בארץ

מערך הכבאות מתריע: "הסבירות שאנשים יקפחו את חייהם עלתה משמעותית"

ועדת הכספים קיימה דיון מעקב בנושא "תקצוב מערך הכבאות והיערכות למקרי חירום". רונן מכטייב, סגן נציב מערך הכבאות, התריע: "השנה נרשמו 80-90 אלף אירועים ואנחנו עתידים להגיע ל-200 אלף אירועים בשנה, שנתיים הקרובות"

מערכת ice | 19/5/2025 15:55

בעקבות שריפות הענק שהתרחשו ביום העצמאות ה-77 למדינת ישראל, פונו תושבי מסילת ציון, בית מאיר, נווה שלום, נחשון, מבוא חורון, שורוש ויישובים נוספים. בעקבות אותו אירוע מדאיג, ועדת הכספים דנה היום (שני) בתקצוב מערך הכבאות.

במהלך הדיון הציגו בכבאות עלייה דרמטית בהיקף ועוצמת השריפות בישראל, כאשר בעוד לפני 3 שנים התמודד השירות עם 100 אלף אירועים בשנה, בשנה שעברה עבר המספר את 160 אלף האירועים והוא עתיד לעמוד על 200 אלף אירועים בשנה-שנתיים הקרובות.

נתון מדאיג נוסף שהציג סגן נציב כבאות והצלה, רונן מכטייב, במערך הכבאות היה ביחס לשטחים שנשרפו במהלך השבועיים האחרונים. לטענתו, 30 אלף דונם נשרפו בשבועיים האחרונים, זאת לעומת 25 אלף דונם באסון הכרמל. עוד נודע, כי נמנע אסון גדול בעקבות פעילותם המקצועית והיסודית של לוחמי האש.

לדבריו, יש צורך בתגבור מערך הכבאות בכלים ובכוח אדם, שעה שכמות ועוצמת השריפות מתגברת משמעותית אך מספר הלוחמים אינה מותאמת, כאשר יחס לוחם אש לאזרח בישראל עומד על 1 אל מול 4,500, מול 1 ל-1,000 בעולם.

"בתרחיש הייחוס תכננו להוריד את זמן התגובה לבין 7 ל-9 דקות. בפועל, היום, זמן הגעה לשטחים פתוחים עלה, אנחנו מגיעים בממוצע תוך 14 דקות", התריע סגן ניצב מערך הכבאות בפני חברי הוועדה.

בהמשך דבריו, הדגיש מכטייב כי לוחמי האש מתמודדים עם אתגר נוסף בשעת חירום: "לפני 10 שנים קצב התפשטות האש נע בין 20 דקות לבין 27 דקות, היום זה נע בין 4 דקות לבין 7 דקות. כלומר היום אפילו אם נגיע לשריפה תוך זמן קצר יותר, עוצמת האש תהיה גבוה יותר ובשטח גדול יותר. גם כמות הרעלים עלתה פי 200. היום שרידות בן אדם שנמצא באש כמעט ולא קיימת, סבירות שאנשים יקפחו את חייהם עלתה משמעותית".

מירי שמואלי, משנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, שיתפה במהלך הדיון כי לצורך התעצמות ורכש עבור מערך הכבאות, התווספו תקציבים ייעודיים. לצד זאת, הבכירה במשרד לביטחון לאומי התריעה: "בפני תרחיש חמור יותר, המערך בפער".

לעניין הצטיידות במסוקי הבלק-הוק, צוין כי בימים אלו מתנהלים הליכי רכש מתקדמים ומגעים עם האוצר לרכש נוסף. במקביל לכך, הדגישה הבכירה במשרד לביטחון לאומי כי קבלת הציוד הנדרש עשוי להימשך זמן רב: "זה לא עניין של חודשים, עוד מדינות ממתינות".

נוכח קריאת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני למשרד האוצר, לסייע בתקצוב מוגבר לכבאות, השיבו באוצר כי חל גידול משמעותי בתקציב המערך וכי תפקודו מוכיח כי ישנו תקציב סביר לכל הפחות וכי המשרד לביטחון לאומי קיבל תוספות גדולות שביכולתו להפנות לשירות.

סגן נציב כבאות והצלה, רונן מכטייב, התריע: "רק בשבת האחרונה המערך התמודד עם 220 אירועים. לפני 3 שנים מספר האירועים השנתי עמד על 100 אלף אירועים בשנה, בשנת 24 מערך הכבאות מתמודד עם למעלה מ-160 אלף אירועים בשנה, ב-2010, באסון הכרמל נשרפו 25 אלף דונם, נרשמו גם לא מעט הרוגים לצערי, רק במבצע האחרון בשבועיים נשרפו 30 אלף דונם, לשמחתי ללא הרוגים".

לדבריו, השנה נרשמו 80-90 אלף אירועים ואלו עתידים להגיע ל-200 אלף אירועים. "אין לנו פריבילגיה להמתין, המערך מחויב לאזרח ושלומו, אנחנו מבקשים ודורשים שתעזרו לנו לממש את האחריות שלנו. הלוחמים מוכנים להקריב את חייהם ואנחנו צריכים לתת להם פלטפורמה להצליח. בלי מערך חזק ועוצמתי עם כל מה שנדרש, כוח אדם ומשאבים, מדינת ישראל תהייה בבעיה גדולה, אין תחליף למערך", הודיע מכטייב.

לעניין הרכש ציין סגן נציב כבאות והצלה, רונן מכטייב: "בשנת 23-24, מערך הכבאות עשה רכישה של אמצעים לא מבוטלים, הכנסנו למערך הכבאות כ-319 פריטים. הכנסו גם רכבי סער, גם רכבי לוויתן".

מירי שמואלי, משנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, הוסיפה: "אם מסתכלים על הנתונים היבשים, בתקציב המקורי בשנת 22 עמדנו על 1.42 מיליארד, 23 על 1.41 מיליארד, בשנת 24 על 1.54 מיליארד, וב-25 התקציב עלה משמעותית ואנחנו על 1.779 מיליארד. סה"כ עליה של 238 מיליון שקלים בין 24 ל-25".

ביחס למטוס הסופר טנקר והספקת מסוקים להתמודדות עם שריפות הענק, הדגישה מירי שמואלי כי נבחנו כל מיני הצעות בהתייחס לתוואי של מדינת ישראל, יכולת נשיאה ועוד. בדיון שהובילו במערך הכבאות והטייסת במשטרת ישראל, החלופה הייתה רכש של מסוקי בלאק-הוק, דובר על רכש של 4 מסוקים. לטענתה, נרשם סיכום תקציבי בשנה שעברה והתקבל התקציב, זאת לאחר שבשנת 2017 כבר התקבלה החלטה לרכוש מסוקים.

"התקציב יושב במשטרת ישראל, 159 מיליון שקלים כדי להתחיל עם 2 מסוקי בלאק-הוק ואנחנו בהליכי רכש מתקדמים, אנחנו עושים את כל המאמצים כדי להביא אותם במועד הכי מוקדם שאפשר. כרגע אנחנו עסוקים בסגירת ההסכם, המועדים הם לא עניין של חודשים. זה לוקח זמן, זה תורים עם עוד מדינות", סיפרה שמואלי.

לדבריה, בכירי המשרד לביטחון לאומי מנהלים משא ומתן עם משרד האוצר על היכולת לרכוש עוד שני מסוקים. "הסופר טנקר נבדק כחלופה והוחלט על חלופה אחרת, האופן המטיבי לענות על 3 שריפות ענק הוא בין היתר 4 מסוקי בלאק-הוק", ציינה מירי שמואלי, משנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי.