נבחרת אייס
גם אם נתניהו יפסיד, הימין ינצח
גם אם נתניהו יפסיד, הימין ומדיניותו עלולים להישאר בשלטון. כדי להשיג שינוי אמיתי ולא רק חילופי גברא, דרוש שמאל חזק שיציב אופק מדיני, דמוקרטי ושוויוני ליום שאחרי
הסקרים האחרונים מספקים סיבות לאופטימיות. בסבירות גבוהה הממשלה הנוכחית, על מרבית מרכיביה, נמצאת בדרכה הביתה. אבל אסור להתבלבל. גם אם נתניהו יפסיד, הימין עלול שוב לנצח.
הבעיה היא שביום שאחרי הבחירות אנחנו עלולים לגלות שנתניהו הלך, אבל ישראל נשארה בימין. יש לפחות שלושה תרחישים שבהם זה בדיוק מה שיקרה.
בתרחיש הראשון נתניהו, בעזרתו של וינטר שלוקח קולות מליברמן ומאיזנקוט, מצליח בכל זאת להגיע ל-61. וינטר כופה ממשלה ללא חרדים, בנט מצטרף ואולי גם ליברמן, וישראל מקבלת ממשלת ימין קיצונית אפילו יותר. ממשלה של טרנספר, מלחמות, בידוד בינלאומי, אלימות מתנחלים והמשך ההפיכה המשטרית. ממשלה שבה וינטר, בנט וליברמן יתחרו מי מאגף את נתניהו מימין.
בתרחיש השני נתניהו אינו מגיע ל-61 ולמתנגדיו יש רוב, אבל הרוב תלוי בתמיכת המפלגות הערביות. מיד תתחיל מתקפה שלפיה ממשלה הנשענת על רע"ם או על המפלגה הערבית המשותפת אינה לגיטימית. מפלגות הימין המתנגדות לנתניהו ילחצו על איזנקוט להקים ממשלת אחדות עם הליכוד, ללא הערבים וללא השמאל. חגיגות הניצחון יסתיימו מהר מאוד ושוב נקבל ממשלת ימין.
התרחיש השלישי נראה אופטימי יותר. גוש השינוי משיג רוב, איזנקוט מקים ממשלה עם בנט, ליברמן והדמוקרטים ונתניהו עובר לאופוזיציה. לכאורה, ניצחון מוחלט. אלא שהשאלה החשובה באמת היא איזו מדיניות תוביל הממשלה הזאת.
המתנחלים כבר מזמן לא מתנחלים רק על הגבעות. הם התנחלו גם ברוב המפלגות, לרבות במפלגות גוש השינוי. כמעט בכל אחת מהן אפשר למצוא מועמדים ואנשי ארץ ישראל השלמה. כמעט איש מראשי הגוש אינו מדבר באופן ברור על טרור המתנחלים, על סיום הכיבוש, על פתרון מדיני ועל הצורך בהקמת מדינה פלסטינית.
ברגע האמת אותם קולות עלולים שוב לתת את הטון. הצורך של הממשלה החדשה להוכיח שהיא לא שמאל, יחד עם האשראי שהיא תקבל מהעולם ומהתקשורת, עלולים להפוך אותה לממשלת ימין שמתחפשת לממשלה מתונה. נתניהו יהיה באופוזיציה, אבל המדיניות שלו תמשיך לחיות ולבעוט.
ויש גם תרחיש רביעי. תרחיש שבו לא רק נתניהו מפסיד, אלא גם הדרך שלו.
זה יקרה רק אם הציבור שרוצה שינוי לא יסתפק בהצבעה נגד נתניהו, אלא יצביע בעד דרך אחרת. מי ששבע ממלחמות, מהכיבוש ומהאלימות, ומי שרוצה ישראל דמוקרטית, שוויונית ושוחרת שלום, צריך לתת כוח למפלגות שאומרות זאת במפורש.
לא עוד הצבעה אסטרטגית אוטומטית למרכז. כדי שתקום ממשלת מרכז שמאל שתוביל מדיניות אחרת, דרוש שמאל חזק מספיק כדי להשפיע על הרכבה, על סדר היום שלה ועל דרכה המדינית.
הממשלה הבאה צריכה לפתוח דף חדש מול הפלסטינים, להציב אופק מדיני, להיאבק בטרור היהודי ובאלימות המתנחלים, לשקם את היחסים עם העולם ולהחזיר למרכז את זכויות האדם, הדמוקרטיה והשוויון.
ובעיקר, היא צריכה להפיק את הלקח החשוב ביותר מ-7 באוקטובר. אי אפשר לנהל את הסכסוך לנצח. צריך לפעול לפתרונו.
עוד ב-
זה המבחן האמיתי של הבחירות הבאות. לא רק מי יהיה ראש הממשלה, אלא איזו מדיניות תוביל ישראל ביום שאחריהן. אם נתניהו יפסיד אבל המדיניות תישאר, השלטון אולי יתחלף, אבל הכיוון לא ישתנה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
