עובד ניקיון ואחזקה עבד במשך כשבע שנים בסניף הולמס פלייס בגבעת שמואל, ביצע עבודות אחזקה מורכבות וקיבל לאורך השנים משימות ישירות ממנהלי המקום. באפריל 2023, לאחר שעות עבודה ממושכות, הוא התיישב לאכול ארוחת צהריים - אלא שאז התבקש לעצור ולטפל בנזילה. העובד ביקש רק לסיים את הארוחה, אך לטענתו התגובה הייתה מיידית: הוא פוטר במקום. שלוש שנים לאחר מכן, האירוע שהחל בארוחת צהריים יעלה לרשת חדרי הכושר כרבע מיליון שקל.

אלא שהארוחה הייתה רק נקודת הפיצוץ בסיפור תעסוקתי מורכב בהרבה. בשלוש שנות עבודתו הראשונות הועסק העובד באמצעות חברה קבלנית, ובהמשך המשיך לעבוד באותו סניף, באותו תפקיד ותחת מנהלי הולמס פלייס. הרשת טענה בבית הדין כי כלל לא הייתה המעסיקה הישירה שלו, אולם לא הצליחה להצביע על החברה שלכאורה העסיקה אותו. בית הדין ציין גם כי לא הוצגו תלושי שכר תקינים או מסמך המסדיר את תנאי עבודתו, בעוד העובד קיבל שכר של כ-10,000 שקל במזומן. בעקבות זאת נקבע כי הולמס פלייס הייתה למעשה מעסיקתו בתקופה הרלוונטית.

וכמה חריג פיצוי של רבע מיליון שקל? אין בישראל "מחירון" קבוע לתביעות כאלה, והסכום נקבע לפי משך ההעסקה והזכויות שלא שולמו בכל מקרה לגופו. כאן לא מדובר בפיצוי יחיד, אלא בהצטברות של הפרשי שכר, קיפוח זכויות סוציאליות, גמול עבור שעות נוספות, פיטורים שלא כדין וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. לשם השוואה, תביעות עובדים בסכום של עד 40,700 שקל בלבד נחשבות ב-2026 לתביעות המתנהלות במסלול של דיון מהיר בבית הדין לעבודה - כך שסכום של כרבע מיליון שקל כבר ממחיש את היקף הזכויות שהצטברו לאורך שבע שנות העבודה.

וזו אינה הפעם הראשונה ששמה של הולמס פלייס מגיע לערכאות, אם כי לא בהכרח בנסיבות זהות. ב-2020 נוהל הליך שבו עובד תבע את הרשת וגורמים נוספים בגין זכויות סוציאליות מתקופת עבודתו, ובשנים האחרונות התמודדה החברה גם עם מספר הליכים ותובענות ייצוגיות בתחומי הצרכנות. רק ב-2025 הוגשה נגדה בקשה לתביעה ייצוגית בטענה לגביית כספים מלקוחות, בעוד בעבר נוהלו נגדה הליכים גם סביב דמי ביטול. במקרה הנוכחי, מכל מקום, בית הדין קבע כי הרשת לא יכולה להתנער מהעסקת מי שעבד במשך שנים בתוך הסניף ותחת מנהליה. מהולמס פלייס נמסר בתגובה לפסק הדין: "אנו לומדים את פסק הדין".