צילום Magma Images, shutterstock)
סוכנות הדירוג מוד'יס פרסמה דו"ח מיוחד על ישראל, לאחר שנציגי מוד'יס נפגשו עם בכירי המשק הישראלי ועם בכירי האוצר כדי לקבל תמונת מצב על הכלכלה הישראלית. פגישה זו הייתה אחד הגורמים המרכזיים שהאיצו את תהליך אישור תקציב המדינה. הסוכנות התרשמה ממשרד האוצר ומבנק ישראל שאין חשש ליציבות הכלכלה הישראלית. אולם, החברה חוששת מיעד הגירעון הגבוה שנקבע (6.6% מהתוצר).
מוד'יס הציבה באוקטובר את ישראל תחת "מעקב הורדת דירוג" ולא שינתה אז את הדירוג של ישראל שעמד על A1. להערכת הסוכנות, למלחמה היו השפעות המצדיקות הורדת דירוג. אך אז החליטה שקודם יש לבחון את צעדי הממשלה להתמודדות עם המצב הפיסקלי שנוצר.
 
מוד'יס פרסמה דוח עם כמה נקודות המסביר את החלטתה: חשש מפני גידול חד ביחס חוב התוצר. ישראל סיימה את שנת 2023 עם עלייה קלה ביחס חוב התוצר (62%), והחשש של מוד'יס הוא שאופן טיפול הממשלה בגירעון יכול להביא לגידול חד ביחס החוב לכ-68% מהתוצר בתוך זמן קצר, בשל יעד הגירעון הגבוה שנקבע ובשל דאגה מיציאה משמעותית של חברות מובילות מפעילות בישראל.
 
"הורדת דירוג האשראי על ידי חברת הדירוג מודי'ס מצטרפת לשורה של אתגרים עמם מתמודדת כלכלת ישראל בחודשים האחרונים, ביניהם המצב הביטחוני בדרום ובצפון, השלכות המלחמה על הפעילות הריאלית ועל השווקים הפיננסיים, היעדר תוכנית יעדים סדורה ובניית אסטרטגיה ליום שאחרי, אי-הוודאות סביב הרפורמה המשפטית, הריביות הגבוהות, האטת ענף ההיטק ורבים אחרים", מסבירה רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית בהפניקס בית השקעות.
לדברי הסוכנות, תקציב המדינה אינו תומך מספיק ביצירת צמיחה. רפורמות מבניות הן כלי אפקטיבי לשחיקת היחס חוב התוצר, אך בתקציב שאושר אין מספיק רפורמות חיוניות, ואף אין קיצוצים בתקציבים שאינם תורמים לצמיחה או פוגעים בה. בתחומים מסוימים יש אפילו גידול מסוים, כגון בתקציבים שפוגעים בשילוב של קבוצות חלשות בשוק העבודה.
 
בנוסף, אין העלאת מיסים משמעותית ב-2024. העלאת המיסים המשמעותית ביותר שהטילה הממשלה היא הגדלת המע"מ, אך היא תיכנס לתוקף רק בשנה הבאה. הממשלה ניסתה למנוע העלאות מיסים משמעותיות בשנה הנוכחית, דבר שתרם לגירעון הגבוה. נקודה נוספת היא חשש מהקטנת פעילות העסקים בישראל. למוד'יס יש חשש שעל רקע המצב, חברות ישראליות ובינלאומיות יקטנו או יפסיקו את הפעילות בישראל במהלך השנה הנוכחית. החשש הזה קיים גם בנוגע לבריחת הון של אזרחים ישראלים לחו"ל ("ירידה מהארץ").
 
"דירוג נמוך יותר מאותת לציבור המשקיעים (לזרים ולמקומיים) על שחיקה בכושר החזר החוב הממשלתי, וצפוי כי זו תתורגם לריביות גבוהות יותר, עבור ממשלת ישראל וכנגזרת, עשויה גם להיות השפעה שלילית על עסקים ישראלים בבואם לגייס חוב בחו"ל", מוסיפה אשכנזי. "ריביות גבוהות יותר מאלצות את הממשלה לתעדף את הקצאת המשאבים לטובת תשלום החוב, וזאת על חשבון סעיפים חלופיים כגון משרדים חברתיים או השקעה במה שמכונה 'מחוללי צמיחה". הורדת הדירוג מעיבה על מחירי האג"ח, המניות העל שער החליפין ודרכם על שלל של אפיקי חיסכון פיננסיים".

רינת אשכנזי (צילום: טומי הרפז)
סוכנות הדירוג חוששת מפני האטה בהייטק. ענף ההייטק הגלובלי חווה שנה לא פשוטה, דבר שבאופן טבעי השפיע על ענף ההייטק המקומי. אי הוודאות סביב הרפורמה המשפטית גם כן תרם להאטה בפעילות. מוד'יס אינה צופה שיפור במצב ההייטק בשנה הנוכחית. המשך האטה של ההייטק צפוי להשפיע באופן משמעותי על הכלכלה הישראלית (יותר מאשר כלכלות אחרות), וזאת בשל העובדה שהוא מהווה נתח משמעותי מהכלכלה - 18% מהתוצר ומחצית מהייצוא.
חשש מפני התרחבות העימות לחזית נוספות ומהתמשכות העימות. מוד'יס מודאגת מכך שהמלחמה תימשך עד המחצית השנייה של השנה, או אפילו תזלוג ל-2025, ובעיקר אם המלחמה תתרחב לחזית נוספת. בנוסף, מוד'יס מרוצים מהפחתת הריבית בישראל. החברה שיבחה את פעילות בנק ישראל מאז פרוץ המלחמה, ובפרט את הורדת הריבית שהייתה הראשונה מבין המדינות המפותחות, שצפויה לעודד את הפעילות הכלכלית.
 
"ניתן להבחין כי בשווקים הפיננסים כבר נערכו למהלך מבעוד מועד, ואפשר להניח כי 'החדשות הרעות' כבר מגולמות במידה רבה במחירים", אומרת אשכנזי. "לעיתים קרובות, הבשורות בפועל מוסיפות לוודאות ודווקא גורמות לתיקון מסוים בשווקים. במבט לטווח מעט רחוק יותר, יש לזכור כי לא מדובר בגזירה פרמננטית, שלא ניתנת לתיקון".
"שיפור במצב המשק, מדיניות ממשלתית אחראית מבחינה תקציבית, בניית תוכנית אסטרטגית ליום שאחרי המלחמה, רפורמות, התאוששות כלכלית גלובלית  ובפרט זה, בענף ההייטק, כמו גם ולא פחות חשוב, יציבות פוליטית מקומית עשויים להחזיר את עטרה ליושנה, כלומר הדירוג יכול לחזור לקדמותו אם קובעי המדיניות יבצעו את המהלכים הנדרשים".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה