שופט בית המשפט המחוזי תל אביב, אריאל צימרמן אישר הסכם פשרה בתביעה נגד קבוצת דלק ובכירים בחברה, בעקבות אי-דיווח על מידע חיוני שהוביל לנפילה דרמטית בשער המניה. בין הנתבעים נמצאים בעל השליטה יצחק תשובה, המנכ"ל עידן ולס, השר לשעבר רוני מילוא שכיהן כדירקטור, והיו"ר לשעבר גבי לסט. 

בפסק הדין הסביר השופט צימרמן מה הייתה הבעיה העיקרית: "לטענת המבקש, עד לדיווח מידי בבוקר יום המסחר ,23.3.2020 לא נעשה גילוי לציבור המשקיעים אודות תניות שאפשרו בנסיבות מסוימות להעמיד הלוואות שנטלו DKL השקעות ו-DKL אנרגיה לפירעון מידי. כן לא דווח לציבור המשקיעים אודות עליה במספר יחידות ההשתתפות שהחזיקה החברה בדלק קידוחים המשועבדות לבנקים".

במילים פשוטות, החברה לא דיווחה לציבור על שלושה דברים חשובים: הראשון הוא העובדה שהיא שיעבדה מניות נוספות בדלק קידוחים כבטוחה להלוואות. השני הוא שיש סעיף בהלוואה אחת שמאפשר לדרוש פירעון מידי אם יש בעיה בהלוואה אחרת. השלישי הוא שיש סעיף בהלוואה נוספת שמאפשר דרישת פירעון מידי אם מניית החברה תרד ב-50%.

את התביעה הגיש מרדכי גבריאלי, משקיע שהחזיק מניות בחברה, באמצעות עורכי דינו יוקי שמש, צח שפיצן ועמית מנור. הוא טען שדלק הסתירה מידע חשוב במהלך משבר הקורונה.

כשסוף סוף פרסמה החברה את המידע ב-23 במרץ 2020, התוצאה הייתה קשה מאוד: "ירידה של 18% בשער המניה בתחילת יום המסחר, ואף ירידה של 40% עד סוף יום המסחר – היא ירידה משמעותית וחריגה, אפילו התאפיין המסחר במניית החברה בתנודתיות רבה, וגם אם האירועים שבלב הבקשה התרחשו בתקופה ייחודית למשק, המתאפיינת בתנודתיות חריגה בשערי המניות". המצב החמיר עוד יותר כשחברת דירוג האשראי מידרוג הורידה את דירוג החברה באופן חד.

בנובמבר 2022 קבע בית המשפט שהתביעה מוצדקת והיא תנוהל כתביעה ייצוגית, "החל מיום 15 במרץ 2020 הפרה החברה לכאורה את חובות הדיווח המוטלות עליה – כל זאת נכון לשלב זה של הדיון ולנוכח הרקע העובדתי כפי שהוכח על ידי הצדדים עד כה", נכתב.

נקודה חשובה שהדגיש השופט צימרמן היא שהחברה לא הצליחה להסביר מדוע חיכתה שמונה ימים מה-15 במרץ עד ה-23 במרץ כדי לדווח על המידע: "החברה לא הצביעה על שינוי נסיבות נוסף או מידע חדש שהתגלה לה בין יום 15.3.2020 ועד ליום 23.3.2020, המועד שבו היא דיווחה על פרטי המידע האמורים".

לאחר אישור התביעה, הצדדים פנו לגישור בהובלת פרופ' שרון חנס. התהליך היה ארוך ומורכב: "הליכי הגישור נמשכו זמן רב, כפי שמתרחש תדיר בהליכים סבוכים ועתירי היקף אלה. בגדרם... המגשר פגש בכל אחד מן הצדדים מספר פעמים, והצדדים דנו עם המגשר באופן מעמיק ויסודי בסיכוייה וסיכוניה של התובענה תוך התמקדות בשאלת היקף הנזק".

החברה ובכיריה הכחישו את כל הטענות וטענו כי שלושת פרטי המידע "אינם מהותיים. כן
נטען כי לא הוכח כי נגרם נזק בגין הפרטים שלפי הנטען חסרו". למרות ההכחשות, בסופו של תהליך הגישור, הסכימה החברה לפצות את המשקיעים שנפגעו. ההסדר שאושר קובע כי הפיצוי יגיע לסכום מרשים של 27 מיליון שקל. הפיצוי יחולק בין משקיעים שקנו מניות של דלק בין ה-15 במרץ 2020 ל-22 במרץ 2020 והחזיקו בהן ביום 23 במרץ, כשהתפרסם המידע והמניה קרסה.

אנשים שקנו מניות ב-23 במרץ עצמו לא יקבלו פיצוי, כי כפי שהסביר השופט: "'מועד הגילוי' הוא הדיווח שבוצע ביום 08:58, זמן רב לפני פתיחת המסחר באותו יום. לעת פתיחת המסחר – כעולה מחוות דעת מומחה התובע עצמו – נצפתה כבר ירידה של 18% בשער המניות לעומת שער הסגירה של היום הקודם, קרי לדידו המידע החסר או הלקוי היה בבחינת ידוע". מתוך סכום הפיצוי, כ-4.8 מיליון שקל יוקצו לשכר טרחת עורכי הדין (4.3 מיליון), גמול לתובע (300 אלף שקל) והוצאות (כ-200 אלף שקל).

עוד ב-

השופטת על התביעה הייצוגית: "מהומה קטנה על דבר קטן"

לכתבה המלאה

תביעה ייצוגית היא ללא ספק כלי משפטי חשוב שנועד לאפשר תביעה אחת מרוכזת במקום שבו יש תובעים רבים. כך למשל, רק לאחרונה פרסמנו כי רשת קצביות ידועה תפצה את לקוחותיה במיליונים. כמו כן, רשת ידועה שמכרה מוצרים במחירים יקרים יותר דרך וולט, גם כן הגיעה להסדר פשרה. כמו כן, דיווחנו כי יבואנית קיה גם כן תפצה את לקוחותיה במסגרת הסדר פשרה, אך הם יאלצו להיפרד מכמעט 2,000 ש"ח עבור זה.