על פניו, מדובר היה בתביעה צרכנית רגילה למדי: לקוחות טענו כי חברת "עשינו עסק סוכנויות" העוסקת בייבוא ושיווק כלי עבודה חשמליים, מכרה מוצרים ללא אישורי התקינה הנדרשים. אלא שככל שההליך התקדם, נחשף בבית המשפט סיפור אחר לגמרי - כזה שמתחיל בשני שותפים עסקיים, ממשיך בפרידה מכוערת ומגיע לשורת תביעות ייצוגיות בהיקף מצטבר של כ-315 מיליון שקל.

יוסי ביבס ודני אוהב-ציון החזיקו בעבר בחלקים שווים ב"עשינו עסק סוכנויות" וניהלו יחד את פעילותה. היחסים בין השניים עלו על שרטון כבר ב-2014, וכעבור שנתיים הם כבר חתמו על הסכם היפרדות. אלא שהפרידה העסקית לא שמה סוף למחלוקת ובשנים שלאחר מכן המשיכו הצדדים לנהל שורה של הליכים משפטיים זה נגד זה.

בשלב הבא הגיע גל התביעות הייצוגיות: לפי פסק הדין משנת 2017, הוגשו נגד החברה חמש בקשות שונות בהיקף כולל של כ-315 מיליון שקל. בית המשפט הצביע על קשרים בין מגישי חלק מההליכים לבין אוהב-ציון ואנשים בסביבתו, על דמיון בין חלק מהבקשות ועל העובדה שההליכים הסתיימו בזה אחר זה מבלי שהביאו לתוצאה ממשית עבור קבוצות הצרכנים. השופט אמיר ויצנבליט הגיע למסקנה כי מאחורי ההליכים עמדה מעורבות פסולה של המתחרה וכי מדובר ב"מהלך מתואם".

גם התביעה הנוכחית התחילה בסכום עצום. היא הוגשה ב-2019 והועמדה תחילה על כ-251 מיליון שקל, לפני שהסכום צומצם לכ-103.6 מיליון שקל. לאחר שנים של התדיינות ביקשו התובעים לסגת מההליך - אבל ביקשו במקביל לקבל 100 אלף שקל כגמול ועוד 700 אלף שקל שכר טרחה לעורך הדין, בתוספת מע"מ. בית המשפט דחה את הדרישה והפך את התמונה: במקום לקבל את הכסף, המבקשים חויבו לשלם 100 אלף שקל הוצאות לחברה. יחד עם הוצאות שנפסקו נגדם בשלב מוקדם יותר, החיוב המצטבר מגיע לכ-200 אלף שקל.

השופט הסביר כי תביעה ייצוגית עלולה לגרום לנתבע נזק עצום עוד לפני שהתברר אם הטענות נגדו מוצדקות ואף השווה את השימוש בה ל"רימון יד שנצרתו נשלפה מגופו". לדבריו, כאשר מאחורי ההליך עומד גורם שנמצא בסכסוך עסקי עם הנתבע, נוצר חשש שהמטרה כבר אינה הגנה על ציבור הצרכנים אלא הפעלת לחץ על המתחרה ופגיעה בו.

עוד ב-

בקשה לתביעה ייצוגית נגד יס פלאנט ורב חן: "הטעיה במזנונים"

לכתבה המלאה

פסק הדין מגיע גם בתקופה שבה בתי המשפט מתחילים לבחון מחדש את היחס להוצאות בתובענות ייצוגיות. באפריל האחרון אותת בית המשפט העליון כי ניתן לשקול בזהירות חיובים משמעותיים יותר כאשר מוגשים הליכים בלתי ראויים, בין היתר כדי להפוך שימוש לרעה בתביעה ייצוגית לפחות כדאי מבחינה כלכלית. במקרה הנוכחי, המסר כבר קיבל תג מחיר ממשי: הליך שהחל בדרישה של יותר מ-100 מיליון שקל הסתיים דווקא בחיוב של מי שהגיש אותו.