פסק דין דרמטי שניתן לאחרונה הכריע בסכסוך מרתק בין האקדמיה לתעשייה הפרטית, שהתרחש בצל מגפת הקורונה. השופט גרשון גונטובניק מבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי פרופסור גבי סרוסי מאוניברסיטת בן-גוריון גזל סוד מסחרי מחברת RAM GROUP, שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי נגיף הקורונה במהירות.

במרכז הפרשה עומד מכשיר חדשני המסוגל לאבחן נשאי קורונה באמצעות נשיפה. הטכנולוגיה המתוחכמת מבוססת על חיישן מיקרו-אלקטרוני ייחודי שמותקן בתוך המכשיר.

התובעים, בשליטת היזם אייל רם, טענו כי פרופסור סרוסי "ניצל את הנגישות לפיתוחים עליהם עבד, גזל את סודותיו המסחריים, ועשה בהם שימוש במסגרת האמצאה המיומרת".

הסיפור הזה התחיל כשחברת RAM GROUP פנתה לפרופסור סרוסי בתחילת מרץ 2020 וביקשה ממנו לשמש כיועץ לפיתוח טכנולוגי שלה. החברה חתמה עם ב.ג. נגב טכנולוגיות, חברת-בת של האוניברסיטה, על הסכם ייעוץ שכלל סעיף סודיות.

אלא שלאחר שבועות ספורים, בעוד שיתוף הפעולה בעיצומו, פרופסור סרוסי פרסם כי פיתח בעצמו מכשיר דומה. התקשורת כיסתה את הפיתוח ה"ישראלי", אך בחברת RAM GROUP זעמו על מה שראו כגזל של הטכנולוגיה שלהם.

המומחה שמונה מטעם בית המשפט, ד"ר אייל ברסלר, קבע בחוות דעתו כי פרופסור סרוסי "ניגש, בהרשאת התובעות, לחדרי-החדרים של הידע של התובעות, אם בהשתתפות בישיבות ובקיום שיחות, אם ב-LOGIN למערכת בה רשומות המחשב אודות הידע הטכנולוגי ויישומו הרפואי. תוך כך, ועד לתאריך 19 במאי 2020, נטל, פרסם, והשתמש בטכנולוגיה של ינשוף, השבב המשולב בו, ושל ארכיטקטורה ועיצוב חיישן THz לגילוי מהיר של נגיף הקורונה, טכנולוגיה לה דמיון מהותי למידע שמהווה סוד מסחרי של התובעות".

התביעה חשפה כי החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לזהות את נגיף הקורונה "תוך 60 שניות בלבד וברמת דיוק של 99%". השופט גונטובניק קבע בפסק דינו כי התובעים השקיעו 16.8 מיליוני יורו במחקר ופיתוח של הטכנולוגיה, בעוד שהנתבעים טענו להשקעה של 40,000 שקלים בלבד.

המומחה העיד כי בא כוח הנתבעים אמר לו שפרופ' סרוסי המציא את מבנה האנטנה שבחיישן, "לראשונה, בשרבוט בכתב יד כשישב על המרפסת". כראיה לכך, הגישו הנתבעים את צילום השרבוט שהופיע בטלפון הנייד של פרופ' סרוסי. המומחה הוסיף וציין שבא כוח הנתבעים אמר לו שמדובר ב"אמצאה שהיא הבלחה של רגע".

הגרסה הזאת נדחתה על ידי בית המשפט, זאת לאחר שהמומחה העיד כי "לא ניתן להגיע לפיתוח שכזה באבחה אחת" וכי טענת הנתבעים "שקולה לזכייה בלוטו".

ממצא מטריד במיוחד בפסק הדין נוגע ללוח הזמנים: מסמכי בית המשפט מראים כי רק יום אחד אחרי ששרטט פרופסור סרוסי את ה"המצאה" שלו, הוא כבר הגיש בקשת פטנט מפורטת. "לוחות זמנים מהירים כל כך אינם מסתברים בשים לב למהות הפיתוח שעל הפרק", קבע השופט. "הנתבעים לא הציגו תשתית של ממש היכולה להסביר את המהירות בה התקדמו עם הפיתוח שלהם".

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי יש לאסור על פרופסור סרוסי ועל חברת ב.ג. נגב טכנולוגיות לעשות שימוש בסוד המסחרי שנגזל. יחד עם זאת, האוניברסיטה עצמה לא נמצאה אחראית למעשיו של הפרופסור.

השופט אף חייב את הנתבעים בהוצאות משפט גבוהות במיוחד של כ-380,000 שקלים, בנוסף לאגרות ותשלום למומחה מטעם בית המשפט. בהחלטתו ציין כי "יש לקחת בחשבון את החומרה הנלווית לגזל סוד מסחרי".

עוד ב-

הישראלי שהונה את מענקי הקורונה נחשף: בדרך ל-40 שנות מאסר?

לכתבה המלאה

כזכור, דיווחנו על החלטה תקדימית של בית המשפט המהווה בשורה אדירה לבעלי פטנטים בישראל. כמו כן דיווחנו כי אמזון תובעת את נוקיה וטוענת כי הפרה 12 פטנטים בתחום הענן. גם פרסמנו על הפיתוח החדש שיקל עליכם את המסע לפטנט.