איילה לוי אדר הגיעה עם חברתה ושבעת ילדיהן במטרה פשוטה, לספק ארוחה קלה לילדים. מאחר שהאימהות לא היו רעבות והילדים אינם אכלנים גדולים, הן ביקשו להזמין שתי מנות ילדים בסכום כולל של 120 שקלים.

לטענתה, אף על פי שהמסעדה לא הייתה עמוסה, צוות המקום סירב לאפשר להן לשבת בהרכב כזה, סילק אותן בבושת פנים ולא הציע שום חלופה הגיונית. כשהעלתה את המקרה לרשת, היא הופתעה לגלות שגולשים רבים ביקרו דווקא אותה, בטענה שתפיסת שולחן גדול עבור הזמנה כה קטנה אינה הוגנת כלפי העסק.

 

מנגד, מנהל הסניף, גרמן חננייב, מתאר מציאות שונה בתכלית ודוחה את ההאשמות. לטענתו. מדובר היה בקבוצה גדולה של כ-12 נפשות שהתעקשה לשבת דווקא בחלל הפנימי והממוזג, אשר מוגבל ל-40 מקומות ודורש מינימום הזמנה לסועד, תנאי שהובהר להן בכניסה.

המנהל מציין כי עם כניסתן, האימהות החלו לחבר שולחנות על דעת עצמן ולהשתלט על המרחב: "הן החלו לגרור ולהצמיד שולחנות כדי להתרחב. כשהן ביקשו להזמין שתי מנות ילדים בלבד, המלצר ניסה להזכיר בעדינות את נהלי המינימום שהובהרו בכניסה, אך הן בחרו להתעלם. תוך רגע הן שלפו מצלמות, החלו לצלם את הצוות ופשוט איימו 'נהרוס לכם את העסק'. זו הייתה חוויה נוראית".

כשהמלצר ניסה לאכוף את מדיניות המסעדה, הלקוחות שלפו מצלמות ואיימו להרוס את העסק. חננייב מדגיש כי בניגוד לטענתן, הוצע להן לעבור למתחם החיצוני והמרווח או לקחת את האוכל בטייק אוויי, אך הן סירבו לשתף פעולה.

עוד ב-

לאחר 27 שנה: המסעדה המיתולוגית בהרצליה נפרדת

לכתבה המלאה

תקרית זו משקפת בצורה מושלמת את האתגרים של תרבות הצריכה המודרנית. מצד אחד, משפחות המחפשות פתרונות פרקטיים וזולים לבילוי עם הילדים, ומצד שני, מסעדנים הנאבקים על כל שולחן פנוי כדי לשרוד כלכלית, במיוחד באזורי ישיבה מבוקשים. בסופו של יום, נראה שמעט יותר הקשבה, תקשורת נעימה והבנה הדדית היו יכולות להפוך את הארוחה הזו לחוויה חיובית עבור כולם, במקום לכותרת נוספת על סכסוך רשת.