דעות
'מזרחי טפחות' ו-yes רוצים שנעשה שינוי: הם מסבירים למה?
עטרה בילר על 'מזרחי טפחות' ו-yes: "הפרסומות מדברות על הפחד משינוי ויציאה מאזור הנוחות. מעניין לבדוק את נתחי השוק שלהם בעוד 3 חודשים"
מזרחי טפחות עוברים, ו-yes עושים שינוי: 2 פרסומות מוכרות לנו מוצר זהה: העת לעבור שינוי. שתיהן מדברות על הפחד משינוי שהוא הגנתי ולא פרודוקטיבי. שתיהן מציעות לנו להתנער מהפחד הזה ולהודות בכך שעלינו לצאת מאזור הנוחות - ולבצע את השינוי. האחת היא פרסומת לבנק מזרחי טפחות והאחרת היא פרסומת ל-yes.
דביר, גיבור עוברי הבנקים, מתעורר בבוקר לאור הפצרותיו של רמבו הכלב שלו. זה בדיוק הרגע לעשות את השינוי. למעשה דביר כבר עשה את השינוי בסרט הראשון, כשהוא הודיע לכל עם ישראל שהוא עוזב את הבנק שלו ועובר למזרחי. כבר אז, הרבה לפני שהמזרחי השיק את הבנקאות ההיברידית (מה זה?), היה ברור שהאומץ לעשות שינוי שקשה לנו לעשות - הינו אחד מהדגלים של הבנק הזה.
דביר ורמבו יוצאים למסע
הרבה אחרי שמזרחי טפחות נכנס לעובי הקורה והסביר לכולנו מדוע עלינו לעבור אליו, הוא חוזר ומניף מחדש את סיסמת המהפיכה, ומבקש לחרוט את רוח השינוי על לב האומה תוך שהוא מכריז על תחרות סיסמאות - שינוי, מדן ועל אילת. באחד ממשפטיו ניכר שדביר מתקנא במקצת בלא אחר מאשר גולן טלקום שהודיע בנוסח מחוספס וקלישאתי \"אל תהיו פראיירים\" - וישר מיהרנו, חלק משמעותי מאיתנו, לנטוש את המפעיל הוותיק לטובתו. אז דביר חושב שהסיבה שאת הבנק כה קשה לנו לעזוב זו בושה וחרפה והוא מכנה זאת \"כניעה\", והיה רוצה שנשתחרר ממנה ושנעבר כבר למזרחי...
תחרות הסטיקרים אמורה לשכנע אותנו שצריך לעבור בנק ודביר יוצא לדרך עם אופנוע, כלב, מזרן וגלגל הצלה כדי לשחרר אותנו מהבנקים שלנו. אני מקוה רק שהפעילות שלו מספיק ממוקדת כדי לא להעיר מכניעתם ותנומתם את לקוחות מזרחי טפחות בכבודם ובעצמם...הוא פשוט לא מסביר לנו מדוע עלינו לעזוב את \"הבנק שלנו\"...
סרט של yes כמו שאנחנו מכירים
ברוח דומה מטיפה לנו ג\'וליה לואי דרייפוס, הפרזנטורית העדכנית של yes, כי ישנם רגעים בחיים שיש להודות בכך שעלינו לעשות שינוי. בדומה לדביר מציגה הגיבורה את הפיתוי הגלום בלא לעשות שינוי, ואת הנחמה שבהכחשה, במרירות ובכעס - תגובות שנועדו למנוע מאיתנו את הקשר עם המציאות.
והמציאות אינה אלא הכתובת על הקיר כי עלינו לעשות את השינוי כאן ועכשיו. השינוי, בדומה למזרחי טפחות, פירושו לעזוב את הפלטפורמה ה\"אחרת\" (בואו נתרכז ונחשוב איזו פלטפורמה אחרת יש לנו בישראל...) ולעבור ל yes. הסיבה היא כמובן חוויה חזקה יותר שנפיק מהסדרות הטובות בעולם שניתן לצפות בהן. הסיבה השניה: זהו סרט של yes כמו שאנחנו מכירים שאמור להזכיר לנו את נרטיב המותג.
המותג yes, כאמור, דוגל בחווית האסקפיזם הטוטאלי שטלוויזיה טובה מעניקה לצופה. בדיוק בגלל חוויה זו - כל יתרון מוצרי של החברה יועבר דרך \"סרט\" עלילתי שמדמה אותו, ולא דרך הסבר רציונאלי חלילה. אז אפילו כשמדובר במבצע הצטרפות פשוט ובסיסי - הופך רעיון המעבר לyes לדראמה קומית שנראית בעצמה קצת כמו פרומו לסיינפלד או ל- Veep.
לסיכום : שני הקליפים לא מסבירים באמת מדוע עלינו לעבור למותג אותו הם מייצגים. שניהם נשענים על השפה והפרזנטורים והחיבור הרגשי שכבר נוצר כלפי המותג, ושניהם מוכרים את ערך השינוי כאילו היה עוד אחד ממוצרי הדגל של הביזנס. אם כל מה שלמדנו עד כה על האופן שבו עובד עולם הסמלים על התת מודע נכון - שניהם אמורים לייצר תוצאות. מעניין לבדוק את נתחי השוק בעוד 3 חודשים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(8):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
5.רואים שפרלמוטר עזב את באומןליצן הגדר 06/2013/26הגב לתגובה זו0 0וזה סופי!סגור
-
4.אז זהו שלאאייל 06/2013/26הגב לתגובה זו0 0"אם כל מה שלמדנו עד כה על האופן שבו עובד עולם הסמלים על התת מודע נכון". עטרה היקרה העולם השתנה, הצרכנים השתנו אבל את (וכנראה שרוב משרדי הפרסום בישראל) נשארו מאחור. היכולת לחדור לתת מודע של הצרכן בשנת 2013 לא דומה למה שהיה לפני עשר שנים ופחות. צרכנים (עדיין לא כולם אבל זה רק יילך ויגבר) מפתחים מחסומים מול כל דבר שנראה להם כמו פרסומת וכדי לחדור מחסומים אלו צריך הרבה יותר ממה שהיה צריך בעבר. שתי הפרסומות פתטיות, שתי הפרסומות לא עושות את העבודה, שתי הפרסומות מבזבזות כסף ללקוח ומכניסות כסף למשרד הפרסום. ושני המקרים ישנן אלטרנטיבות טובות יותרסגור
-
3.הפרסומת של YES עושה את העובדה מצויין לרמון 06/2013/25הגב לתגובה זו0 0HOT ולא נוסיף מילהסגור
-
2.הפרסומת של מזרחי פתטיתגל 06/2013/25הגב לתגובה זו0 0וזאת מכמה טעמים: 1. משווקים לנו את רעיון השינוי כאילו מדובר בערך מקודש בפני עצמו. הבנק לא מסביר מה היתרונות שלו על פני בנקים אחרים (ובתכל'ס, כולם אותו דבר) 2. האם נגמר תקציב הקריאייטיב של מזרחי-טפחות? האם הצופים הם אלה שצריכים לייצר סיסמאות עבור הבנק? 3. הפרסומת מופרכת. אם בסידרת הפרסומות הראשונה דביר נראה כמו אדם מהיישוב בסיטואציות הגיוניות, הרי שבפרסומות הללו חל ניתוק מוחלט מהמציאות (אדם מהיישוב, אפילו אם הוא לקוח מרוצה של הבנק, לא יוצא על דעת עצמו לאתר לקוחות של בנקים אחרים שטרם החליטו לעבור בנק; הפרסומת מציגה את אלה שלא עוברים כמיעוט משונה, ואילו במציאות הם 99.9% מהציבור)סגור
-
תשובה בגוף השאלהאשדודי 06/2013/30הגב לתגובה זו0 0איך תפרסם מוצר שלא מחזיק ביתרון תחרותי אמיתי ובעל ערך לצרכן? זה בדיוק מה שעשו שם.סגור
-
דווקא בעיני הפרסומת של מזרחי מקוריתלירן 06/2013/25הגב לתגובה זו0 0יש לקמפיין הזה מחשבה מאחוריו, איזשהו חוט מקשר שמחבר את הכול יחד... והם מתמקדים בשינוי שהוא נכון. אמנם לא תמיד, אבל רוב האנשים נשארים בבנק, בקופת חולים, בחברת סלולר, כי נוח להם ואין להם כוח לעזוב מאשר בגלל שזאת באמת האופציה הכי טובה... ובדיוק על זה זה משחק. שתבדוק את האופציה של טפחות.סגור
-
1.נתחי השוק בבנקאותאלי 06/2013/25הגב לתגובה זו0 0השתנו אולי בפרומיל בעשור האחרון, עם כל המיליונים שהבנקים שופכים על שיווק ופרסום.סגור
-
מזרחי טפחות הבנק הצומח כבר שנים (ל"ת)דודו 06/2013/30הגב לתגובה זו0 0סגור
