משפט

תיקון או פוליטיזציה: הצעת החוק שמטלטלת את מערכת המשפט

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק לשינוי אופן בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים — הקואליציה טוענת: "תיקון מציאות חולנית" בעוד האופוזיציה מזהירה: "שליטה פוליטית במערכת המשפט"

דוד לוי | 25/2/2025 13:47

ח"כ שמחה רוטמן בוועדת החוקה (צילום נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק לשינוי אופן בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים, ביוזמת יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן. ההצעה מעבירה את הסמכות לבחירת הנציב מידי הוועדה לבחירת שופטים לידי ועדה חדשה בת שבעה חברים, במהלך שמעורר מחלוקת חריפה בין הקואליציה והאופוזיציה.

לפי הנוסח המאושר, הוועדה החדשה לבחירת הנציב תכלול שבעה חברים: שר המשפטים, שר העבודה, שני שופטים בדימוס (אחד שייבחר על ידי שופטי העליון ואחד על ידי נשיאי בתי המשפט המחוזיים), דיין בדימוס שייבחר על ידי הרבנים הראשיים, הסניגורית הציבורית הארצית, חבר כנסת שייבחר בדרך שיקבע יו"ר הכנסת.

כל חבר ועדה יוכל להציע שני מועמדים, והבחירה תיעשה ברוב רגיל של ארבעה מתוך שבעה חברים. משך כהונת חברי הוועדה יעמוד על ארבע וחצי שנים. במהלך הדיון אושרה פה אחד הסתייגות בנושא ייצוג נשי, שהגישו סיעות יש עתיד והעבודה.

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן טען כי המצב הנוכחי, שבו שופטים מכהנים משתתפים בבחירת מי שיברר תלונות עליהם, הוא פסול מיסודו. "המציאות שבה שופט מכהן, ואחר כך שלושה שופטים מכהנים בוחרים מי מברר עליהם תלונות, זו מציאות חולנית שאסור לקבל", אמר רוטמן. "הנציבות הפכה מכלי פיקוח נוסף לכלי נוסף בידי נשיא העליון".

רוטמן הוסיף: "עדיף טלאי מכוער מאשר חור יפה. הפתרון לא מושלם, אבל האלטרנטיבה כרגע היא שהם ישבו ויסגרו ביניהם, והשופט עמית יוכל לבחור מי יברר עליו את התלונות, זה לא מקובל". בהתייחסו לביקורת על הצעת החוק, טען רוטמן כי ניסה להגיע להסכמות בין ממלא מקום נשיא העליון דאז, השופט פוגלמן, לבין שר המשפטים.

מנגד, חברי האופוזיציה הביעו התנגדות נחרצת לשינוי, וטענו כי מדובר בניסיון להשתלט פוליטית על מערכת המשפט. ח"כ יואב סגלוביץ' התבטא בחריפות: "החוק נולד בחטא, בגלל ששר המשפטים לא מדבר עם נשיא העליון. הצעת החוק נחתה על שולחננו כחלק מפקודה מסודרת לאצבע בעין למערכת המשפט".

הדיון היום בוועדת החוקה (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

לדבריו, "יש פה שליטה פוליטית קואליציונית, ונותנים כוח בידי אותו נציב עתידי. ההליך כולו נרמס בכנסת. בצר לנו, מה שנעשה הוא לבקש סעד מבית משפט, וזה מה שאתם מכוונים אליו, כדי שאם חלילה יתערב בית המשפט תוכלו שוב לתקוף אותו".

סגלוביץ' הוסיף כי הדרך הנכונה היא לא להשוות את אופן בחירת הנציב למועצת הרבנות הראשית אלא לוועדה למינוי שופטים, וכי העלה הסתייגויות שיכלו למנוע "את האפשרות לבחירת נציב מטעם".

ח"כ גלעד קריב מיקד את ביקורתו גם על חברי האופוזיציה, וקרא להם "להתעורר" ולהתנגד ל"חקיקה המסוכנת הזו". לדבריו, "זו חקיקה המחזירה אותנו לימים של לפני 6.10 ואף חמור מכך".

על פי ההסדר הקיים, נציב תלונות הציבור על שופטים ממונה בידי הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעה משותפת של שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון.

במקור, הצעת החוק של רוטמן הייתה רדיקלית אף יותר וקבעה כי בחירת הנציב תיעשה במליאת הכנסת, בהצבעה חשאית, ברוב מיוחס של 70 חברי כנסת. הצעה זו רוככה במהלך הדיונים בוועדה.

הדיון בהצעת החוק הסתיים מוקדם מהצפוי, לאחר שיו"ר הוועדה החליט לקצר אותו כדי לאפשר השתתפות בהלווייתו של עודד ליפשיץ, שנחטף מקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר וגופתו הושבה לאחרונה מעזה.