איראן מזוהה כבר עשרות שנים כאחת מיריבותיה החריפות ביותר של ישראל והעוינות בין המדינות הגיעה בשנים האחרונות גם לעימות צבאי ישיר. אלא שבתוך הרפובליקה האסלאמית עצמה מתקיימת עד היום קהילה יהודית פעילה. תיעודים חדשים שעלו ב"חדרי חרדים" לאחר שמחת תורה מציגים מאות מבני הקהילה בבית הכנסת יוסף אבאד בטהרן, רוקדים בהקפות עם ספרי התורה, כאשר רבה של איראן, הרב יהודה גראמי, נראה בין המשתתפים. המראות מעלים שאלה מתבקשת: כיצד דווקא איראן מאפשרת ליהודים לקיים חיים דתיים בפומבי?

התשובה נעוצה בין היתר במעמד החריג שמעניקה החוקה האיראנית ליהדות. בניגוד לדתות שאינן מוכרות על ידי המשטר, יהודים מוגדרים באיראן כמיעוט דתי מוכר, רשאים לקיים בתי כנסת ומוסדות קהילתיים ואף מחזיקים במושב שמור בפרלמנט האיראני. על פי הערכת הוועדה האמריקאית לחופש דת, באיראן חיים כיום כ-8,500 יהודים  בעיקר בטהרן, שיראז, איספהאן ויזד. אלא שהחופש הזה מוגבל: ארגוני זכויות אדם מדווחים על פיקוח על בתי הכנסת, אפליה ולחצים על נציגי הקהילה להפגין נאמנות למשטר.

מאתר "חדרי חרדים" (צילום: באדיבות המצלם)

הקהילה מפעילה גם בתי ספר, בתי כנסת ומוסדות יהודיים נוספים. על פי נתונים שפורסמו בשנים האחרונות, בטהרן לבדה פועלים עשרות בתי כנסת, לצד בתי ספר יהודיים, אם כי אלה נמצאים תחת פיקוח ממשלתי. ליהודים באיראן יש גם זכות עקרונית לעלות לישראל מכוח חוק השבות, ככל שהם עומדים בתנאיו. בפועל, היחסים בין המדינות הופכים מעבר כזה למורכב מאוד, ועליות מאיראן בוצעו לאורך השנים בין היתר דרך מדינות שלישיות.

וכאן נמצא הגבול העדין שעליו נאלצת הקהילה ללכת. המשטר האיראני מבדיל באופן רשמי בין יהדות לבין ציונות: ניתן להיות יהודי באיראן, להתפלל בבית כנסת ולחגוג את החגים, אבל הזדהות עם ישראל עלולה לעורר חשד חמור. משרד החוץ האמריקאי תיאר בעבר הגבלות ואפליה כלפי הקהילה, לצד רטוריקה אנטישמית מצד בכירים במשטר. במהלך המלחמה עם ישראל ב־2025 אף פרסמו ראשי הקהילה הצהרות חריפות נגד התקיפות הישראליות והביעו נאמנות לאיראן; גורמי מעקב בינלאומיים טענו בהמשך כי נציגי מיעוטים ובהם יהודים, נתונים ללחצים להצהיר על תמיכה במשטר.

עוד ב-

דיווח מדאיג: המשטר האיראני רודף חברים בקהילה היהודית

לכתבה המלאה

הקהילה היהודית באיראן עלתה לכותרות גם בחודש אפריל האחרון, בנסיבות שונות לחלוטין. בית הכנסת רפי-ניה במרכז טהרן ניזוק קשות במהלך תקיפה במסגרת המלחמה באיראן. בתמונות מהזירה נראו ספרי תורה וחפצי קודש בין ההריסות, ולפי דיווחים לא היו נפגעים במקום. כעת, כחצי שנה לאחר מכן, התיעודים משמחת תורה מציגים צד אחר של אותה קהילה קטנה: אלפי יהודים שממשיכים לקיים חיים יהודיים בלב אחת המדינות העוינות ביותר לישראל.