בעידן המוגדר על ידי אתגרים גלובליים חסרי תקדים – משינויי אקלים דרך אי יציבות גיאופוליטית ועד מגיפות ואי שקט חברתי – נדרשים עסקים להתמודד עם לחץ הולך וגובר להפגין את מחויבותם ליותר מסתם רווח. ערכים סביתיים, חברתיים וממשל (Environmental-Social-Governance או בקיצור ESG), התגלו כאינדיקטורים קריטיים לחוסן, אחריות ויכולת הקיום של החברה לטווח הארוך. במקום לראות ב-ESG פרויקט נפרד או תכסיס שיווקי, עסקים חייבים להכיר בו כמרכיב אינטגרלי באסטרטגיית הליבה שלהם – במיוחד בעתות משבר.

חשוב להבין: ESG הוא הרבה מעבר למונח שמייצר סביבו באזז. ESG מקיף מאגד מגוון רחב של שיקולים – ובהם ההשפעה הסביבתית של החברה, יחסה לעובדים ולקהילות, ושיטות הממשל התאגידי שלה. מדובר באופן שבו עסקים מנהלים סיכונים והזדמנויות הקשורים לגורמים אלה, וכיצד הם יוצרים ערך לכל בעלי העניין. בשנים האחרונות ESG צבר תאוצה (וגם, אגב, מתנגדים שמבקשים להאט ולצמצם את המהלכים, אך לא יהיה בכוחם לעצור אותם) – כאשר משקיעים, צרכנים ורגולטורים דורשים יותר ויותר שקיפות, לצד אחריות רבה יותר מחברות.

בעוד ש-ESG חשוב ונדרש בזמנים רגילים, בזמן משבר הוא קריטי עוד יותר. משבר יכול לחשוף נקודות תורפה וחולשות בפעילות החברה, בשרשראות האספקה ובמערכות היחסים עם בעלי העניין. חברות עם שיטות ESG המוטמעות בליבת הפעילות, נמצאות בעמדה טובה יותר לצלוח את הסערות הללו ולצאת חזקות יותר.

החברות הללו מאופיינות בחוסן משופר. חברות ממוקדות ESG נוטות להיות עמידות יותר מכיוון שיש להן הבנה טובה יותר של הסיכונים וההזדמנויות שלהן. כמו כן, יש סיכוי גבוה יותר שיהיו להן מערכות ניהול סיכונים חזקות ומתודות כיצד להתנהל תחת אירועים בלתי צפויים.

לחברות אלה יחסי בעלי עניין משופרים. לחברות שנותנות עדיפות ל-ESG יש סיכוי גבוה יותר לקיים קשרים חזקים עם מחזיקי העניין שלהן: עובדים, לקוחות, משקיעים וקהילות. להיבט הזה חשיבות רבה בבניית אמון ושמירה על המוניטין שלהם גם במהלך משבר.

בנוסף, החברות המאמצות ESG מאופיינות בחדשנות רבה יותר. ESG יכול להניע חדשנות על ידי עידוד חברות לפתח מוצרים, שירותים ומודלים עסקיים חדשים שהם ברי קיימא ואחראיים יותר מבחינה חברתית. העניין הזה יכול לתת להם יתרון תחרותי בטווח הארוך.

אותן החברות עשויות להיות מאופיינות גם ביעילות מוגברת. יישום שיטות ESG מוביל לעתים קרובות להגברת היעילות ולחיסכון בעלויות. כך לדוגמה, חברות שמפחיתות את צריכת האנרגיה או ייצור הפסולת, יכולות להוזיל את עלויות התפעול שלהן.

יישום מוצלח של ESG כחלק מה-DNA הארגוני עשוי להוות את תשתית בניית החוסן הארגוני. חוסן ארגוני הוא למעשה היכולת של חברה לעמוד בשיבושים ולהתאושש מהם. הפיכת חוסן ארגוני לדרך חיים, משמעותה מעבר מתגובה למשבר לגישה פרואקטיבית ומוטמעת. במקום לראות בחוסן רק כלי להתמודדות עם אירועים בלתי צפויים, ארגונים מצליחים פועלים ליצירת תרבות ארגונית המטפחת עמידות, הסתגלות וחדשנות בכל היבטי הפעילות.

ESG יכול וצריך למלא תפקיד מפתח בבניית חוסן ארגוני על ידי סיוע לחברות באיתור ובניהול סיכונים על ידי התחשבות בגורמים סביבתיים, חברתיים וממשל, באמצעותם ניתן לזהות סיכונים פוטנציאליים ולפתח אסטרטגיות להפחתתם. יישום מוצלח יביא לחיזוק קשרי בעלי עניין חזקים, שיהיה בהם בכדי לעזור בזמני משבר כתמיכה לחברות להן מאפיינים של אחריות חברתית.

בכך לא מסתכם העניין. יש ב-ESG גם בכדי לטפח תרבות של חדשנות שיכולה לעזור להסתגל לנסיבות משתנות ולמצוא דרכים חדשות ליצור ערך. כמו כן, יש בכך בכדי לשפר את היעילות התפעולית על ידי ייעול הפעילות, בין היתר, במגוון פעילויות בעולם האנרגטי, פסולת, מגוון אנושי, איכות משילותית – וזו רק רשימה חלקית.

כדי למנף באמת את ה-ESG כנכס אסטרטגי, חברות חייבות לשלב אותו בפרקטיקות הליבה העסקיות שלהן, וברמה הפרקטית להפוך את ה-ESG ממילים לפעולות. על התאגידים לקבוע ולהגדיר יעדי ESG ברורים ומדידים, לפקח ולעקוב אחר ההתקדמות שלהן לאורך זמן; חברות חייבות להקצות משאבים מספיקים ליוזמות ESG, כולל תקציב, צוות וטכנולוגיה; חברות צריכות לתקשר עם מחזיקי העניין שלהן כדי להבין את החששות וסדרי העדיפויות שלהן; חברות צריכות למדוד ולדווח על ביצועי ה-ESG שלהן בשקיפות; חברות נדרשות לקחת בחשבון גורמי ESG בכל ההחלטות העסקיות הגדולות, החל מהחלטות השקעה ועד לפיתוח מוצרים.

השילוב בין חוסן לאורח חיים לבין ESG טומן בחובו פוטנציאל משמעותי ליצירת יתרון יחסי עבור ארגונים. ניתן לציין בזאת איתנות פיננסית משופרת באמצעות הערכות להפחתת הסיכונים הפיננסיים הכרוכים במשברים בלתי צפויים. בניית מוניטין חיובי, באופן שחברות שמפגינות מחויבות לחוסן חברתי וסביבתי נהנות ממוניטין חיובי, המגדיל את האמון והנאמנות של הלקוחות והעובדים. לצד זאת, חוסן כמוביל, מסוגל למשוך ולשמר את הדורות הצעירים, המחפשים משמעות ותכלית במקום העבודה. באשר להיבטי הביקוש למוצרים, הרי שארגונים שמבטיחים קיימות וחוסן מותאמים לשווקים מתפתחים ולביקוש הצרכני הגובר למוצרים ושירותים אחראיים מבחינה חברתית וסביבתית.

בעולם דינמי ומשתנה, המתמודד עם אתגרים חסרי תקדים, ESG הוא כבר לא מותרות אלא הכרח. המסקנה, אם כך, אחת: באמצעות אימוץ עקרונות ESG ושילובם בפרקטיקות הליבה העסקיות שלהן, חברות יכולות לבנות חוסן, לחזק את קשרי בעלי העניין, להניע חדשנות וליצור ערך ארוך טווח.  הזמן לפעול הוא עכשיו, לפני המשבר הבא.

עוד ב-

ארגון מעלה חושף: אלה החברות שזכו בדירוג ESG היוקרתי

לכתבה המלאה

*הכותב, יאיר אבידן, הוא כלכלן בכיר והמפקח על הבנקים לשעבר. מכהן כיום כיו"ר הוועדה המייעצת, מרכז אריסון ל-ESG, אוניברסיטת רייכמן.