נבחרת אייס

מודאגים מהמפולת בשווקים? איך לא לקבל החלטות כשהבורסה יורדת

איך נראות לאורך זמן התשואות במניות שנפלו, מדוע "עודף מעקב" עלול לגרום לטעויות – ומה חלקה של העיתונות בדימוי השלילי של הבורסה? 
מתן חודורוב
מתן חודורוב |  2
מתן חודורוב ובורסה (צילום רונן אקרמן, פלאש 90, pixabay)
"אז כדאי למכור את כל המניות שלי?" – נשאלתי השבוע, ברצינות גמורה, בעקבות אחד הדיווחים המתחייבים על ירידות השערים החדות בתל אביב. בניגוד לחדשות רעות בזירה הביטחונית או המדינית, שעליהן אין לצופים שליטה, כותרת שלילית מהבורסה דוחקת לעיתים משקיעים מהשורה לקבל החלטות מהירות, שלאו דווקא מיטיבות עמם לאורך זמן.
 
מבחינה עיתונאית צרופה, אין כאן דילמה: כש-35 החברות הציבוריות הגדולות בישראל מאבדות מערכן 6.5% בתוך שבוע, ובארה"ב מדד נאסד"ק מוחק תשואה של שנה שלמה, ברור שמדובר במגמה מובהקת שיש להציג כמידע לציבור. מאידך, חשובה בפרשנות גם הפרופורציה: עד כמה מפולת בשוקי ההון, חריפה ככל שתהיה, פוגעת ברווחי הציבור הסבלני שנשאר עם התיק לטווח הארוך?
כמו בכדורגל, הטבלה לא משקרת: מבט של 30 שנה לאחור על הדאו ג'ונס האמריקני, מלמד שגם לאחר הצניחה האחרונה במדדים, השקעה בחברות הנכללות בו הכפילה את ערכה פי 4.6 (מ-6,990 נקודות במאי 1992 ל-32,160 ביום שלישי השבוע). הביצועים של מניות הנאסד"ק, המייצגים את התפתחות המגזר הטכנולוגי, אפילו מרשימים יותר – ובכל מקרה, בממוצע גס מדובר בתשואה שנתית דו-ספרתית, שמתוכה יש לקזז כמובן את האינפלציה ואת היחלשות הדולר (כלומר, השחיקה בשווי השקלי של הכסף) לאורך התקופה הרלוונטית.
 
הבורסה אמנם תנודתית בהרבה מאפיקים אחרים כמו נדל"ן – ולראייה רק השנה איבד ה-S&P 500 כ-16% מערכו, לאחר שב-2021 הניב כ-26%; שני המשברים המשמעותיים בדורנו, הסאב-פריים ב-2008 והקורונה ב-2020, ריסקו מיידית את המדדים וגרמו להפסד חסכונות עצום. לכן יש להכיר בכך שפסיכולוגית, ההחזקה הישירה במניות אינה מתאימה לכל אדם, ובמיוחד לא לשונאי סיכון – כלומר, מי שיכאבו הפסד של שקל יותר מכפי שישמחו על רווח בסכום גבוה יותר. ואולם, לעיתים מבט חדשותי לטווח הקצר מעמעם את התמונה המלאה, והיא שבחלוף העשורים ההשקעה בשוקי ההון – מוולסטריט ועד תל אביב – דווקא השתלמה מאוד למי שבחרו להתמיד בה.
החשש מפני "עודף ניתוח" לטווח הקצר, שיגרום למשיכות כספים על בסיס סנטימנטים בלבד, הביא את רשות שוק ההון למנוע את הצגת התשואה החודשית של אפיקי החיסכון באתר "גמל-נט" הממשלתי – ולאפשר השוואת רווחים, למשל בין קרנות הפנסיה השונות, לתקופה של שנה ומעלה בלבד. זהו מקרה חריג שבו הרגולטור מגביל מיוזמתו גישה לנתונים כלכליים, על אף שאין כל קושי טכני לייצר אותם, מפני שבעיניו הפקתם לטווח קצר מטעה מעצם טיבה (אתרים פרטיים מציעים כמובן לעקוף את המגבלה בקלות). מנגד, משרד האוצר היה הגורם שתמרץ את העמיתים בקרנות ההשתלמות למשוך מתוכן את השקעתם, מבלי לשלם עליה מיסים, גם אם טרם חלפו 6 שנות חיסכון – והכול דווקא בשיאו של גל הירידות העולמי בבורסות, עם פרוץ המגפה. בכך, המדינה עודדה את הציבור "להיפגש" עם ההפסד במזומן ולמעשה למכור בזול לאחרים את אותן המניות שמאוחר יותר עלו. האם החוסכים הרוויחו מכך?
וזו, למעשה, הבעיה העיקרית בתגובה האוטומטית של רבים לתנודתיות בבורסות: בשל משיכות הון מהירות, בעיקר בעתות שפל, מי שספגו ירידות שערים חדות בתחילת המשבר, לאו דווקא ייהנו משינוי המגמה כשיגיע סוף-סוף התיקון; ובהתאמה, מי שקופצים אל תוך השוק רק לאחר שראו דיווחים על עליות חדות ומתמשכות, מגלים לעיתים קרובות שהם כבר החמיצו את שיא הגל – ומימושי רווחים (כלומר, מכירת מניות שזינקו מצד משקיעים אחרים), הובילו אותם לתשואה שלילית. האסטרטגיות האלה, שתכליתן "לעשות מכה" או "לברוח ממכה" בהתאם למה שנתפס באופן רגעי ככיוון הרוח, לא מתאימות לרוב המשקיעים שאינם מצוידים במומחיות פיננסית וגורמים לרובם מפח נפש. חוויות מהסוג הזה תורמות שלא בצדק לדימוי השלילי של הבורסה כ"קזינו", בעוד שבפועל מדובר בזירה כלכלית חשובה למימון החברות והצמיחה במשק.
ומה חלקנו כאנשי תקשורת בשימור התפיסה הבעייתית הזו? ב-2018 פרסם בנק ישראל מחקר מעניין שעסק בסיקור החדשותי של הבורסה בת"א. המסמך התבסס על כל הידיעות שהופיעו בעיתונים היומיים (הכלכליים וגם הכלליים) בין 2011 ל-2017; בתקופה הזו ידעה הבורסה 894 ימים של עליות שערים, לעומת 806 ימים של ירידות – כלומר, במרבית הזמן היא סיפקה לכאורה "חדשות טובות". בכל זאת כלכלני הבנק, בהובלת הד"ר יוסי סעדון ששימש אז כדובר הראשי של המוסד, מצאו שבכל המערכות שוק ההון סוקר באור שלילי יותר מאשר בנימה חיובית. המגמה הזו בלטה בעיתונים הכלליים יותר מאשר במוספים הכלכליים, אך אפיינה כאמור את כל כלי התקשורת שנבדקו.
מעניין לדון בסיבות שמובילות לתופעה – האם הציבור שנרתע מסיכון מתעניין יותר בחשש להפסיד מאשר בהזדמנויות להרוויח? ואולי לחדשות רעות בכלל, יש יותר צמא מידיעות חיוביות? – אך השורה התחתונה של המחקר ברורה: גם אם הבורסה עולה רוב הזמן, לפחות בתקופה הנבדקת, הקוראים והצופים נחשפים למתרחש בה בעיקר כשהיא יורדת. נדמה לי שהממצאים הללו מחייבים יותר מודעות וחוש פרופורציה, הן מצד העיתונאים והן מצד המשקיעים.
את כל התובנות האלה חשוב לזכור דווקא עכשיו, כשמצטברים הסימנים למגמה שלילית שתימשך אולי חודשים. הפעם לא מדובר באירוע אחד שומט לסתות שמכה את העולם בתדהמה, כמו קריסת בנקים בארה"ב או סגר כללי בשל תחלואה, אלא בתהליך עקבי של העלאות ריבית (חלקן חדות) בהנהגת הנגיד הפדרלי. המשמעות היא שאפיקים מופחתי סיכון מחוץ לבורסה – למשל אגרות חוב ממשלתיות או חסכונות בנקאיים שבעשור האחרון הניבו תשואה אפסית – ייעשו בקרוב משתלמים יותר, ויסיטו השקעות משוק ההון באופן שעלול להתבטא בירידת מחירי המניות. על ציר זמן של שבוע, חודש או שנה, התנודות האלה יהיו חדות ושוב יפתו רבים לקבל החלטות מהירות – אך ככל שנרחיק את קצה טווח הגרף, למשל בעשור או שניים אחורה, הן ייראו כמו קווים מתונים שסוטים מהכיוון הכללי.
בתקופה שבה רבים פונים בשאלות כמו "מה יקרה בשווקים", או "מה לעשות עם הכסף", חשוב לי לומר בצניעות שאינני מתיימר (או רשאי עפ"י החוק) לייעץ בהשקעות לאיש; למען האמת אני גם לא עוקב מספיק אחר מניות ספציפיות, כדי לנתח ברמה של אנליסט איזו מהן צפויה להצליח יותר מאחרת. דבר אחד נדמה לי שכן אפשר לומר בזהירות, על סמך הניסיון: מי שיסתכל על הבורסה כמכשיר התעשרות לטווח הקצר ולא כמרתון ארוך, עלול בדרך כלל להתאכזב.
אין באמור כדי להוות ייעוץ השקעות מכל סוג
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    מידע נכון אבל חסר
    מקס 05/2022/16
    הגב לתגובה זו
    1 0
    1. רווח או הפסד בבורסה קשור בעיקר למתי החלטת למכור. לעיתים החיים מזמנים אירועים טובים כמו נישואי הבת, או רעים כמו מחלה, שמכריחים למכור בנקודת זמן שלא נבחרה. עלולים להפסיד הרבה גם אם הסטטיסטיקה מנבאת רווח. 2.זה נכון שבראיה לאחור המדדים תמיד עולים. אבל במדדים לא מזכירים שהיו חברות שפשטו רגל ונעלמו מהמסחר.
    סגור
  • 1.
    תסלח לי אבל
    חיפה 05/2022/13
    הגב לתגובה זו
    2 0
    המאמר די שיטחי. מה בנוגע למלחמת עולם פוטנציאלית? אינפלציה? בסדר בסין? מחסור עולמי בסחורות? הירידות כוללות הרבה אי וודאות. אז אני לא יודע מאיפה האומץ לייעץ לאנשים לא למכור.
    סגור