ניסיון של יזמיות נדל"ן להרוס חדר מדרגות המשמש כמעבר בלעדי לדירת משפחה ותיקה בתל אביב – נדחה על ידי בית משפט השלום בעיר. השופט גד מינא קבע כי מימוש הדרישה משמעותו ניתוק מוחלט של הדיירים מדירתם, שבה מתגוררת המשפחה זה עשרות שנים. "לא ניתן לאפשר תוצאה כה קיצונית", קבע בפסק הדין של השופט גד מינא בבית המשפט השלום בתל אביב.

המחלוקת נסובה סביב מבנה ישן בסמטת שלוש שבדרום תל אביב. מדובר בדירה המוחזקת על ידי בני משפחה המוגנים על ידי חוק הגנת הדייר מאז שנות ה-50'. הדרך היחידה להיכנס לדירה היא דרך חדר מדרגות המצוי בחלקו על קרקע סמוכה, שנרכשה על ידי יזמיות המתכננות לקדם במקום פרויקט פינוי-בינוי.

לטענת היזמיות, החלק הציבורי של הבניין "חודר" לשטחן בשטח של כ-22 מ"ר – יותר ממחצית משטח המגרש שברשותן. בפנייתן לבית המשפט, דרשו לפנות את "הפלישה" ואף להרוס את גרם המדרגות – זאת כחלק מהיערכותן לפרויקט נדל"ני מתוכנן. רשות הפיתוח טענה כי "גרם המדרגות היה קיים" במועד בו נחתם הסכם השכירות בין עמידר לבין המשפחה וכי לכל הפחות, משנות ה-50 מחזיקה המשפחה בנכס ו"כי לא ברור כיצד ניתן יהיה לפנות חדר מדרגות המשמש כניסה לדירה; כאשר התובעות רכשו את הנכס במצבו". עוד ציינו, כי היזמיות ידעו זאת.

מה טענה המשפחה? "הסעד המבוקש הוא בלתי ישים שכן עניינו הריסת חדר מדרגות ומשמעותו דה פקטו היא הריסת בית המגורים של הנתבעים ואפשרות הגישה היחידה לדירות המשפחה, כאשר ברור שמדובר בבניין הומוגני שמצבו לא השתנה משך 70 השנים האחרונות". עוד נטען כי "יש להם זכויות מוגנות גם בגישה הבלעדית לדירותיהם".

השופט מינא הבהיר כי קבלת הדרישה תחסום לחלוטין את הדיירים מדירתם ותותיר אותם ללא גישה פיזית אליה. "מדובר בדיירים מוגנים המתגוררים במקום עשרות שנים", כתב. "לא הובאה כל ראיה לכך שנעשתה כל פנייה בנושא זה לאורך השנים. מדובר בפגיעה קשה מדי, שלא ניתן להצדיקה".

עוד עלה מהדיון כי כאשר רכשו היזמיות את הקרקע, הן היו מודעות היטב לכך שחדר המדרגות חורג לשטחן – למרות הכחשתן בדיון. השופט אף ציטט את לשון חוק המקרקעין, שמבהירה כי עצם הבעלות על קרקע אינה מקנה זכות לבצע פעולה הפוגעת בזולת. השופט הוסיף כי "התובעות בחרו בהליך זה להציג מצג שהסתבר שאינו נכון. הן טענו כאילו נודע להן על השטח החורג רק לאחר הרכישה עת הוציאו מודד לשטח. הן חזרו על טענה זו הן בכתב התביעה, הן בתצהיר והן בקדמי המשפט. בפועל, הסתבר שהתובעות ידעו מראש, לפני הרכישה, על השטח החורג - שטח שמהווה חלק בלתי נפרד מהבניין ומהווה את הגישה היחידה לדירות של המשפחה. במילים אחרות, התובעות נכנסו בעיניים פקוחות לעסקה".

עוד ציין השופט, כי היזמים טענו שבתוך חלל חדר המדרגות, ומתחת למדרגות, המשפחה סגרו חדר שמשמש אותם כיחידת דיור נפרדת. הוא קבע כי "טענה זו לא נטענה בכתב התביעה והיא מהווה הרחבת חזית. מעבר לאמור, התביעה אינה להפסקת שימוש כזה או אחר בחדר המדרגות אלא לפינויו והריסתו. לכן, לאור כל האמור, לא מצאתי שיש צורך להידרש לטענה זו".

לבסוף, קבע השופט שיש לדחות את התביעה תוך חיוב היזמיות בתשלום הוצאות משפט בסך 18,000 שקל לדיירים. עם זאת, השאיר פתח להגשת תביעה חדשה בעתיד – אם וכאשר תקבלנה היזמיות היתר בנייה למיזם המתוכנן, מה שעשוי לשנות את נקודת האיזון בין זכויות הצדדים.

עוד ב-

רכש נכס ב-6 מיליון שקל וסירב לשלם דמי תיווך - מה קבע השופט?

לכתבה המלאה

לאחרונה דיווחנו כאן על מקרים חריגים נוספים שהגיעו לפתחו של בית המשפט: פעם אחת, זוג רכש דירה וגילו שהמרפסת "התכווצה". חברת נדל"ן מטרופוליס תפצה זוג שרכש דירה ברמת גן, לאחר שהתברר כי המרפסת קטנה משמעותית מזו שהובטחה להם. במקרה אחר, הגיעו לבית המשפט זוג חברות. אשה מכרה לחברתה דירה עם רטיבות ולא גילתה, למרות שהשתיים עובדות באותו מקום עבודה. מקרה מעניין נוסף הגיע לבית המשפט כשאדם רכש נכס ב-6 מיליון שקל וסירב לשלם דמי תיווך. הוא רכש דירה בירושלים במיליונים טען כי התחייבותו למתווכים הותנתה במחיר נמוך יותר, וכי חתימתו על ההסכם זויפה. זה מה שפסק השופט.