בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעה של עובד בניין ותיק, שביקש להכיר בפגיעות בגב ובברך שמאל כפגיעות עבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה. העובד, יליד 1958, שימש במשך שנים כראש צוות בחברת בנייה ושיפוצים, וטען בתביעת לביטוח הלאומי כי עבודתו הפיזית הקשה גרמה לנזק מצטבר לאורך השנים. מאחר ונדחה, עתר לבית הדין האזורי לעבודה.

לפי פסק הדין שפורסם ב"ביזפורטל", העובד עסק במגוון רחב של עבודות – בהן חפירות, יציקות בטון, פירוק והרכבת דלתות, ריצוף, עבודות גבס, נשיאת משאות ועלייה על סולמות ופיגומים. עם זאת, בית הדין קבע כי דווקא ריבוי המשימות והפעולות שביצע במהלך יום העבודה פועל נגד ההכרה בפגיעה כמיקרוטראומה.

השופטים ציינו כי לצורך הכרה במיקרוטראומה נדרש להוכיח ביצוע של תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות, הפועלות על איבר מסוים לאורך זמן. במקרה זה נקבע כי לא ניתן להצביע על פעולה אחת שחזרה באופן רציף וקבוע וגרמה לנזק הנטען. במהלך הדיון אף העיד העובד בעצמו כי אין לו ימי עבודה שגרתיים וכי סוג העבודה משתנה מפרויקט לפרויקט.

גם הטענה בנוגע להרמת משאות כבדים לא התקבלה. בפסק הדין צוין כי העובד לא עסק בסבלות באופן יומיומי, ואף העיד שכאשר נדרש להרים כמויות גדולות של חומרי בנייה, נעזר בעובדים נוספים. בנוסף נקבע כי חלק מעבודתו כלל פיקוח וניהול צוותים במספר אתרים במקביל, ולא רק עבודה פיזית רציפה.

עוד ב-

ביטוח לאומי הפסיק את תשלום הקצבאות: זו הסיבה המפתיעה

לכתבה המלאה

בסיום ההליך קבע בית הדין כי אף שהעבודה הייתה פיזית ומאומצת, אין בכך לבדו כדי לעמוד בתנאים שנקבעו בפסיקה להכרה במיקרוטראומה. התביעה נדחתה ללא פסיקת הוצאות, מאחר שמדובר בהליך מתחום הביטוח הסוציאלי.