יוסף חגואל, הלוחם שסיפור הישרדותו במלחמת ששת הימים הפך לאחד מסיפורי הגבורה המזוהים ביותר עם המלחמה והיווה את הבסיס לשיר הנודע "בלדה לחובש", הלך לעולמו בגיל 80.

חגואל, יליד 1946, לחם בחטיבת הצנחנים בקרבות הקשים על ירושלים בשנת 1967. במהלך הלחימה נפצע קשה ברגליו ולא יכול היה להתפנות מאיזור האש. החובש הפלוגתי, שלמה אפשטיין ז"ל, נשאר לצדו וטיפל בו תחת הפגזה כבדה. כאשר ניתנה פקודה לכוחות להתפנות ולתפוס מחסה, גרר אפשטיין את חגואל לעבר קיר של מקלט, השכיב אותו כשפניו לקיר ונשכב מעליו כדי לחצות בינו לבין הפגזים. פגז שנפל במקום הרג את אפשטיין, בעוד חגואל שרד. על מעשהו הוענק לאפשטיין עיטור העוז לאחר מותו.

סיפור ההקרבה של אפשטיין והצלתו של חגואל, שנשא בגופו רסיס גדול סמוך ללבו לאורך כל חייו, הגיע לידידו של המשורר דן אלמגור. אלמגור כתב את השיר "בלדה לחובש", אשר בצע יהורם גאון. השיר זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון בשנת 1969 והפך מאז לאחד משירי הזיכרון הלאומיים המזוהים ביותר עם מלחמות ישראל.

עוד ב-

עוקץ המילואים נחשף: נעצר חשוד בהתחזות לחייל ובהונאת עשרות אזרחים

לכתבה המלאה

עבור חגואל, הקשר עם החובש שהציל את חייו לא נגמר במלחמה. במשך עשרות שנים שמר על קשר הדוק עם משפחתו של אפשטיין ואף קרא לבנו הבכור שלמה, על שמו של החובש. אביו של אפשטיין ז"ל אף שימש כסנדק בברית המילה של הילד בשנת 1971. לאורך השנים הפך חגואל למספר הסיפור, כשהוא עובר בין בתי ספר, בסיסים צבאיים ומפגשים עם חיילים כדי להנציח את זכרו של אפשטיין ולהנחיל את מורשת הערבות ההדדית לדורות הבאים.