הסופרת, המשוררת והמתרגמת הקנדית אן קרסון הוכרזה היום (חמישי) כזוכת פרס נובל לספרות לשנת 2026. קרסון, בת 76, זכתה להכרה על יצירה שמשלבת שירה, פרוזה ותרגום, ומחברת בין המיתולוגיה והספרות היוונית העתיקה לסיפורים עכשוויים. האקדמיה השוודית שיבחה את החדשנות בעבודתה ואת האופן שבו יצרה צורות ספרותיות חדשות באמצעות הדיאלוג עם המסורת הקלאסית.

לצד הישגיה הספרותיים, קרסון הביעה תמיכה בקריאות לנקיטת צעדים נגד ישראל. שמה מופיע ברשימת התומכים ב"מכתב נגד אפרטהייד", שפורסם ב-26 במאי 2021, לאחר מבצע שומר החומות. "זה אינו סכסוך: זה אפרטהייד", נכתב בו, בתרגום מאנגלית. המכתב האשים את ישראל בקולוניאליזם וקרא לממשלות להטיל סנקציות ולנתק קשרי מסחר, כלכלה ותרבות. עוד דרש להפסיק את התמיכה הבינלאומית בישראל ובצבאה, ובפרט את הסיוע האמריקאי.

גם לאחר טבח 7 באוקטובר הופיע שמה במכתב תמיכה ביוצרת פלסטינית. ב-16 באוקטובר 2023 פורסם מכתב שעליו חתמה, שהתנגד לביטול טקס הענקת פרס לסופרת עדניה שיבלי ביריד הספרים בפרנקפורט. החותמים מחו על צמצום הבמה לקולות פלסטיניים בעקבות המלחמה. המכתב עסק בחופש הביטוי ובייצוג תרבותי, וכלל גם קריאה לתת מקום לקולות ספרותיים מישראל ומפלסטין.

המתח בין הישגים ספרותיים לעמדות פוליטיות כבר עורר מחלוקות סביב הפרס. ב-2019 מתח ארגון הסופרים PEN America ביקורת חריפה על הבחירה בפטר הנדקה, בשל תמיכתו במנהיגים סרבים והטלת ספק בפשעי מלחמה מתועדים. מנגד, בריאיון שפורסם באתר האקדמיה השוודית באפריל 2024 הבהירו נציגיה כי הפרס מוענק על בסיס הישגים ספרותיים, וכי אף שעשויות להיות לו השלכות פוליטיות, הוא אינו מוענק מתוך כוונות פוליטיות.

כזכור, גם זכייתה של אנני ארנו בפרס ב-2022 לוותה בעיסוק בעמדותיה כלפי ישראל. ארנו תמכה בחרם על האירוויזיון בתל אביב והתנגדה לשיתוף פעולה תרבותי בין צרפת לישראל. תנועת BDS אף פרסמה הודעת ברכה על זכייתה ושיבחה את תמיכתה בצעדים נגד ישראל. שמה של ארנו מופיע לצד קרסון גם ברשימת התומכים במכתב מ-2021.

עוד ב-

אבל כבד במדע: הלכה לעולמה הישראלית הראשונה שזכתה בפרס נובל

לכתבה המלאה