משרד האנרגיה והתשתיות פרסם תזכיר חוק חדש שיאפשר לרשויות מקומיות שיעמדו בקריטריונים מוגדרים, לנהל בעצמן את משק המים והביוב ולבטל את תאגידי המים שפועלים בתחומן. זאת, לאחר תלונות של עיריות על כך שיכולתן להשתמש בכספי חשבונות המים מוגבלת.

לפי התזכיר, רשויות שיציגו יציבות פיננסית, רמת השקעות נאותה בתשתיות ועמידה ביעדי גבייה ופחת מים, יוכלו לנהל את משק המים שלהן עצמאית, תוך הקפדה על ניהולו כמשק כספי סגור ונפרד. הכנסות משק המים יופקדו בחשבון בנק ייעודי, ממנו תתבצענה הוצאות אך ורק למטרות שנקבעו בחוק. כל חריגה מהקריטריונים עלולה להוביל לביטול הפטור ולחזרה לחובת תאגוד.

לדברי שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג'ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות".

הצעת החוק מתבססת על עבודת מטה שהוביל מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, יחד עם צוות המשרד והיועצים החיצוניים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. לדבריו "הפעולות שיינקטו ישיבו את האחריות על ניהול משק המים העירוני לרשויות המקומיות באמצעות מודל ניהול עדכני ויעיל ובכך ישפרו את השירות לתושבים לאין ערוך ויתרמו להפחתת עלויות המים בישראל".

בישראל פועלים כיום 56 תאגידי מים וביוב ורפורמת המים נחשבת לסיפור הצלחה. עד הקמתם בתחילת שנות האלפיים, העיריות היו האחראיות על התחום וראשי הערים יכלו לנהל את הכספים שהגיעו ממשק המים לפי שיקול דעתם, מה שהוביל לחוסר בהשקעות בתחום משק המים. על פי דוח של מרכז המחקר של הכנסת, בשנים 1995-2001, העלייה הממוצעת בהשקעות בתשתיות מים עמדה על כ-1.8% בלבד. שיעור זה עלה עד לרמה שנתית של 10% בשנת 2021 לאחר כניסתם של תאגידי המים.

בהתאחדות התעשיינים, המתנגדת נחרצות למהלך, קוראים לשר להימנע מביטול תאגידי המים: "מאז חקיקת חוק תאגידי המים והקמת התאגידים, חלה תמורה משמעותית: תאגידי המים השקיעו באופן שיטתי בהקמה, בשדרוג ובפיתוח מערכות המים והביוב ברחבי הארץ, והצליחו להעלות את ההשקעה השנתית בתשתיות לרמות חסרות תקדים. גם בתחום היעילות התפעולית נרשמה הצלחה: פחת המים צומצם משמעותית, גביית התשלומים השתפרה, וההתנהלות הכלכלית הפכה לאפקטיבית ושקופה יותר".

עוד ב-

בשורה אדירה למשפחות בישראל: האם בקרוב חשבון המים יפחת?

לכתבה המלאה

בהתאחדות מזהירים כי מדובר בפיצול ניהול משק המים ליותר מ-250 מחלקות נפרדות, הצפוי לייקר את ניהול משק המים בכ-200 מיליון שקל בשנה לפי אומדן רשות המים. "הוצאה מיותרת שתכביד על הציבור, תייקר את תעריפי המים ותפגע ברמת השירות", נמסר מההתאחדות. עם זאת, בהתאחדות מציעים "צמצום מבוקר של מספר התאגידים במסגרת מהלך של תיאגוד אזורי".