משפט

לשופטי העליון נמאס מהתופעה הזאת: "התגובה תשתנה בהתאם"

שוב נדרש בית המשפט העליון להתעסק בעתירה שהוגשה אליו תוך התבססות על בינה מלאכותית והפניות לפסקי דין מומצאים. וזה קורה מספר ימים לאחר שנדחתה עתירה מסיבות דומות

דוד לוי | 4/3/2025 11:34 1

בינה מלאכותית בבית המשפט (צילום אילוסטרציה shutterstock)

בית המשפט העליון דחה עתירה שהוגשה על-ידי "העמותה לקידום זכויות הכלבים" נגד שר החקלאות, וזאת לאחר שהתברר כי העתירה מסתמכת על פסקי דין שלא היו ולא נבראו. העתירה עסקה בהארכת הוראת שעה המקלה על המתת כלבים משוטטים באזור עוטף עזה, בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".

מדובר במקרה שני תוך פחות משבוע, לאחר שרק מספר ימים לפני כן, דחה בית המשפט העליון עתירה אחרת בדיוק בשל אותה סיבה – הסתמכות על מקורות משפטיים פיקטיביים שנוצרו באמצעות כלי בינה מלאכותית.

השופט נעם סולברג, שכתב את פסק הדין, הביע תדהמה מהישנות התופעה וכתב כי "טרם יבשה הדיו" מעל פסק הדין הקודם, "שבו עסק בית משפט זה בהרחבה בדינה של עתירה שהסתמכה על פסקי דין שלא היו ולא נבראו, גם לא משל היו, וכבר שבים אנו ונדרשים למקרה כמעט זהה".

הבעיה התגלתה כאשר בית המשפט ביקש מהעותרת להציג את פסקי הדין אליהם הפנתה, לאחר שניסיונות לאתרם במאגרים המשפטיים העלו חרס. במקום להגיש את המקורות המשפטיים, העותרת ביקשה למחוק את העתירה, מה שהוביל את בית המשפט למסקנה ברורה שאותם מקורות אינם קיימים.

השופט סולברג התייחס בחומרה להגשת עתירה המבוססת על טענות משפטיות בדויות, בהתבססו על הקביעות בעניין פלונית. הוא ציין כי עורך דין המגיש כתב טענות כאמור חוטא "חטא מרובע": "כלפי בעל הדין אותו הוא מייצג; כלפי בית המשפט; כלפי הצד שכנגד; וכלפי מקצוע עריכת הדין".

בפסק הדין, הדגיש השופט סולברג כי "עליית השימוש בכלֵי בינה מלאכותית, אשר אין חולק כי נושאת עִמה ברכה רבה, טומנת בחובה גם סיכונים: אותם אלה שלא ידעו לעשות בכלים הנ"ל שימוש זהיר, כנדרש, עלולים להגיש – לא אחת בבלי דעת – כתבי טענות שבהם מכשלות גם במישור המשפטי".

השופט סולברג קבע כי אין להבחין בין הטעיה במישור העובדתי להטעיה במישור המשפטי, ושתיהן מצדיקות דחיית עתירה על הסף. כמו כן, הוא הדגיש שהטעיה שמקורה בשימוש בכלי בינה מלאכותית אינה "קובעת ברכה לעצמה" ואינה ראויה ליחס שונה מהטעיות שמקורן בסיבות אחרות.

"משדורשים אנו ממבקש סעד כי יגיע לבית משפט זה 'נקי כפיים ובר-לבב', הרי ברור שהתנהלות שבה הלה 'נושא לשווא' מקורות, ומציג הפניות דמה, שעשויות להוליכנו שולל – מצויה מחוץ לשיטה, ומצדיקה דחיה על הסף", כתב השופט סולברג.

בסיום פסק הדין, העמיד השופט סולברג אזהרה חמורה לעורכי דין: "אם עד כה נהג בית משפט זה סבלנות ומתינות בנושא, נוכח העובדה שמדובר בתופעה חדשה – לא לעולם חוסן. מעתה ואילך, יוחזקו העוסקים במלאכה כ'מוּתְרים ועומדים'; התגובה השיפוטית – תשתנה בהתאם".

עם זאת, במקרה הנוכחי בחר בית המשפט שלא למצות את הדין עם עורכי הדין של העמותה, למרות שציין כי היה יכול לשקול צעדים חמורים יותר כמו חיוב בהוצאות אישיות או טיפול אתי במוסדות לשכת עורכי הדין. זאת, בשל העובדה שהעתירה הוגשה עוד לפני פרסום פסק הדין הקודם, ובהינתן זהות בין עורכי הדין המייצגים לעמותה בכך שהם עצמם חלק מחברי העמותה.

לאור זאת החליט השופט סולברג, יחד עם השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון, לדחות את העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים, והעמותה חויבה בהוצאות המשיב בסך 7,000 שקלים.

השופט סולברג סיכם את האתגר שבשימוש בטכנולוגיה החדשה: "ברכה ותועלת ודאי טמונות בכלי זה, אך יש להישמר ממכשלותיו. את תוכו – ניתן ורצוי לאכול, 'פִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי'; אך את קליפתו – יש לזרוק".

עוד ב-

"מוסדות שלא יטמיעו כלי AI במהירות - יישארו מחוץ למשחק"

לכתבה המלאה

למרות שהשופט הכיר ברגישות העותרת ואנשיה כלפי בעלי חיים, שהיא "ראויה להערכה", הוא הבהיר כי "חשובות ככל שתהיינה מטרותיה של העמותה, ושל כל בעל דין אחר – ברי, כי אין בכך כדי לפטור מן החובות הבסיסיות ביותר שבהן חבים צדדים למשפט, ובפרט אלה מהם אשר מבקשים מבית משפט זה סעד מן הצדק".