טעות טרגית במהלך הליך הפריה חוץ-גופית הציתה אחת הפרשות המשפטיות הרגישות והמורכבות בישראל, כאשר ביצית מופרית של זוג אחד הושתלה בטעות ברחמה של אישה אחרת. הטעות המצערת התגלתה רק לאחר לידת התינוקת סופיה מה שהוביל לניסיונות לאתר את ההורים הביולוגיים, ויצר סבל עצום לשני הזוגות המעורבים.

השאלה המרכזית שניצבה בפני בית המשפט המחוזי במחוז המרכז נגעה לסוגיה רגישה וכמעט בלתי אפשרית: מי ראוי להיחשב כהורי הקטינה - הזוג שתרם את החומר הגנטי, או האישה שנשאה והביאה את התינוקת לעולם ובן זוגה?

במוקד הדיון המשפטי עמדו שאלות מהותיות הנוגעות לזהות הורית, זיקה גנטית מול זיקה ביולוגית ורגשית, וכמובן - טובת הילדה. האם היולדת, שלא ידעה על הטעות שאירעה, נשאה את התינוקת ברחמה ואף סיכנה את חייה כשהסכימה לעבור ניתוח תוך-רחמי מסכן חיים להצלת העובר, למרות המלצות הרופאים לבצע הפלה בשל מומים לבביים שהתגלו. לאחר הלידה, היא ובן זוגה גידלו את הילדה במסירות, הקדישו את זמנם לבריאותה ולהתפתחותה הפיזית והנפשית, ויצרו עמה קשר רגשי עמוק.

מנגד, ההורים הגנטיים, שביציתם המופרית הושתלה בטעות ברחם לא להם, טענו לזכותם ההורית מכוח הקשר הגנטי, קשר שמשמעותו אינה מוטלת בספק מבחינה משפטית ורגשית.

כזכור, לפני מספר חודשים קבע בית המשפט לענייני משפחה כי סופיה הקטנה תוצא מידיהם של ההורים שגידלו אותה ותועבר להוריה הביולוגיים. אלא שההורים שגידלו אות הגישו ערעור על כך וטענו כי יש להשאיר את הילדה אצלם.

לאחר דיונים ממושכים ושקילת עמדות מומחים, הגיע בית המשפט המחוזי מרכז להכרעה: הערעור של האם היולדת ובן זוגה התקבל, והם ישמשו כהוריה הרשמיים של הקטינה סופיה ובעלי האחריות ההורית כלפיה. בית המשפט קבע כי יש להעדיף את "עקרון הוודאות" לפיו האם היולדת היא אמו של הילוד, עיקרון המעוגן בחוק הישראלי ובדין העברי.

בנימוקיו הדגיש בית המשפט את טובת הקטינה, במיוחד לאור גילה, מצבה הרפואי וההתפתחותי המאתגר, וההיקשרות הבטוחה שפיתחה להוריה המגדלים. על פי תיאוריות היקשרות מוכחות מדעית, ניתוק קשר זה עלול לגרום לילדה נזק בלתי הפיך. בנוסף, קבע בית המשפט כי אין זה לטובתה שייקבעו בעניינה הורים משני זוגות שונים.

עם זאת, הכיר בית המשפט בחשיבות שמירת הקשר בין הקטינה לבין הוריה הגנטיים. נקבע כי סופיה תלמד ותכיר את סיפור חייה והרקע ממנו באה באופן המותאם לגילה וליכולותיה, על פי מתווה שיקבע על ידי רשויות הרווחה. מתווה זה יכלול שימור קשר רציף עם ההורים הגנטיים, לצד האחריות ההורית המלאה שתינתן להורים המגדלים.

בסיום פסק הדין, איחל בית המשפט הצלחה לסופיה הקטנה ולהורים משני הצדדים, "בתהליך המורכב שבפניהם, ומביע תקווה כי ישכילו להתגבר על המתח ביניהם וישתפו פעולה לטובת עתידה ורווחתה של הקטינה".

עוד ב-

סיפור כואב: האם הורים יכולים להפרות את הזרע של בנם הקטין?

לכתבה המלאה

כזכור, בשנתיים האחרונות הייתה פרשת "מחדל העוברים" באסותא, שבמסגרתה בני זוג גידלו תינוקת שנולדה מהפרייה של זוג אחר. הפרשה הזאת עוררה בהלה בקרב נשים רבות שטופלו בהפרייה באותו בית חולים בראשון לציון. בעקבות זאת הוגשה תביעה גדולה מאוד כנגד בית החולים.