דמוקרטיה אינה מסתכמת בקלפי, בבחירות חופשיות או בהכרעת הרוב. דמוקרטיה נמדדת גם בזכויות שהיא מבטיחה לכל אזרחיה ואזרחיותיה, בהזדמנויות שהיא פותחת בפניהם וביכולתם להשפיע על חייהם ועל החברה שבה הם חיים. מהסיבות הללו בדיוק אי אפשר לדבר על דמוקרטיה אמיתית בלי לדבר על שוויון מגדרי – לא כתוספת נחמדה, לא כמחווה לנשים ולא כעניין שניתן לדחות לימים נוחים יותר. שוויון מגדרי הוא אחד מיסודותיה של חברה דמוקרטית, ליברלית ומתקדמת.

ושוויון אינו מושג מופשט. יש לו ביטויים ממשיים בחיי היומיום של כולנו. הוא נמדד בייצוג של נשים סביב שולחנות קבלת ההחלטות, בשכר שהן מקבלות עבור עבודתן, בהזדמנויות הפתוחות בפניהן, בזכויותיהן החברתיות, בביטחונן האישי ובחופש שלהן לבחור כיצד ייראו חייהן.

שוויון נמדד גם בשאלות פשוטות לכאורה: האם ילדה בישראל גדלה בידיעה שכל האפשרויות פתוחות בפניה? האם היא רואה סביבה נשים שמנהיגות, מנהלות, מפקדות, יוצרות ומובילות? האם היא יכולה לחלום להיות כל מה שתרצה, בלי שמישהו יחליט עבורה מה ראוי לאישה ומה אינו ראוי לה?

האם בבית הספר, בצבא, באקדמיה ובשוק העבודה היא תוכל למצות את כישרונותיה ויכולותיה, או שתיתקל במחסומים שמקורם בשמרנות דתית, בתפיסות מגדריות מיושנות או בשוביניזם הישן והמוכר? והאם אנחנו מוכנות להשלים עם מציאות שבה נשים עדיין נדרשות להיאבק על עצם נוכחותן במרחבים ציבוריים, על מקומן במוקדי הכוח ועל זכותן לחיות בביטחון, בחירות ובכבוד?

הבחירות לכנסת שייערכו בסוף החודש הן הזדמנות לבחון מחדש את השאלות הללו. לא רק דרך הבטחות והצהרות, אלא דרך תפיסות עולם, סדרי עדיפויות ומעשים. חשוב לזכור: הדרת נשים אינה פוגעת בנשים בלבד. חברה שמוותרת על השתתפותן השווה של מחצית מאזרחי המדינה מוותרת על מחצית ממאגר הכישרונות, היכולות, הניסיון והמנהיגות שלה. היא פוגעת בעצמה.

בנעמת אנחנו נאבקות כבר יותר ממאה שנה על זכותן של נשים להיות שותפות מלאות ושוות בחברה הישראלית. הדרך שעברנו ארוכה, ההישגים משמעותיים – אבל דבר אינו מובן מאליו. זכויות שנרכשו במאבק אינן חסינות מפני נסיגה.

עוד ב-

הרבה מעבר לוויכוח צבאי: הסיפור האמיתי מאחורי שירות הנשים

לכתבה המלאה

שוויון מגדרי אינו עניין של ימין או שמאל, של דתיות או חילוניות. הוא עיקרון יסוד שצריך לעמוד בבסיסו של כל חזון דמוקרטי. לכן השאלה אינה רק איזו ממשלה תקום אחרי הבחירות. השאלה היא איזו חברה אנחנו מבקשות להיות, ואיזה עתיד אנחנו רוצות להבטיח לבנות ולבנים שלנו. כי דמוקרטיה שבה נשים אינן שוות באמת היא דמוקרטיה שאינה מממשת את הבטחתה הבסיסית ביותר.

*הכותבת היא יו"ר נעמת – תנועת הנשים של ישראל.