ר' נער בן 17 הלך לעולמו בטרם עת, לאחר מאבק של שנה וחצי במחלת הסרטן שקיננה בגופו. הוריו ביקשו ליצור לו המשכיות ולהשתמש בזרע שלו, על מנת להביא לעולם נכדים. הם פנו לבית המשפט וביקשו ממנו לאפשר זאת. 

בתביעה שהגישו הם מגוללים את הסיפור הכואב של ר' שהיה ילד מחונן, ספורטאי, בוגר לגילו ובעל אינטליגנציה מעל הממוצע. הוא בנם האמצעי של הוריו ולו שתי אחיות, מעט לפני גיל 16 התגלה בגופו הסרטן והוא החל טיפולים רפואיים קשים שכללו הקרנות וטיפולים כימותרפיים. 

בתחילת הדרך האופטימיות עדיין שרתה במשפחה לאור ההערכה הרפואית כי יש לו 90% החלמה. גם כאשר ר' הבין כי אין סיכוי שינצח את המחלה, וגם כאשר מצבו הידרדר, המשיכו ההורים לקוות. הם אף הביעו תקווה זו בפני בנם ששכב על ערש דווי "אני עוד החזקתי ככה אצבעות", יספר האב בעדותו, ויוסיף כי האם "חיבקה אותו, הוא בכה והיא בכתה. אמרתי לו 'אתה תחיה יש עוד סיכוי שנעשה טיפול ביולוגי'. הרופאים אמרו 'אין טעם להמשיך'". 

לאורך כל הדרך, ההורים דאגו שבנם ימשיך לצחוק, להיות מאושר, שייפגש עם חבריו, עם בני משפחתו. חודשים לפני פטירתו, הם אף ארגנו לו מסיבת יום הולדתו מחוץ לבית החולים, בביתו, עם חבריו הקרובים. זאת על אף שהיה חשש לפגיעה במצבו הרפואי, בשל תקופת הקורונה וכבר היה אסור לו להיפגש עם אנשים.

במהלך שהותו בבית החולים, כך מספרים ההורים, הוא הודיע שהוא מעוניין שיהיה ילד שימשיך אותו ואף בחר לו שם. הוא גם הורה להוריו, אחותו וחברו הקרוב לעשות שימוש בזרעו אשר הוקפא במהלך הטיפולים אותם עבר. בשלב מסוים, הוא חתם על כרטיס "שומר זרע" שנועד להפקדת מנות זרע בבנק הזרע.

מנגד, המדינה הודיעה כי אין להיעתר לתביעה וזאת מאחר ור' היה קטין גם בעת נטילת הזרע ובעת פטירתו. נכון להיום, אין חוק שעוסק בנושא, אבל יש הנחיות יועמ"ש, אך לא מצוין בהן אם מדובר בבגיר. לעמדת המדינה, הנחת היסוד היא שמדובר בשימוש בזרע של בגיר. לטענת המדינה, בבסיס האישור לעשות שימוש בזרע של נפטר, עומד עיקרון רצונו בהמשכיות לאחר מותו ובמקרה של קטין קשה לייחס לו רצון כזה. "ההחלטה על הבאת ילדים לעולם היא החלטה כבדת משקל בעלת משמעויות והשלכות מרחיקות לכת, ואינה מסוג ההחלטות שקטינים נוהגים לקבל, אלא מתגבשת בדרך כלל בשלב בו אדם מגיע לבגרות", נטען.

התובעים כאמור, הם הוריו של ר' ואליהם הצטרפה גם ס', גברת שבגופה אמורה להתבצע ההפריה של הזרע. ס' מכירה את המשפחה והכירה גם את ר' עצמו ואף ביקרה אותו בבית החולים. אך יחד עם זאת, חשוב לציין שהוא עצמו מעולם לא שוחח איתה על כך שהוא מעוניין שהיא תפרה את זרעו והוא גם לא אמר את זה לאחרים.

במסגרת ההליך הורה בית המשפט על הכנת תסקיר על ידי עובדת סוציאלית שעוסקת בפונדקאות. ובתסקיר נכתב כי אין מניעה להיעתר לבקשת ההורים ולאפשר לס' לעבור טיפולי פוריות תוך שימוש בזרעו של ר'. עוד נכתב בתסקיר כי אחד מחלומותיו של ר' היה להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם והוא אף "החל לדבר בפתיחות על כך שייוולדו לו חמישה ילדים כנגד חמש מנות הזרע ששאבו לו", נכתב.

השופטת שירלי שי, מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, דנה בהחלטתה בעניין גילו של ר'. היא כתבה כי נכון שהוא היה קטין בעת פטירתו, אבל מדובר בהפרש של 9 חודשים בינו לבין גיל הבגרות, כך שלאור אופיו המיוחד, בגרותו ורצונו העיקש להמשכיות, ניתן לראות אותו כבגיר. מה עוד שיש שורה ארוכה של חוקים המתייחסים לגיל הבגרות וגם בהם ניתן לחרוג, כמו גיל הנישואין. כמו גם העובדה שהחוק בישראל אינו קובע את הגיל שבו מותר להביא ילדים לעולם. השופטת גם התרשמה מהעדויות של המשפחה של ר' ונתנה בהן אמון רב, זאת למרות שמעבר להן לא הייתה הוכחה כלשהי, כמו סרטון או מסמך חתום. 

לסיום דבריה, כתבה השופטת כי היא קוראת למחוקק להסדיר את הסוגיה הכל כך מהותית וחשובה הזו בהקדם האפשרי. כמו כן, החליטה השופטת לאפשר לעשות שימוש בזרעו של ר' לצורך הפרייתה של ס'. "נפלה לידי הזכות לאפשר להוריו לממש את רצונו להמשכיות", כתבה השופטת.

עוד ב-

המרפאה איבדה ביציות שהוקפאו לפני 15 שנה - כמה תשלם?

לכתבה המלאה

כזכור, בשנתיים האחרונות הייתה פרשת "מחדל העוברים" באסותא, שבמסגרתה בני זוג גידלו תינוקת שנולדה מהפרייה של זוג אחר. הפרשה הזאת עוררה בהלה בקרב נשים רבות שטופלו בהפרייה באותו בית חולים בראשון לציון. רק כעבור זמן רב אותרו ההורים הביולוגיים ובעקבות את פסק בית המשפט כי הילדה שהיא כבר בת שנתיים תעבור לידיהם.