רוכש נכס בירושלים נדרש לשלם כ-150 אלף שקל בגין דמי תיווך, לאחר שבית המשפט המחוזי בבירה דחה ערעור שהגיש על פסק דין של בית משפט השלום. המערער, שרכש דירה תמורת 6.3 מיליון שקל, ניסה להתחמק מהתשלום תוך שהוא טוען בין היתר שחתימתו על הסכם התיווך זויפה – אך השופטים קבעו כי מדובר בטענות חסרות בסיס.

על פי פסק הדין, במרכז הסכסוך עמד הסכם תיווך שנחתם בין הצדדים ביולי 2018, אשר העניק למתווכים בלעדיות על שיווק הנכס ברחוב הנטקה 32 בירושלים עד אפריל 2019. בהסכם הוגדר במפורש כי ייגבו דמי תיווך בשיעור 2% מהמחיר הסופי – בתוספת מע"מ. ראוי לציין כי לפי ההסכם, הנכס יצא לשיווק במחיר של כ-7 מיליון שקלים. לפי השומה, אגב, מחיר הנכס אפילו גבוה יותר - 7.5 מיליון שקל.

במארס 2019, תוך תקופת הבלעדיות, נרכש הנכס על ידי המערער או מי מטעמו, אולם המתווכים גילו זאת באקראי, לאחר שהקשר איתו נותק ללא סיבה. התביעה שהגישו התקבלה בבית משפט השלום, שפסק להם 126 אלף שקלים ועוד מע"מ והוצאות. 

בערעור שהוגש למחוזי, ניסה הרוכש לטעון כי המתווכים לא היו "הגורם היעיל" בעסקה, כי הוא ידע מראש על הנכס, וכי חתם רק חלקית על ההסכם – אם בכלל. אך השופט דוד זילר דחה את הטענות אחת לאחת, וציין: "לא זו בלבד שאין כל זכר להסכם המגביל את דמי התיווך למחיר רכישה של 6 מיליון שקל – אלא שמי שפעל להעלאת המחיר, היה המערער עצמו".

השופט זילר הדגיש כי מי שניסה להוריד את המחיר ל-5.7 מיליון שקל הוא הקונה, ובעקבות ניסיון זה נכנסה לתמונה הצעה של רוכש אחר בגובה 6.3 מיליון - אשר התקבלה. "אין למערער להלין אלא על עצמו על כך שהעסקה לא נסגרה במחיר נמוך יותר - 6 מיליון", קבע בפסק הדין.

באשר לטענת הזיוף, כתב השופט: "לא ניתן ליישב את גרסת המערער – שלפיה חתם רק חלקית – עם הגיונם של דברים ועם יתר המסמכים שבתיק. המערער ידע היטב על מה הוא חותם, וטענותיו סותרות את עצמן".

לא רוצים לרכוש נכס עם מתווך? אל תשכרו את שירותיו (איציק יצחקי)

בית המשפט הדגיש עוד כי אין מקום להתערבות בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי השלום, לאחר שמיעת עדים ומומחים. "מדובר בפסק דין מפורט, מבוסס, והערעור לא הציג טענה עובדתית חריגה או ראיה חדשה שמצדיקה פתיחתו מחדש", נכתב.

בסופו של דבר, הערעור נדחה במלואו וללא צורך בתגובת הצד שכנגד, ובית המשפט הורה לרוכש לשלם את מלוא דמי התיווך בהתאם להסכם – כולל המע"מ וההוצאות. עוד ציין השופט: "השאלה אם היוו המשיבים את הגורם היעיל בעסקה, נותחה בהרחבה במסגרת פסק הדין. בין היתר, הציב המשיב שלט גדול בנכס, והמערער אישר כי בעקבות שלט זה, הוא פנה אל המשיב במספר הטלפון שצויין בו. כן מפרט פסק הדין, כי לאור פערי מחיר שהיו בין הצדדים, כאשר המוכרת דרשה סכום שנע בין 6.3-6.4 מיליון שקל ואילו המערער היה מוכן לרכוש רק בסכום של 5.6 מיליון.

"המשיב היה פעיל בניסיון לקרב בין הצדדים. ובסופו של דבר, הצליח גם המשיב להביא את המוכרת להסכים למחיר מכירה של 6 מיליון, שזהו מחיר שהמערער מסר כי יהיה מוכן לרכוש בו את הנכס, אך בהמשך חזר בו מכך".

אגב, לאחרונה פורסמו תקנות אתיקה חדשות למתווכי נדל"ן, זאת בניסיון לשפר את השירות וצמצום התלונות. התקנות החדשות אוסרות על מתווכים למסור מידע שגוי או מטעה, מחייבות אותם לגלות קשרים עם צדדים אחרים לעסקה ואוסרות עליהם לפרסם הערכות שווי של נכסים. הדבר עלה בעקבות טענות לפיהן קונים טענו שמתווכים הסתירו מידע לגבי רטיבות בדירה או פרסמו נכס ללא אישור.

עוד ב-

האם זוג ממוצע יכול לרכוש דירה בישראל ואיך כולם הופכים למתווכים?

לכתבה המלאה

המסקנה המתבקשת מהסיפור הזה: אם אתם חושבים לרכוש נכס ופניתם למתווך, תנו לו לעשות את העבודה, כי לרוב - לא תוכלו להתחמק מדמי תיווך. אם אתם רוצים נכס מסוים אבל לא מוכנים לשלם דמי תיווך, תוכלו לקחת סיכון - לחכות שהבלעדיות תסתיים ולפנות ישירות לבעל הדירה.